פסילת ספרים והליכי ביקורת מס
13 אוקטובר 2020
תוכן העניינים
מהי פסילת ספרים ?
פסילת ספרים הוא הליך מעין שיפוטי שמשמעותו, החלטה כי הדוחות והנתונים המפורטים אותם הגיש הנישום, בעל העסק אינם מקובלים על רשות המיסים. ולפיכך, בידי רשות המסים האפשרות לקבוע את סכום ההכנסה החייבת על פי מיטב השפיטה, בהתעלם מהדיווח והנתונים שהעביר הנישום בעל העסק. קיימת חשיבות רבה להיוועץ ולשכור את שירותיו של עורך דין מיסים אשר עוסק בייצוג משפטי בתיקי פסילת ספרים כבר בתחילת הליך הביקורת.
מה חשיבותו של עו״ד מיסים בהליך משפטי של פסילת ספרים ?
מה האחריות של בעל עסק להתנהלות של עובדיו בעסק שבעקבות תפקודם הלקוי נפסלו הספרים בעסק ?
האם רשות המסים משלמת מענק קורונה למי שפסלו את ספריו ?
מהן הסנקציות בגין פסילת ספרים ?
על פסילת ספרים ומתן מענה לשאלות אלה ושאלות נוספות במאמר משרדנו זה.
משרד רן-תירוש ושות׳ מייצג פרטיים וחברות, בהליכי מס אזרחיים, שומות והליכי ביקורת וכן חשודים ונאשמים בהליכים פליליים במיסים. במשרדנו, עו״ד למיסים יוצאי רשויות המס, יועצים משפטיים ועו״ד יוצאי הפרקליטות והתביעה, עו״ד יוצאי פירמות רו״ח בינלאומיות, עו״ד אשר מכירים מקרוב, מייצגים ומלווים פרטיים וחברות בהליכי מס אזרחיים ובהליכי מס פליליים, במשרדנו עורכי דין למיסים בעלי ניסיון משפטי רב בייצוג בתיקי מס. משרדנו שם לו למטרה להילחם ולהגן על זכויותיכם אל מול רשוית המס, להפחית את החשיפה המשפטית והפגיעה הכלכלית הכה קשה בתיקי מיסים. משרדנו מדורג בקביעות כמשרד עו”ד מיסים, וצווארון לבן מהמובילים בישראל, על ידי מדריכי דירוג בינלאומיים דן אנד ברדסטריט ו- BDI : לאתר BDI ולקריאה על משרדנו לחצו כאן.
הוראות החוק : ניהול ספרים במס הכנסה וניהול ספרים במע״מ
ההוראות הרלוונטיות לניהול ספרי החשבונות של כל עסק קבועות בהוראות מס הכנסה ומע״מ –
הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל”ג – 1973.
הוראות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות), התשל”ו-1976.
קיימת חובה על כל נישום לנהל את ספריו בהתאם להוראות ניהול ספרים, חובה זו חלה על כל עסק במדינת ישראל. על בסיס ספריו מגיש הנישום את דוחותיו לפקיד השומה או את דיווחיו מדי חודש או מדי חודשיים למע”מ. הוראות ניהול ספרים פרטניות ומורכבות מהוראות כלליות והנחיות ספציפיות לכל סוג עסק.
פסילת ספרים בגין אי רישום תקבול
החלטה בעניין פסילת ספרים יכולה להיעשות בשל אי רישום תקבול בהתאם לסעיף סעיף 145(ב)(א)(1) לפקודת מס הכנסה, שהוצאו מכוח סעיף 130(א)(1) לפקודה.
סעיף 145(ב)(א)(1) לפקודה, קובע כך –
“נישום הרושם תקבוליו בסרט קופה רושמת, שובר קבלה, חשבונית, ספר פדיון יומי או תעוד אחר שהוא חייב לנהל… ולא רשם בהם תקבול שהיה חייב לרשמו…יראו את פנקסיו כבלתי קבילים… רשאי לבקש מפקיד השומה… בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה, לחזור ולעיין בה ולשנותה; דחה פקיד השומה את הבקשה לשנות את ההחלטה, כולה או חלקה, ניתן לערער על החלטתו כאילו היתה צו לפי סעיף 152(ב), ובלבד שהמועד להגשת הערעור יהיה 60 ימים מיום מתן החלטתו”.
שני תנאים מצטברים נדרשים לקבלת החלטה בדבר פסילת ספריו של נישום:
- לא נרשם תקבול שהייתה קיימת חובה לרשמו על ידי נישום על פי הוראות ניהול ספרים ;
- פקיד השומה לא שוכנע כי הייתה “סיבה מספקת” לאי הרישום ;
החובה היא אותה חובת בדין בהוראות מס הכנסה לרישום תקבול. כפי שהובהר לא אחת בפסיקה, התכלית החקיקתית ביסוד הוראת סעיף 145ב(א)(1) לפקודה, היא הן להקשות על העלמת המס, והן להביא לשיטת ניהול ספרים המבוססת על רישום כוללני של תקבולים, בסמוך לקבלתם, באופן התורם ליצירת מסגרת ארגונית, אשר תמנע שכחה, הזנחה ורשלנות. נוכח התכלית הכפולה האמורה, אף הובהר בפסיקה כי די באי-רישומו של תקבול אחד ויחיד כדי להעיד על פגם בשיטת הרישום הנהוגה בעסק כולה ולהביא לפסילת הספרים.
מהי סיבה מספקת ?
המבחן לקיומה של סיבה מספקת לאי רישום התקבול על ידי אדם הוא מבחן אובייקטיבי.
אמנם העדר תום לב בהקשר זה יצביע לרוב על העדר “סיבה מספקת” לאי הרישום, אך גם קיומו של תום לב, או היות הנישום רשלן, אינו מצביע בהכרח על קיומה של “סיבה מספקת” לאי הרישום ולקבלת טענתו של האדם על ידי פקיד השומה.
הובהר היטב בפסיקה, כי הוספת יסוד סובייקטיבי למבחן “הסיבה המספקת” תסכל את המטרה החקיקתית של הוראת סעיף 145 לפקודת מס הכנסה, שהיא בין היתר, וכאמור, ליצור מסגרת ארגונית אשר תמנע שכחה, הזנחה ורשלנות. עוד הודגש בפסיקה בהקשר זה, כי “חקר לבו של הנישום לא יהא קל לגילוי” ומאחר שמדובר דרך כלל בנסיבות הידועות אך ורק לנישום, יהיה קשה לפסוק על פי דיברתו של הנישום בלבד, שעה שהכל מסכימים כי לא מילא את המוטל עליו, ועל האדם לשכנע בבית המשפט ואף להביא ראיות נוספות לכך, ככל שניתן.
האם פסילת ספרים מהווה קביעה כי אי רישום התקבול נעשה בכוונה ?
כאמור, אם לא נמצא שהמערער פעל בחוסר תום לב או כי אי רישום התקבול נבע מאיזה מעשה מכוון ומתוך מטרה להעלים מס. אלא שכאמור, אין די בכך כדי לקבוע שהחלטת פקיד השומה לפסול את הספרים היא החלטה בלתי סבירה. עם זאת, וכפי שכבר נפסק, כל פסילה ונסיבותיה, וגם אם הספרים נפסלו כדת וכדין, אין בהכרח כדי להפוך אותם לחלוטין לבלתי אמינים. לפיכך, חזקה על פקיד השומה, כי יביא בחשבון את כלל נסיבותיו של המערער בבואו לקבוע את שומותיו.
אחריותו של בעל עסק לפעילות עובדיו בפסילת ספרים
הודגש בפסיקה, כי על מעביד חלה החובה לפעול לפיקוח מוגבר על עובדיו בתחום הרישום ותיעוד התקבולים.
בית המשפט קבע בעבר, כי “כשמדובר בהזנחה וברשלנות מצד עובד במילוי הוראות מעבידו, צריך בית-המשפט לשאול את עצמו, אם נישום סביר היה מסתפק במתן הוראות ותו לא, או שמא היה גם נוקט אמצעים סבירים לוודא, שהוראותיו לעובדיו מתבצעות הלכה למעשה” והדגיש כי היה על הנישום להראות שהנהיג בעסק סדרי עבודה, אשר ימנעו את הפרת החוק בעניין רישום התקבולים.
- אין די באמירות אלא יש לודא, שאכן העובד נוהג לקיים את הוראותיו.
- שככל שקרה מקרה אחד הוא יחיד ויוצא דופן, שהוא לא יכול היה לצפותו.
- המשיב יביא ראיות על הצעדים שנקט כדי לוודא שהטעויות תתוקנה כדין ולא ישובו.
בפסק הדין בעניין שקד, עמד בית המשפט על חובתו של הנישום לקבוע לעצמו סדרי ניהול עסק אשר יאפשרו קיומן של ההוראות בדבר רישום תקבולים, וזאת כאשר על הנישום להביא בחשבון את נסיבותיו הספציפיות של העסק והאילוצים שונים הקשורים לפעילותו של אותו עסק. כך נקבע בפסק הדין – ״עליו לקחת בחשבון את טיבו של העסק ואת האילוצים, שבהם הוא עשוי להימצא, תוך שעליו לקבוע סדרים שכאלה, שיאפשרו לו למלא אחר הוראות החוק חרף האילוצים השונים.״
אי-קיום ההוראות, הנובע משגרתו של העסק, על המיוחד שבו, אינו יכול להוות “סיבה סבירה”. כך, למשל, לחץ עבודה בעסק, שבו מצוי לחץ עבודה, אינו “סיבה סבירה” לאי-רישום תקבולים, שכן על הנישום לקבוע מראש סידורים מתאימים, אשר יאפשרו קיומן של הוראות החוק, אף אם הנישום פועל תחת לחץ עסקי… הוא הדין בעובדה שנדרשים רישומים של סכומים קטנים, ועדיף מבחינתו של הנישום לסכם ולרשום במרוכז, מדי פעם, את סך כל התקבולים … לעומת זאת, אם התרחש אירוע בלתי צפוי וחריג, ניתן לראות בו “סיבה סבירה” לאי הרישום. כמובן, כל מקרה לעובדותיו. כשדנים בשאלה אם הפרה או חריגה מהוראות ניהול ספרים היא מהותית במידה כזו המצדיקה פסילת ספרי הנישום, צריך לבחון את הסוגיה עובדתית ומשפטית, כל מקרה ונסיבותיו הפרטניות.
לפיכך, קיימת חשיבות רבה להיוועץ בעורך דין מיסים מומחה בהליכי פסילת ספרים שיבחן את הסוגיה לעומקה ואת נסיבותיה, עו״ד מיסים אשר עוסק בייצוג משפטי בתיקי פסילת ספרים אשר ילווה את ההליך כבר בתחילת הליך הביקורת, תוך ראייה צופה פני עתיד כי עתיד להתקיים הליך משפטי בעניין ולדאוג, כבר בתחילת ההליך, להגן על זכויותיכם המשפטיות.
שימוע בפסילת ספרים
פסילת ספרים הוא הליך אשר יכול להתרחש לאחר או בעקבות הליך בדיקה וביקורת של עסק – כל עסק עצמאי, שותפות או חברה, חשופים להליך בדיקה וביקורת על ידי מחלקת ניהול ספרים ברשות המסים. הבדיקה יכולה להיות גלויה או סמויה, לא פעם פועל פקיד השומה ומבצע מבצעי ביקורת פסילת ספרים באזור, בישוב, במגזר עסקי של ענף מסויים, בהתאם למדיניות רשות המיסים. לאחר ביצוע ביקורת בעסקו של הנישום לדוגמה, ישלח פקיד השומה הזמנה לשימוע, ככל שמצא כי קיימים חוסרים או ליקויים בספרי הנישום, ויודיע לו אם בכוונתו לפסול את ספריו וכי עומדת לו זכות השימוע בה יוכל הנישום להשמיע את טענותיו בפני פקיד השומה, לפני שספריו ייפסלו ויוטלו כנגדו סנקציות. מדובר בהליך משמעותי מאוד להמשך ההליך בעניינכם ולהגבלות שיוטלו על העסק לאחריו, לפיכך המלצתנו, כי בשל העובדה שניתן באמצעות טיעונים משפטיים לסיים את הליך השימוע בצורה מיטבית ותוך חיסכון רב בעלויות כלכליות, לשכור את שירותיו של עורך דין מיסים המתמחה בהליכי ניהול ספרים ושימוע בהליכים אלה, עו״ד מיסים שיפעל כבר בשלב המקדים לשימוע, יפנה לרשויות המס ליחידת ניהול ספרים, ייצג את בעל העסק ויופיע בהליך השימוע.
המשמעות והסנקציות של פסילת ספרים
מדובר בסנקציות חמורות, שמנסיוננו לא פעם עלולות להעמיד בסכנה את המשך קיומו של עסק. על כן, אין להקל ראש בנושא זה ומיד עם התרחשותו, במקרים שבהם קיים חשש או חשד לניהול ספרים במנוגד לדין אשר עלול להוביל לפסילתם יש לפנות לייעוץ משפטי מעורך דין מיסים ולהיערך בהתאם. לא פעם רשאי פקיד השומה להכין שומה לפי מיטב שפיטתו על בסיס נתונים כלכליים דומים או זהים, ולדרוש את תשלום המס על בסיס נתונים אלה. להלן שורה של סנקציות הקבועות בפקודת מס הכנסה וחוק מע״מ –
סנקציות בחוק מע״מ :
סעיף 95(א) לחוק מע”מ
לא ניהל חייב במס פנקסי חשבונות או רשומות כפי שנקבע, או שניהלם בסטייה מהותית מהוראות החוק או תקנות, רשאי המנהל להטיל קנס על 1% מסך כל מחיר עסקאותיו או מסך כל השכר והריווח, לפי הענין, לשנת המס שבה לא נוהלו הפנקסים או הרשומות כפי שנקבע, ובלבד שהקנס לא יפחת מ-321 שקלים חדשים לחודש.
סעיף 95 (א1) לחוק מע”מ
לא ניהל חייב במס שהוא עוסק, פנקסי חשבונות או רשומות כפי שנקבע, ובכלל זה לא רשם חשבוניות מס, הצהרות ייבוא או מסמכים אחרים שהמנהל אישר לעניין זה, שהוצאו לו כדין ושהיה זכאי לנכות על פיהם מס תשומות לפי סעיף 38(א), או ניהל פנקסי חשבונות או רשומות בסטייה מהותית מהוראות חוק זה או התקנות על פיו שעניינה, כולה או חלקה, אי-רישום מסמכים כאמור, רשאי המנהל להטיל עליו קנס בשיעור של 30% מסך מס התשומות שלא ניכה במועד הקבוע בסעיף 38(א) על פי המסמכים האמורים, ואשר הובא בחשבון בקביעת מס או בשומה שנעשתה בידי המנהל לפי הוראות פרק י”ב או בדוח משלים או בדוח תקופתי שהגיש העוסק כאמור בסעיפים 71 או 76(ב), לפי העניין; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות המנהל לפי סעיף קטן (א).
סנקציות בפקודת מס הכנסה :
סעיף 33(א) לפקודת מס הכנסה
במקרה של פסילת ספרים יש סמכות לפקיד השומה לשום את הוצאותיו של העסק לפי מיטב שפיטה, אשר יכולה להשפיע באופן ישיר על חבות המס של בעל העסק.
סעיף 33(ב) לפקודה
לא יוכר הפסד משנים קודמות כנגד ההכנסה באותה שנה שבה נקבעה הפסילה.
במידה ונמצא, כי הספרים בלתי קבילים בנסיבות חמורות לא יותרו ניכויים וקיזוזים בשל חובות אבודים ולא יוכרו הפסדים באותה שנה.
סעיף 33(ג) לפקודה
לא יותרו ניכויים וקיזוזים בשל פחת, ריבית, חובות אבודים והפסדים משנים קודמות ולא יוכר הפסד באותה שנה.
סעיף 159
עיכוב קבלת החזרי מס.
סעיף 180 לפקודה
דחיית בקשה להקטנת מקדמות.
סעיף 191ב לפקודה
הגדלת שיעור המס.
סעיף 191ב
הגדלת מקדמות.
סעיף 216 לפקודת מס הכנסה קובע סנקציה פלילית –
המדובר בעבירה פלילית שהעונש הקבוע בצידה הוא מאסר עד שנה ו/או קנס כספי.
ערעור על פסילת ספרים
לאחר הליך שימוע על פסילת ספרים, רשאי נישום לערער על כל החלטה שניתנה כנגדו לבית המשפט. לפסילת ספרים יש השלכות כלכליות כבדות בעסק – הן לסכומי המס שהנישום נדרש לשלם והן לסנקציות שיוטלו על מהלך העסקים הרגיל של העסק, בגין פסילת ספרים. סנקציות והליכים שאת חלקן פירטנו לעיל. הליך הערעור לבית המשפט הוא מורכב ודורש בחינה משפטית של עורך דין מיסים בעל ניסיון משפטי והצלחות בתיקי פסילת ספרים.
עורך דין פסילת ספרים
חשוב להיוועץ בעורך דין מיסים, עורך דין פסילת ספרים בעל ניסיון משפטי רב ככל שניתן בהליכים אלה. עו״ד מיסים בעל הבנה משפטית בשני תחומי המס – אזרחי ופלילי, ידע לנתח את מצבכם המשפטי, להבין את החשיפה בכל תחום, יקפיד על זכויותיכם, יביא להקטנת החשיפה הכלכלית, האזרחית והפלילית כנגד הלקוח והקטנת הסנקציות שיוטלו על ידי רשויות המס, ככל שניתן.
מדריכי דירוג Dun & Bradstreet וכן BDI, דירגו את משרדנו כמשרד עורכי דין מוביל בתחום המיסים. בהליכי מס מדובר לא פעם בחשיפה משולבת ובהליכים שיכולים להשפיע על קיומו של העסק. בחרו בקפידה עורך דין מיסים המטפל בהליכי פסילת ספרים ושמרו על זכויותיכם. חשוב לדעת, כי ייעוץ במייצג – רו״ח, מנהל חשבונות, יועץ מס אינו חוסה תחת חסיון. כל ייעוץ מעורך דין במשרדנו חוסה תחת חיסיון עורך דין – לקוח! ניתן לפנות למשרדנו בכל עת, במספר: 03-7773333.
זקוק לייעוץ משפטי? השאירו פרטים
מאמרים מומלצים עבורך:
26 אוקטובר 2020
עבירות מס כעבירות הלבנת הון
12 אוגוסט 2020
עורך דין מס הכנסה – מעל 30 שנות ניסיון
27 מאי 2020
בקשת כופר כסף
2 אפריל 2020
