עבירות הגבלים עסקיים
15 יוני 2020
תוכן העניינים
עבירה על חוק התחרות הכלכלית היא עבירה פלילית לכל דבר ועניין. כתבי אישום המוגשים לבתי משפט המחוזי השונים ברחבי הארץ מולידים הרשעות פליליות ועונשי מאסר בטווחים שונים.
משרד שאול-רן ושות', בעל מומחיות בייצוג בעבירות צווארון לבן והגבלים עסקיים, במאמר זה נביא בהרחבה על עבירות הגבלים עסקיים בדין ובמשפט.
עבירות על חוק התחרות הכלכלית
חוק התחרות קובע מספר פעולות המהוות עבירה פלילית ובגינן ניתן לפתוח בחקירה ולהגיש כתב אישום פלילי:
- צד להסדר כובל.
- אי קיום תנאי על פיו אושר הסדר כובל.
- אי הודעה על מיזוג חברות.
- אי קיום תנאי באישור המיזוג.
- ניצול לרעה מעמדו של מונופול.
- הפרת הוראת הממונה ביחס למונופול.
- הפרת הוראות הממונה ביחס לקבוצת ריכוז.
- הפרת הוראות הממונה ביחס ליבואן ישיר.
חוקרי הרשות להגבלים עסקיים מעבירים בסוף החקירה את התיק לפרקליטות המתמחה בעבירות כלכליות, וזו בוחנת את האפשרות להגיש כתב אישום בגין פגיעה בתחרות.
העונש על עבירות הגבלים עסקיים
סעיף 47 לחוק קובע רף ענישה בגובה שלוש שנות מאסר בגין ביצוע כל אחת מהעבירות לעיל. לצד זאת, ניתן להטיל קנס בגובה של עד 2,260,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה. יחד עם עונשי המאסר והקנס, ניתן להטיל על הנאשם קנס נוסף בגין כל יום בו נמשכת העבירה על חוק התחרות בסך 14,000 ש"ח ליום עבור כל יום בו לא הופסקה הפרת החוק.
חשוב לציין, שאם הנאשם הוא תאגיד ולא אדם פרטי – ניתן להטיל עליו כפל קנס. זאת אומרת, קנס קבוע בסך 4,520,000 ש"ח בגין העבירה, וקנס בסך 28,000 ש"ח ליום בגין כל יום בו לא הופסקה העבירה.
ביצוע עבירה בנסיבות מחמירות
העובר עבירה כדלעיל בנסיבות מחמירות, דינו מאסר עד 5 שנים לצד קנס כאמור מעלה. לעניין נסיבות מחמירות, רשאי הממונה או הפרקליט לקבוע שהן התקיימו בהינתן אלו:
- הנאשם בעל מעמד מרכזי בענף.
- משך הזמן בו התבצעה העבירה.
- הנזקים שנגרמו או יגרמו לציבור.
- טובות ההנאה שקיבל הנאשם.
משמע, ככל שמעמדו של הנאשם בכיר יותר, ביצע עבירות לאורך זמן, גרם נזקים כלכליים גדולים למשק, מנע תחרות והתעשר כתוצאה מכך – יוגש כתב האישום בנסיבות מחמירות.
העונש בגין הסדר כובל
אחת העבירות החמורות ביותר בחוק התחרות היא עבירה לפי סעיף 47(א1) "צד להסדר כובל". דינו של הלקוח צד בהסדר כובל הוא עונש מאסר בגובה עד 5 שנות מאסר לצד קנס בגובה המפורט מעלה.
בשונה מעבירות שנעשו בנסיבות מחמירות, העונש על הסדר כובל הוא 5 שנות מאסר ללא קשר להאם בוצע בנסיבות "רגילות" או בנסיבות מחמירות. הדבר מעיד על החומרה היתרה שהרשות רואה בלקיחת צד להסדר כובל, תיאום מכרזים, תיאום מחירים ועוד.
אחריות נושאי משרה
פעמים רבות אנו נשאלים "האם נושא משרה אחראי לעבירה פלילית שבוצעה על ידי החברה?". התשובה היא, ככלל – כן.
על נושא משרה לפקח באופן אקטיבי ואף "לעשות כל שניתן" (כלשון החוק) על מנת למנוע עבירה על חוק התחרות בידי החברה או מי מהעובדים. על עבירות נושא משרה קובע החוק עונש בגובה שנת מאסר לצד הקנסות הגבוהים שתיארתי לעיל.
המשמעות היא, שמנכ"ל חברה, רו"ח בחברה, בעל מניות, דירקטור או כל נושא משרה בתאגיד – עלולים להחקר בחשד לעבירות הגבלים עסקיים ולהימצא אחראיים לעבירות פליליות שבוצעו על ידי נושא משרה אחר ואף על ידי עובדים זוטרים בחברה.
על מנת להימנע מנשיאה באחריות פלילית, על נושא המשרה להוכיח שעשה כל שביכולתו למנוע את העבירה – מדובר בנטל הוכחה לא פשוט כלל ועיקר, לכן, מומלץ לפנו לעו"ד מומחה להגבלים עסקיים בהתעורר סוגיה מתחום התחרות.
טענת הגנה לעובד בתאגיד
בשונה מאחריותו של נושא משרה, עובד רשאי לטעון להגנה מפני הליכים פליליים אם פעל בהוראת מעבידו, בהתאם להוראותיו והאמין בתום לב שאין במעשהו עבירה.
גם נטל זה לא פשוט להוכחה ואנו ממליצים לתכנן אסטרטגית כל התנהלות עם רשות התחרות, על אחת כמה וכמה במסגרת הליכי חקירה, שימוע לפני הגשת כתב אישום או הליכים מנהליים.
סעיף החוק הקובע הגנה לעובדים רק מדגיש את חובתו של נושא משרה לעשות פעולות אקטיביות וממשיות על מנת למנוע כל אפשרות שעובדיו או נושאי המשרה המקבילים לו – יבצעו עבירות על החוק.
עבירות אחרות שבסמכות הרשות לחקור
לצד עבירות על חוק התחרות, בסמכות אגף החקירות ברשות גם בעבירות שונות לפי חוק העונשין וחוק איסור הלבנת הון, ובין היתר:
- קבלת דבר במרמה.
- הלבנת הון.
- שיבוש הליכי חקירה.
- הטרדת עד.
- השמדת ראיות.
כל אחת מהעבירות לעיל דינה תקופת מאסר לא מבוטל, לצד הרשעה פלילית. כך למשל, עבירות לפי סעיף 3א לחוק איסור הלבנת הון מסתיימות בחלק גדול מהמקרים בהטלת עונשי מאסר בפועל.
האם מוטל עונש מאסר בפועל על נאשמים בעבירות הגבלים עסקיים?
אנו עדים למגמה ברורה של החמרה בענישה בעבירות הגבלים עסקיים ותחרות.
בתי המשפט קבעו כבר לא פעם שבעבירות לפי חוק התחרות הכלכלית ברירת המחדל היא ענישה מוחשית בבית סוהר, למשל ת"פ (מחוזי ירושלים) 49529-12-11 מדינת ישראל נגד בן דרור (2.1.2018) שם נקבע:
"נקודת המוצא העונשית בעבירת על חוק ההגבלים העסקיים הינה עונש מאסר מאחורי סורג ובריח, וכן קנס כספי משמעותי".
גם בתיקים בהם לנאשם נסיבות חיים קשות ביותר, לא נמנעים בתי המשפט מהטלת עונשי מאסר בפועל. ראו למשל עניינו של גבריאל אלטמן עליו נגזרו שלושה חודשי מאסר ויום בפועל מאחורי סורג ובריח, חרף נסיבות אישיות טראגיות – ת"פ 49530-12-11 מדינת ישראל נ' אנדריי אלטמן.
יעוץ משפטי בתחום התחרות והגבלים עסקיים
משרד שאול-רן ושות' מדורג בין המובילים בישראל על פי דירוג BDi הבינלאומי. מחלקות המשרד עוסקות בתחומי המשפט הפלילי-צווארון לבן, דיני מיסים (פלילי ואזרחי), דיני תחרות והגבלים עסקיים, שוק ההון וניירות ערך ומשפט מנהלי. זומנתם ל חקירה ברשות התחרות, אנו עומדים לרשותכם בכל עת – במקרים דחופים אף 24 שעות ביממה.
זקוק לייעוץ משפטי? השאירו פרטים
מאמרים מומלצים עבורך:
21 ספטמבר 2020
חסינות בעבירות הגבלים עסקיים
21 ספטמבר 2020
זימון לחקירה כחשוד או כעד
3 ספטמבר 2020
אישור הסדר כובל בין חברות – סעיף 14 לחוק התחרות
2 יוני 2020
