הצעה ומכירה של ניירות ערך ללא תשקיף | עבירה פלילית בחוק ניירות ערך
22 מאי 2024
תוכן העניינים
הצעה ומכירה של ניירות ערך ללא תשקיף – הקדמה
הצעה ומכירה של ניירות ערך ללא תשקיף עניינה לא פעם בפעילות או התנהלות אשר אנשים אינם מבינים כלל וכלל שהם אינם משקיעים בניירות ערך. מדובר בנסיבות מסויימות בעניין שעשוי להוות עבירה פלילית בחוק ניירות ערך או הפרה מנהלית.
כך לדוגמה – אם ראיתם פרסום של חברה שמחפשת משקיעים לפרויקט נדלן בארץ או בחו״ל ? שמעתם על חברה שמצרפת שותפים למיזם? הוזמנתם לכנס להשקעה בנדל״ן או פנו אליכם בעניין גיוס הלוואות מאנשים פרטיים לצורך פרוייקט או הזדמנות השקעה ?
זכרו! כאשר חברות מציעות לציבור הרחב אפשרות להצטרף להשקעה פיננסית במיזם, נכס נדל״ן, באמצעות תאגיד – בין אם מדובר בחברה, בשותפות, באגודה שיתופית – חוק ניירות ערך קובע חובות לפרסום תשקיף אשר עשויים לחול על מגוון של השקעות, כמו על השקעות פיננסיות מסוימות הקשורות בנדל”ן ועל מגוון של זכויות המוצעות למשקיע ואלה עשויות להיחשב כנייר ערך על אף שבפועל אתם כלל לא קונים נייר ערך אלא נכנסים כמלווים או שותפים במיזם או נדלן וכו׳.
קיים מנעד רחב של פעולות העשויות להיחשב ככאלה המיועדות להניע ציבור לרכוש ניירות ערך, לרבות פעולות הנעשות בעל-פה או באמצעות סוכנים או מתווכים.
במקרים רבים לאחרונה פנתה הרשות לניירות ערך ועדכנה את ציבור המשקיעים, כי מיזמי נדל”ן שונים, כמו גם פרויקטים של יחידות נופש או אפשרויות השקעה שונות, עשויות להיכלל בגדר הצעה או מכירה של ניירות ערך ובעניינם חלים איסורים המנויים בחוק. כמו כן, משרדנו מלווה חקירות ברשות ניירות ערך בתיקים בהם בוצעו על ידי חברות ויחידים הצעות או מכירה של ניירות ערך ללא תשקיף.
עורך דין אלעד רן, ממייסדי משרד רן-תירוש ושות’, המתמחה בעבירות צווארון לבן וניירות ערך ובעל ניסיון רב בליווי, ייעוץ והליכים משפטיים בתיקי דגל מול הרשות לניירות ערך, מסביר על עבירת הצעה או מכירה של ניירות ערך ללא תשקיף.
הצעה ומכירה של ניירות ערך ללא תשקיף הצעה ומכירה של ניירות ערך ללא תשקיף
עקרונות בסיסיים שחלים בעת הצעה ומכירה של ניירות ערך
ניתן להציע ניירות ערך ללא תשקיף לכל היותר ל- 35 ניצעים במהלך 12 חודשים עוקבים.
למשקיעים כשירים / מסווגים על פי החוק ללא מגבלה.
חשוב להדגיש: אין די בהגבלת המכירה של ניירות ערך לעד 35 משקיעים שכן הצעה שכזו למעל 35 ניצעים מהווה הפרה של הדין.
סעיף 15 לחוק ניירות ערך שכותרתו “הצעה ומכירה לציבור”
סעיף 15 לחוק ניירות ערך קובע, כי חל איסור לבצע הצעה או מכירה של ניירות ערך לציבור ללא פרסום תשקיף שרשות ניירות ערך התירה את פרסומו או טיוטת תשקיף שאושרה והוגשה לרשות.
סעיף 15 קובע כלשונו, כך –
“15. (א) לא יעשה אדם הצעה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור בסעיף 22 והוגשה לרשות.
(ב) לא יעשה אדם מכירה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו.”
מהי “הצעה לציבור”
פעולה המיועדת להניע ציבור לרכוש ניירות ערך ; בלי לגרוע מכלליות האמור, גם אלה:
(1) רישום ניירות ערך למסחר בבורסה;
(2) פניה לציבור להציע הצעות לרכישת ניירות ערך.
מיהו משקיע כשיר / משקיע מסווג / משקיע מתוחכם ?
משקיע כשיר מכונה גם משקיע מסווג או משקיע מתוחכם.
מדובר במונחים שמתייחסים למשקיע שעומד בתנאי התוספת הראשונה לחוק ניירות ערך, תשכ”ח-1968. בעבר הגדרת לקוח כשיר על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ”ה-1995, קבעה כי על מנת להיות מסווג כלקוח כשיר, על הלקוח לעמוד בשניים מתוך שלושה תנאים שעוסקים בהיקף הנכסים הנזילים, מומחיות בשוק ההון ומספר טרנזקציות שביצע בארבעה רבעונים שקדמו להגדרתו זו. בחוק ניירות ערך, שונתה הגדרה זו בשנת 2016, כיום עניינה היקף יחסים גבוה באופן יחסי, אך הכינוי “משקיע כשיר” נותר מוכר.
משקיע כשיר הוא משקיע שאין צורך לכלול במניין 35 הניצעים / משקיעים שניתן לפנות אליהם בהצעה ומכירה שאינה הצעה לציבור.
כאמור, חוק ניירות ערך מאפשר לפנות בהצעה שאינה הצעה לציבור, לניצעים / משקיעים שמספרם לא יעלה על 35, מבלי לכלול בספירה זו משקיעים מסווגים או כשירים. לרשותם של לקוחות כשירים עומדות אפשרויות השקעה רבות יותר, בסיכון רב יותר – גם השקעות שאינן פתוחות לציבור הרחב. כפי שניתן ללמוד המדובר באנשים בעלי יכולות כלכליות גבוהות יחסית לציבור הכללי, דבר המעיד (לכאורה) על כך שיש להם יכולות והבנה פיננסית טובה יותר, כלים ונגישות לניתוח הצעות לקניית ניירות ערך, תחכום וידע בניהול עניינים כלכליים, וכן כרית ביטחון המאפשרת לספוג אי נזילות והפסדים ואף לעמוד על זכויותיהם במקרים כאלה. מדובר במבחנים פיננסיים אך אחה אינם מבררים ידע אמיתי, מומחיות, ניסיון או הבנה ממשית שיש לאותו משקיע כשיר בשוק ההון.
פרסום תשקיף בהצעה ומכירה של ניירות ערך
ניתן לעניין משקיעים פוטנציאלים להשקיע במיזם באמצעות פרסום כללי לגביו ואולם, במסגרת אותו פרסום כללי חל איסור למסור נתונים כספיים כלשהם על המיזם.
מסירת נתונים כספיים על המיזם ומסירת פרטי ההצעה, בין היתר, מחיר, ריבית, תשואה, בין בכתב ובין בעל פה, מהווים הצעה לגורם שלו נמסרו הנתונים.
פטור מחובת תשקיף חל גם לגבי פרסום כללי בדבר כוונה להציע ניירות ערך, שאינו כולל נתונים כספיים, ופרטים קונקרטיים, לרבות מחיר, ריבית ותשואה, בכפוף למספר המשקיעים המירבי כאמור או משקיעים ‘מתוחכמים’ אשר אינם נלקחים בחשבון.
כדי להבטיח עמידה בהוראות הדין, יש לבצע רישום ומעקב אחר מספר הניצעים ומספר המשקיעים בפועל.
הצעה או מכירה של ניירות ערך לציבור מעל ל- 35 ניצעים [אשר אינה כוללת משקיעים כשירים / מסווגים על-פי החוק (ללא מגבלה)] מחייבת פרסום תשקיף שקיבל את היתר רשות ניירות ערך או טיוטת תשקיף שאושרה והוגשה לרשות ניירות ערך בהתאם לחוק.
חובת תשקיף
אחת ממטרותיו של חוק ניירות ערך ורשות ניירות ערך לאזן בין ההגנה על ציבור המשקיעים לבין קידום החברות והמשק במדינת ישראל.
כך לדוגמה – חברה הנדרשת לגייס סכום כספי רב לצורך צמיחה ומתמודדת עם שוק רווי תחרות, אם חברה כזו תנסה להנפיק תחת פיקוח מלא של הרשות לניירות ערך, הרי שיהיה עליה לפעול להוצאת תשקיף מסודר ולעבור תהליך בירוקרטי ממושך – דבר אשר מקשה על גיוס הכספים. לכן הרשות מאפשרת לה גיוס שאינו מצוי בפיקוח מלא ואינו מחייב בתשקיף, אך עדיין מחייב עמידה בדרישות הדין והצגה של מידע פיננסי מפורט.
כאמור, את ההצעה יכולה לספק החברה לעד 35 ניצעים (משקיעים), ומכאן שהיא מוגבלת למדי מבחינת היקף הגיוס. מאידך, מגבלת 35 הניצעים אינה כוללת את המשקיעים הכשירים, דבר המאפשר להגדיל מאוד את היקף הגיוס באמצעות פניה לאנשים העומדים בקריטריונים אלה. משקיעים כשירים יוכלו לקבל הצעה שרק חלק מזערי מהציבור חשוף אליה, ללא תשקיף, בליווי מידע פיננסי מפורט.
לא פעם ההצעה ניתנת בתנאים טובים יותר לעומת ההנפקה העתידית בבורסה, מה שיגדיל את שווי המניות שאתם כבר מחזיקים אך גם הסיכון רב יותר.
פסיקת בית המשפט לענין חובת גילוי ופרסום תשקיף
כפי שנקבע בפרשת ישקר “תפיסת היסוד של דיני ניירות ערך היא גילוי, ושוב גילוי ועוד גילוי” (פרשת ישקר, בפסקה 20). הגילוי הנאות, שעניינו חשיפה מלאה ועדכנית של מצב התאגיד, הוא אמצעי ההגנה העיקרי על המשקיע הסביר בפעילותו בשוק ההון.
בענין חובת הגילוי ניתן לומר כי מקובל לייחס לעקרון הגילוי הנאות בדיני ניירות הערך ארבע מטרות עיקריות:
המטרה האחת, מסירת מידע לציבור המשקיעים, באופן שיאפשר להם לקבל החלטות רציונאליות בנוגע להשקעותיהם.
המטרה השנייה, נובעת מן התפיסה כי “אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר”. עניינו של היבט זה של הגילוי ביצירת הרתעה בקרב החברה ומנהליה מהתנהגות בלתי ראויה בענייני החברה, הנמנעת במידה רבה עקב חובת הגילוי, והמסייעת לעיצוב נורמות התנהגות ראויות (פרשת ישקר, בפסקאות 21-23). השקיפות, פרי הגילוי, תורמת להגברת הבקרה הפנימית על פעולות הנהלת החברה, ומגבירה את יעילותה גם במקום שבו אין חשש לניגוד אינטרסים בין המנהלים לבין בעלי המניות (פסרמן-יוזפוב, השימוש בגילוי, בעמ’ 509-512).
המטרה השלישית, היא חיזוק אמון הציבור בארץ ובחוץ לארץ בשוק ניירות הערך הישראלי. אמון זה הוא אבן המסד עליה נשען שוק ההון, ובלעדיה הוא אינו יכול לפעול. אמון זה מושתת על מסירת מידע מלא על החברות שמניותיהן נסחרות בבורסה (פרשת ישקר, בפסקאות 21-23). אמון זה ניזון גם מתרומת המידע לבעיית חוסר השוויון במידע המאפיין את ה”שחקנים” השונים בשוק. חוסר השוויון במידע, והעדר חובת גילוי, עלולים להרחיק משוק ההון את הצד החלש, בעל הנחיתות במידע, החושש להפסדים, ולפגוע בכך קשות בפעילות השוק ואף בעצם קיומו (פסרמן-יוזפוב, דיני ניירות ערך, בעמ’ 129).
ולבסוף, המטרה הרביעית העומדת ביסוד עקרון הגילוי נוגעת להגברת יעילותו של שוק ניירות הערך. חשיפת מידע רלבנטי על חברה שמניותיה נסחרות בבורסה, מאפשרת לשוק להגיב בזריזות לשינויים הנוגעים לחברה
בפרשת הורוביץ נקבע, כי אין בכוחם של עקרונות הגילוי והשקיפות להבטיח כי לעולם כל החלטה שתתקבל על- ידי המשקיע תמצא בסופו של יום כדאית מבחינה כלכלית. אולם בכוחם להבטיח מתן כלים ואמצעים בידי המשקיע להעריך את שוויים של ניירות הערך בשוק, ולקבל החלטה מושכלת על בסיס מלוא הנתונים העדכניים הרלבנטיים להשקעה (ע”פ 2103/07 הורוביץ נ’ מדינת ישראל).
בפסיקה צוין, כי קיימת חשיבות יתרה לפרסומו של תשקיף ולמסירת מלוא המידע הרלוונטי לציבור המשקיעים. חובה זו נועדה, בין היתר, לאפשר לציבור המשקיעים לקבל החלטה מושכלת בנוגע להשקעתם בניירות הערך, כמו גם לשמור על כללי התנהגות הגונים ושקופים בשוק ההון הישראלי.
משרד עורכי דין ניירות ערך מוביל בישראל
משרד רן-תירוש ושות’ מדורג כמשרד מוביל בישראל על פי דירוג B.D.I ודן אנד ברדסטריט הבינלאומי בשנים האחרונות בתחום עבירות הצווארון הלבן וניירות ערך. המשרד מלווה את התיקים הגדולים ביותר ואת החקירות המורכבות ביותר בשנים האחרונות בתחום זה וחרט על דגלו הגנה משפטית בלתי מתפשרת עבור לקוחות המשרד תוך ניהול אסטרטגיית הגנה משפטית אשר מתחילה כבר בשלב הייעוץ, לאנשים פרטיים, גופים או חברות. הלקוח מלווה מהשלב הראשון בקבלת ייעוץ לפני מסירת עדות או לפני חקירה באזהרה בחשד לביצוע עבירות, הכל תוך הקפדה על ייצוג משפטי ברמה הגבוהה ביותר ותוך מלחמה עיקשת על זכויות לקוחותינו בכל שלבי ההליך.
פעילות הנעשית שלא בהתאם לעקרונות אלה המובאים לעיל ולכל יתר הוראות הדין הרלוונטיות, עשויה להוות הפרה של חוק ניירות ערך. הפרת הדין עשויה לגרור תוצאות חמורות לרבות אפשרות של נקיטה בהליכים פליליים, בין היתר, חקירות וכתבי אישום כלפי המפרים.
מחלקות המשרד עוסקות בתחום עבירות ניירות ערך, עורכי דין ניירות ערך המספקים מעטפת משפטית מלאה ללקוחות המשרד. משרדנו טיפל ומטפל בתיקים רבים בהם מתנהלים הליכים משפטיים בסוגיות של הצעת ניירות ערך לציבור ללא תשקיף וכן מכירה של ניירות ערך לציבור ללא תשקיף, הידע המקצועי והניסיון המשפטי הרב שצבר משרדנו משמש בליווי וייצוג מפרים, עדים, חשודים ונאשמים במסגרת הליכי חקירה ברשות ניירות ערך וכן אכיפה מנהלית מול הרשות לניירות ערך.
עורכי הדין לניירות ערך במשרדנו עומדים לרשותכם בכל עת לייעוץ וייצוג משפטי: 03-7773333.
זקוק לייעוץ משפטי? השאירו פרטים
מאמרים מומלצים עבורך:
21 אוקטובר 2020
עורך דין ניירות ערך
21 ספטמבר 2020
זימון לחקירה כחשוד או כעד
18 ספטמבר 2020
חקירת עבירות צווארון לבן
19 יוני 2020
