צווארון לבן
- מי הם עברייני צווארון לבן ובאילו עבירות מדובר ?
המושג “עבירות הצווארון הלבן”, מתייחס לעוברי עבירה שמעמדם הכלכלי-חברתי גבוה לרוב, בני אדם נורמטיבים, בכירים, משכילים, בעלי מקצועות חופשיים, במגוון בתפקידי מפתח בכירים.
מדובר בעבירות אשר דורשות תחכום וכישורים מיוחדים ומבצעי העבירות הם לרוב, בעלי תפקידים בכירים אשר מנצלים את יכולתם, קשריהם או מעמדם. עיון בפסיקה הפלילית הישראלית מעלה, כי עבריינות הצווארון הלבן הוא אחד המושגים הרווחים בה, המושג שימש במאות רבות של פסקי דין, פסקי דין רבים עוד יותר משתמשים במושגים דומים, כגון עבריינות כלכלית שהוא מושג שכיח המתאר את אותו סוג של עוברי עבירה.
לרוב, המונח מתייחס לעבירות הקשורות בתחום ניירות ערך, עבירות הגבלים עסקיים ותחרות, עבירות המבוצעות בידי עובדי ציבור כגון שוחד, מרמה והפרת אמונים, קשורות בתאגידים וכו׳.
- מהי הענישה בעבירות צווארון לבן ?
בשנים האחרונות, בתי המשפט בישראל שמים דגש על החמרה בענישה בעבירות הצווארון הלבן ומקפיד לציין בפסקי הדין את החומרה היתרה בעבירות צווארון לבן אשר פוגעות פגיעה אנושה בקופת המדינה ובכך, בציבור האזרחים.
עם הזמן הגיעה המערכת המשפטית במדינת ישראל להבנה, כי נאשמים בעבירות אלה מנסים לעשות כסף קל על חשבון הקופה הציבורית ופוגעים לא פחות בציבור, מאשר רוצחים או עברייני ״צווארון שחור״. דוגמה לכך היא פרשת הבנק למסחר בה גזר בית המשפט על אתי אלון, עובדת בנק שהורשעה במעילה של כספי לקוחות הבנק 17 שנות מאסר בפועל וכן ענישה נלווית.
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות צוטטה לאחרונה אומרת, כי חלה על בית המשפט העליון ובתי המשפט בישראל לפעול לקידום אכיפה אקטיבית של עבירות כלכליות ולהחמיר בענישתם של מבצעי עבירות אלה.
זכורים בעיקר דבריו של נשיא בית המשפט העליון פרופ׳ אהרון ברק, אשר צוטט אומר בעניין – ״ידעו נא עברייני הצווארון הלבן, כי צווארונו של עושה העבירה הזו אינו לבן והריהו כצווארונו של כל פורץ ושודד, שהאחד שודד את קופתה של המדינה והאחד שודד את קופתו של הפרט.״ – פסיקה זו ניתנה במסגרת תיק העלמת מס.
חשוב ומומלץ להיוועץ בעורך דין מומחה לעבירות צווארון לבן, בעל ידע והבנה בתחומים משיקים כלכליים. מדובר בתחום משפטי מורכב, המחבר בין המשפט הפלילי מחד והמשפט האזרחי והמסחרי, מאידך. משרד שאול – רן שות׳ מדורג כאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום הצווארון הלבן, למשרדנו ניסיון רב ומומחיות בניהול הגנתם של חשודים ונאשמים בתיקי צווארון לבן, שזכו לתהודה תקשורתית.
- מהן עבירות ניירות ערך ?
עבירות ניירות ערך פליליות קשורות לשימוש במידע פנים, תרמית בניירות ערך, עבירות דיווח ומסירת פרטים מטעים בדוחות, עבירות על חוק הייעוץ, שיווק וניהול השקעות וכן עבירות לפי חוק השקעות משותפות בנאמנות וכו׳.
הרשות לניירות ערך מבצעת אכיפה מנהלית הכוללת, בין היתר, הליכי חקירה פליליים והגשת כתבי אישום, הטלת עיצומים כספיים כנגד המפרים וכו’.
- מהי הענישה בעבירות ניירות ערך ?
על ההחמרה בענישה בעבירות ניירות ערך ניתן ללמוד מפסק דין שניתן לאחרונה בעניינו של נוחי דנקנר, אשר הואשם בהרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות בפברואר 2012, שופטי בית המשפט העליון החליטו להותיר את הרשעתו של נוחי דנקנר על כנה ואם אין די בכך, אף להחמיר את עונשו משנתיים מאסר בפועל (העונש שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי), לשלוש שנות מאסר – עונשו של נאשם נוסף הוחמר משנה לשנתיים מאסר.
- מהי הענישה בתיקי ניירות ערך ?
חומרת הענישה בתיקי ניירות ערך משתנה ממקרה למקרה, בהתאם לנסיבות המופיעות מטה:
- חומרת ההפרה: כפי שעולה ממחזור העסקאות; רווח והפסד – בפועל או בכוח; מידת שינוי השער; ריבוי משתתפים; חומרת ההטעיה – הן מבחינת מידת חשיבות הנתון נשוא ההטעיה והן מבחינת מובהקות ההטעיה; מידת החריגה מדרישות הדין; שילובן של מספר הפרות דין שונות, לרבות מחוק העונשין, הנזק שנגרם או שהיה עלול להיגרם למשקיעים כתוצאה מההפרה.
- האם מדובר בתרמית: הסוואה; הסתרה; דיווח כוזב; תכנון מוקדם; פעולות שיבוש אשר עולות מהטיפול בתיק.
- רמת התחכום: בין היתר, פעילות מתואמת או משותפת של מספר גורמים; ניצול שיטת המסחר; פעילות מחשבונות קש; וכו׳.
- שיטתיות: האם ההפרה בוצעה בשיטתיות בין היתר, משך ההפרה ; תדירות ההפרה.
- האם מדובר בעבריין חוזר / רצידיביזם : האדם הורשע בעבר בעבירה כלכלית או עבירות כלכליות אחרות או שהוגש כנגדו כתב אישום בעבירות דומות ; האם הוטל בעבר עיצום כספי ; האם הרשות לניירות ערך פנתה אליו באזהרה או שהוא נמצא בעיצומה של חקירה או בירור בשל ביצוע עבירה, הפרה כנ”ל ועוד.
- מעמדו של המפר בתאגיד או בשוק ההון – האם מדובר במי שהוא בעל מעמד בכיר או מי שניצל את מעמדו לצורך ביצוע העבירה.
- האם ניתן להטיל עיצום כספי בעבירות ניירות ערך ?
כן. ההפרות בגינן ניתן להטיל עיצום כספי מאופיינות בפשטות יחסית של הנסיבות, ובהיותן קלות להוכחה. הפרות אלה, רובן ככולן, עוסקות באי הגשה במועד, כלומר הגשה באיחור של עד שבעה ימים או אי הגשה כלל, של כל אחד מאלה: תשקיף, דוח, הודעה, או מסמך אחר שחלה חובה להגישו על פי החוק ו/או התקנות שמכוחו, ו/או בהגשתם מבלי שנכלל בהם הפירוט הנדרש לפי החוק והתקנות שמכוחו.
עם זאת, ישנן הפרות נוספות כמפורט בתוספות הרלבנטיות לחוקים הנזכרים לעיל. מומלץ להיוועץ בעורך דין מומחה לניירות ערך שייבחן את החשיפה וכן האפשרות להפחית את גובה העיצום הכספי.
- מהי עבירת שוחד ?
עבירת השוחד היא אחת מעבירות המרמה החמורות בספר החוקים. מטרתה העיקרית היא הגנה על טוהר המידות ברשויות הציבוריות ועובדי הציבור בהם, למנוע ניצול לרעה של עובדי ציבור את תפקידם וכן לחזק אמון הציבור במערכות הציבוריות ועובדיהן.
אמון הציבור נפגע בכל פעם שעובד ציבור פועל בניגוד עניינים במסגרת תפקידו ולפיכך, מערכת החוק והמשפט פועלות יחד להחמרת הענישה כנגד עובדי ציבור שהואשמו והורשעו בעבירות שוחד.
- מהי הענישה בעבירת שוחד ?
בשנים האחרונות הוחמרה הענישה בבתי המשפט כנגד מי שהורשע בעבירות מסוג זה – על מקבל השוחד נקבעה בחוק ענישה מירבית של עד עשר שנות מאסר ואילו לנותן השוחד ענישה מירבית של עד שבע שנות מאסר.
סעיף 290 לחוק העונשין אשר דן בעבירת השוחד מפריד בין שני מבצעים – מבצע אחד הוא נותן השוחד – לרוב אין מדובר בעובד ציבור. מבצע שני הוא מקבל השוחד – עובד ציבור, חוק העונשין מבצע הפרדה גם ברף הענישה וקובע ענישה מחמירה יותר למקבל השוחד. מדיניות הענישה בעבירות שוחד הוחמרה בשנת 2010 עם כניסתו של התיקון לחוק העונשין לתוקף.
בעשור האחרון פורסמו יותר ויותר פרשיות שוחד מתוקשרות ופוליטיות במדינת ישראל ואף הורחבו המאמצים הבינלאומיים למניעת שוחד כלפי עובדי ציבור זרים. בשורה של פרשיות ציבוריות מתוקשרות נידונה עבירת השוחד בבית המשפט.
אחת הפרשיות המוכרות, ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, אשר הורשע בשנת 2014 בעבירות של לקיחת שוחד, במסגרת כהונתו כראש עיריית ירושלים, ב״פרשת הולילנד״. בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על אולמרט 6 שנות מאסר, לאחר שהורשע בקבלת שוחד בשני מקרים. אולמרט עירער לבית המשפט העליון – עונש המאסר בפועל הופחת על ידי בית המשפט העליון לתקופה של 18 חודשי מאסר וענישה נלווית.
- מהי עבירת קבלת דבר במרמה ?
עבירת קבלת דבר במרמה מוגדרת בסעיף 415 לחוק העונשין וקובעת כך – “המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים”.
המדובר בעבירה תוצאתית. הפעולה שבבסיס העבירה הינה “קבלת דבר” – מדובר בקבלה פיזית של חפץ מטלטל או זכייה בדבר שאינו מוחשי בעקבות הצגת טענה כוזבת. ההגדרה הקבועה בחוק ל”דבר” היא רחבה וכוללת מקרקעין, מיטלטלין, זכות וטובת הנאה. אין הכרח כי ה- “דבר” יהיה כספי. “דבר” יכול להיות הישג או יתרון שלא נובע רק מאינטרס כלכלי רכושי.
כמו כן, מרכז הכובד בעבירה זו הוא בקבלת דבר באמצעות טענה כוזבת, או הישג למרמה. אין הכרח כי למרומה יגרם חסר כלשהו, בין אם כלכלי ובין אם נפשי.
- מהי העבירה רישום כוזב במסמכי תאגיד?
על פי סעיף 423 לחוק העונשין: כאשר מנהל, מייסד, פקיד או חבר בתאגיד נמנע מרישום פרטים אותם יש לרשום בתאגיד, מתוך כוונה לרמות, הדבר מהווה עבירה ודינו של אדם המפר זאת הוא חמש שנות מאסר. ישנן עבירות נוספות אשר נכללות תחת כותרת זו כמו עבירות עושק בו נעשה ניצול של מצוקה או חולשה של הזולת, עבירות לפי חוק ניירות ערך, ועוד.
- מהי הלבנת הון?
הלבנת הון הינה עשיית פעולה בהון אשר נצבר בדרכים לא חוקיות במטרה להטמיע את אותו ההון, שמקורו בפעילות עבריינית ברכוש הנושא אופי חוקי, ובכך להסוות את מקורו הבלתי חוקי של הרכוש והצגתו כאילו נצבר באמצעים כשרים וחוקיים.
חוק איסור הלבנת הון נחקק בשנת 2000 מתוך מטרה להיאבק בפשיעה המאורגנת. מטרתו של המחוקק הייתה למנוע את יצירת הרווח הכספי ומקור המימון לארגוני פשיעה ועבריינות ובכך ליצור הרתעה ולבטל תמריצים כלכליים לעבור עבירות.
- מהן עבירות הלבנת הון?
החוק מגדיר בתוספת הראשונה לחוק מהן העבירות שייחשבו כעבירות מקור אשר על פירותיהן יחולו הוראות סעיף 2 ו- 3 לחוק איסור הלבנת הון, וקובע שורה ארוכה של עבירות פליליות ועבירות בעלות אופי מסחרי אשר הינן עבירות מקור: עבירות שוחד, הימורים, סחר בסמים, סחר בלתי חוקי בנשק, עבירות של מכירה והפצה של חומר תועבה, עבירות שוחד, עבירות מע”מ – כגון הוצאת חשבוניות מס פיקטיביות שנעברו בנסיבות מחמירות, עבירות על חוק ניירות ערך – כגון שימוש במידע פנים והרצת מניות, עבירות הקשורות להפרת זכויות יוצרים וכן עבירות נוספות.
יש לציין, כי רשימה זו הינה רשימה חלקית ולא ממצה של כל העבירות המצויות בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון, אשר ניתן להגדירן כעבירות מקור.
גם עבירות שבוצעו מחוץ לגבולות מדינת ישראל ומהוות עבירה לפי דיני אותה מדינה שם בוצעו העבירות יאפשרו להאשים אדם בהלבנת הון, בעבירה לפי דיני מדינת ישראל וזאת למרות שהעבירה כלל לא בוצעה במדינת ישראל וזאת, לפי סעיף 2 (ב) לחוק איסור הלבנת הון.
- האם ניתן לחלט רכוש או כספים בחשד לביצוע עבירות הלבנת הון?
כן. בשנים האחרונות אנו עדים לא רק לענישה מחמירה של בתי המשפט אלא גם להליכים מקדמיים אשר נלווים להליכים הפליליים ובהם הליכי חילוט רכוש. החוק לאיסור הלבנת הון נחקק בשנת 2000 ובחקיקתו הצטרפה ישראל למדינות השותפות למאבק הבינלאומי בתחום הלבנת ההון.
מטרת החוק הייתה ועודנה, להעניק כלים נוספים (בין היתר, חילוט כספים ורכוש) לרשויות האכיפה – משטרת ישראל, רשות המיסים וכן גופים נוספים, הנאבקים בפשיעה החמורה והמאורגנת ובעבירות הלבנת הון. חוק איסור הלבנת הון מאפשר חילוט רכוש וכספים, בהתבסס על העיקרון כי יש להשיב לידי המדינה רכוש שהופק בפשע או ששימש לביצועו. חילוט אינו תחליף לעונש (מאסר או קנס), אלא מוטל בנוסף עליו.
בית המשפט רשאי להורות על חילוט פלילי של נכסים שהופקו בעבירה או ששימשו לביצוע עבירה. כן רשאי בית המשפט להורות על חילוט אזרחי של נכסים (ללא הליך פלילי) כאשר לא ניתן להעמיד לדין את העבריין (למשל כשברח לחו”ל) או כשהתגלו נכסים לאחר ההרשעה.
- מהי חקירה באזהרה?
נקראת להגיע לתחנת המשטרה לחקירה או ל- ״תשאול״, הדבר הראשון שיש לברר הוא האם אתם בסטטוס של חשוד – אשר עתיד להיחקר תחת אזהרה – או שמא אתם מוזמנים למסור עדות.
אם המענה הוא, כי נקראת להגיע לחקירה באזהרה – אתה חשוד בעבירה או עבירות פליליות!
מעכשיו עליך להישמר ולהיזהר במעשיך ובלשונך! הדבר הטוב ביותר לעשות בשלב זה הוא להיוועץ בעורך דין פלילי – צווארון לבן מנוסה במשפט פלילי, וזאת עוד לפני שתוציא ולו מילה מהפה. היוועצות בעו”ד פלילי היא זכותך בדין, יש חובה לאפשר לך לפגוש עורך דין ואין היחידה החוקרת יכולה למנוע ממך זכות זו אלא אם תוותר עליה, מומלץ לא לוותר על זכות חשובה זו אשר יכולה להיות ההבדל בין חקירה פלילית שתסתיים ללא כל הליך משפטי כנגדך לבין הליך פלילי של ממש אשר יסתיים בכתב אישום.
מומלץ לקרוא את מאמר משרדנו המרחיב מטה על הזכויות בחקירה וההבדלים בין חקירה באזהרה ועדות.
- מהי עדות ?
נקראת להגיע לתחנת המשטרה לעדות, מומלץ בכל מקרה להקפיד ולברר עם הגורם המזמין האם אתם מוזמנים בסטטוס של עד או חשוד – חשודים נחקרים תחת אזהרה ונפתח להם תיק – או שמא אתם מוזמנים למסור רק עדות. ההבדל משמעותי ולו השלכות לגבי המשך ההליכים כנגדכם.
חשוב לדעת, בכל שלב במהלך העדות, כשתמסרו פרטים לחוקר, העדות יכולה להפוך לחקירה באזהרה ואת תהפכו חשודים בעבירה או עבירות. לכן יותר ממומלץ, בין אם נקראתם לעדות או לחקירה באזהרה, ליצור קשר עם עורך דין פלילי בעל ידע משפטי ונסיון בליווי עדים וחשודים, לקבל ייעוץ משפטי בטרם תעידו.
- מיהו דירקטור ?
מי שמנהל בפועל את החברה. בכל החברות בע“מ חייב לכהן דירקטור אחד לפחות. חברות בע“מ יכולות לשמש בעצמן כדירקטורים של חברות אחרות בתחומי שיפוט רבים. דירקטורים הם האחראים לניהול ענייני החברה ולכך שהיא תמלא אחר כל החוקים החלים עליה. דירקטורים בדרך כלל ממונים על-ידי בעלי המניות של החברה באסיפה הכללית של בעלי המניות. בהסדרים רבים של פעילות אופשור, הדירקטורים הם “מיופי כח”, שמוכרים את שמותיהם לחברה; על אף שהם מחזיקים במשרת דירקטור, אותם מיופי כח הם בדרך כלל בעלי מעט מאד ידע באשר לפעילות החברה ובפועל העניינים האמיתיים של החברה מנוהלים על ידי אנשים אחרים, המכונים דירקטורי ‘צללים’, אשר זהותם לעתים קרובות קשה לגילוי.
- מהי חברת אחזקות ?
חברה אשר מחזיקה בבעלות חברה אחרת (חברת בת), באופן מלא או בשיעור של למעלה מ-%50 .חברת אחזקות מתווכת היא חברת אחזקות אשר יש לה חברת בת אחת או יותר אולם היא עצמה מוחזקת בבעלות חברה אחרת. המונח ”חברת אחזקות עליונה“ מתייחס לחברה בראש ההיררכיה אשר אינה נשלטת על-ידי חברה אחרת. חלק מחברות האחזקות מחזיקות באלפי חברות בת.
- מהי חברת אם ומהי חברה בת ?
חברה אם – חברה השולטת בחברה אחרת בין אם על-ידי החזקה בבעלות של למעלה מ– %50 ממניות החברה האחרת ובין אם על-ידי שליטה בהרכב הדירקטוריון שלה. לחברת אם יכולות להיות אלפי חברות בת, כאשר חלק מהן יהיו בעצמן חברות אם, ובמקרה כזה הן מכונות ’חברות מתווכות‘. במקרה כזה, החברה בראש הפירמידה, אשר אינה כפופה לשליטה של חברה נוספת, מכונה ’חברת האם העליונה‘.
חברת בת (Company Subsidiary) – חברה אשר לפחות %50 ממניותיה הן בבעלות חברה אחרת או שהשליטה על הרכב הדירקטוריון שלה נתונה בידי החברה האחרת, שהנה למעשה ”חברת האם“ שלה.
- מהי חברה נשלטת זרה ?
חברה נשלטת זרה (CFC) – לרוב היא תאגיד או חברת בת של חברה אחרת (חברת אם), אשר לרוב רשומה במקלט מס או באזור אחר שבו לא חלים מסים או שחלים בו מסים מועטים על רווחים של חברת בת. הדבר מאפשר הזדמנות להעברת רווחים מחברת האם לחברת הבת הרשומה באופשור offshore. כדי למנוע זאת הוגדרו כללים ביחס לחברות נשלטות זרות, כללים אשר קובעים, כי רווחים שהוצהרו על-ידי חברת הבת יכולים במקרים מסוימים להיות כפופים למס במדינת התושבות של חברת האם, גם אם חברת הבת אינה תושבת שם. יישום הכללים הללו הגיע לשיאו בסוף המאה ה-20 ,אולם מאז, פסיקות של בית המשפט של האיחוד האירופי ערערו באופן דרמטי את האפקטיביות שלהם, והובילו לפריחה בפעילות האופשור.
תחרות והגבלים עסקיים
- מהו הסדר כובל?
סעיף 2 (א) לחוק התחרות הכלכלית קובע, כי הסדר כובל הוא הסדר הנעשה בין בעלי עסקים שעלול למנוע או להפחית את התחרות העסקית בין אותם בעלי עסקים. מדובר בעבירה על החוק, אלא אם קיים פטור לפי החוק או שהתקבל אישור בית הדין או הממונה על התחרות לעריכת הסדר כובל, קודם לעריכת ההסדר.
הסדר כובל הוא הסדר שבו צדדים סיכמו ביניהם : 1.מחיר שיידרש, שיוצע או שישולם. 2.הרווח שיופק. 3.חלוקת השוק, כולו או חלקו, לפי מקום העיסוק או לפי האנשים שעמם יעסקו כמות הנכסים” או השירותים שבעסק.
- מהם הגבלים עסקיים או תחרות לפי חוק התחרות הכלכלית?
חוק ההגבלים העסקיים, התשמ”ח – 1988 אשר נכנס לתוקף בשנת 1988, החליף את חוק ההגבלים העסקיים הישן משנת 1959, החוק מבחין בין שלושה סוגים של הגבלים עסקיים.
- הסדר כובל: הסדר בין בעלי עסקים שונים אשר מטרתו לאפשר שיתוף פעולה בענייני מחירים, רווח, חלוקת שוק, דרכי ייצור, תחומים או כל הסדר אחר אשר עלול להפחית את התחרות בין בעלי עסקים.
- מונופולין: הספקת נכס או שירות ע”י בעל עסקים אחד השולט יחידי במגזר ניכר של השוק.
- מיזוג חברות: רכישה של יותר מרבע מניות חברה או עיקר נכסיה בידי חברה אחרת, כאשר כתוצאה מהרכישה הופכות החברות המתמזגות למונופולין או כאשר מחזור המכירות של החברות המתמזגות ביחד עולה על סכום שנקבע בחוק או כאשר אחת החברות המתמזגות הינה בעל מונופולין.
- מיהו בעל מונופולין?
1) מי שחלקו באספקה של נכסים או רכישתם עולה על חצי;
2) המחזיק כוח שוק משמעותי ביחס לאספקת נכסים או רכישתם, או ביחס למתן שירותים או רכישתם.
כאמור, ההגדרה בחוק היא רחבה מאוד. הגדרת גוף כמונופולין טומנת בחובה השלכות משפטיות ורגולטריות כבדות. חשוב להבין את החשיפה המשפטית לגוף המוגדר מונופולין.
- באילו עסקאות נדרשת הודעה לרשות התחרות?
1) מונופול – בהתאם לסעיף 26ג׳ – מיזוג חברות, בין היתר, ייצור, מכירה, שיווק או הרכישה של נכס מסוים ונכס דומה או מתן שרות מסוים ושרות דומה וכו׳.
2) כאשר היקף מחזור המכירות של החברות המתמזגות בשנת המאזן שקדמה למיזוג, עולה על סכום הקבוע בחוק.
3) אחד הצדדים לעסקה הוא בעל מונופול.
- מהן החובות החלות בעריכת הסדר כובל?
1) החוק בישראל קובע, כי הממונה על הגבלים עסקיים הוא הגורם שקובע אם הסדר קיים או הסדר שצדדים מבקשים להגיע אליו, הוא הסדר כובל.
2) כדי לפעול כדין, נדרש לקבל אישור מאת בית הדין להגבלים עסקיים או לקבל פטור או היתר זמני כדי להחיל הסדר כובל ולהימנע מהליכים מנהליים ופליליים כנגד הצדדים.
3) חובת רישום: כל הסדר כובל, על פרטיו, חייב להירשם במרשם ההסדרים הכובלים, המנוהל על-ידי הממונה על הגבלים עסקיים.
4) חובת פרסום: כל בקשה להסדר כובל חייבת פרסום ברבים לאחר רישומה, קודם הבאתה לדיון בפני בית הדין להגבלים עסקיים.
5) חובת הוכחת טובת הכלל: צדדים להסדר חייבים להוכיח, כי ההסדר יתרום לטובת הכלל, או לפחות שיתרונותיו לכלל עולים על חסרונות אפשריים.
6) חובת קבלת אישור: מאת בית הדין להגבלים עסקיים, או היתר זמני מאת אב בית הדין, או פטור מקבלת אישור מאת הממונה על הגבלים עסקיים, וזאת לפני הפעלת ההסדר הכובל בצורה כל שהיא.
מומלץ להיוועץ בעורך דין מומחה להגבלים עסקיים ותחרות לצורך ליווי בהליכים אלה אל מול הממונה להגבלים עסקיים, כדי לפעול בהתאם להוראות הדין.
- איך מכשירים הסדר כובל?
ניתן לפנות לממונה על ההגבלים העסקיים או לבית הדין בבקשה לרישום הסדר כובל.
חשוב להיוועץ בעורך דין מומחה הגבלים עסקיים ותחרות כלכלית על מנת לקבל ייעוץ משפטי וליווי בהליך זה.
- מהי הגדרת מונופולין?
1) שליטה על מעל מחצית מהשוק – שליטה של יותר מחצי מכלל אספקת נכסים או רכישתם או ממתן שירותים, או רכישתם, בידיו של אדם אחד או כוח שוק משמעותי בידי בנוגע לאמור, בידי אותו אדם.
2) מונופולין יכול שיהיה באזור מסוים.
3) מונופול יכול לשלוט גם על פחות ממחצית – אם השר, בהמלצת הממונה על התחרות, החליט כי למי שבידיו ריכוז של פחות ממחצית יש השפעה מכרעת בשוק לגבי אותם נכסים או אותם שרותים.
- מהם שיקולי בית הדין למתן אישור להסדר כובל?
השיקולים למתן אישור להסדר כובל הם:
- התייעלות בייצור ושיווק של נכסים או שרותים, איכותם או הורדת המחיר לצרכן.
- הבטחה כי יהיה היצע מספיק של נכסים או שרותים לציבור.
- מניעת תחרות בלתי הוגנת והבטחת תחרות הוגנת בין בעלי עסקים.
- קבלת אספקה של נכסים או שרותים בתנאים סבירים מידיו של מי שבידיו חלק ניכר מהאספקה או הרכישה של אותם נכסים או שרותים.
- שמירת אותו ענף כלכלי אשר חשוב למשק המדינה.
- מניעת אבטלה ושמירה על מקור תעסוקה וכן שיפור מאזן התשלומים של המדינה.
- מי החוק מגדיר כעבריין העובר על הוראות החוק באופן מפורש?
1) מי שהוא צד להסדר כובל אשר לא אושר כדין ושלא ניתן לו היתר זמני או פטור.
2) מי שמפר תנאי שעל פיו אושר הסדר כובל או תנאי אשר על פיו ניתן היתר זמני או פטור.
3) מי שלא הודיע על מיזוג חברות או עשה מעשה שיש בו משום מיזוג, מלא או חלקי.
4) מי שמפר תנאי אשר נקבע במפורש באישור המיזוג.
5) בעל מונופולין אשר מנצל לרעה את מעמדו בשוק.
6) בעל מונופולין שלא קיים הוראה שניתנה לו או הפר צו או חברות שמוזגו שלא כדין.
7) מי שמפר צו שנתן בית הדין לשם הבטחת קיום החלטתו.
העונש: מעבר לניהול ההליכים המשפטיים הקשים והארוכים, הסנקציה הפלילית והכספית קשה – מאסר בפועל וקנסות כספיים כבדים. אם היה העבריין תאגיד – הקנס כפול.
- מה האחריות של מנהל, שותף או עובד בהתאם לחוק הגבלים עסקיים?
כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, שותף או עובד מנהלי בכיר האחראי לאותו תחום – ייראה כמי שאחראי לאי קיום הוראות החוק.
אם נפתחה נגדכם חקירה ברשות להגבלים עסקיים – חקירה ברשות התחרות, מומלץ להיוועץ בעורך דין מומחה להגבלים עסקיים אשר יפעל להוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעה ושננקטו כל אמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק התחרות.
מיסים
- האם קיים חיסיון לדברים שנמסרים לרואה חשבון, מנהל חשבונות או יועץ מס ?
לא!
מדובר בטעות נפוצה בקרב לקוחות הנזקקים לשירותים המקצועיים של רואי חשבון, מנהלי חשבונות, יועצי מס, במסגרת התנהלותם העסקית השוטפת. הלקוחות סבורים, בטעות, כי חל חסיון מלא לדברים ולמסמכים שמסרו לרואי חשבון, ליועץ המס או למנהל החשבונות. לא כך!
החוק אינו מעניק, בשום מקרה שהוא, כל זכות חיסיון, בין רואה חשבון, יועץ מס או מנהל חשבונות לציבור לקוחותיהם. לפיכך, שיחות ומסמכים שהוחלפו בין המייצג ללקוחו, יהיה חייב רואה-חשבון למסור לרשויות החקירה, עת ייקרא לחקירה. פקודת הראיות המעניקה חיסיון לדברים שנמסרו לעורך דין, המאפשר לעורך דין להימנע מלמסור לרשויות החקירה כל מידע שהועבר בינו לבין הלקוח, באשר לייעוץ המקצועי שהעניק ללקוחו.
לפיכך, מומלץ ואף רצוי לנקוט במשנה זהירות ולהיוועץ בעורך דין, אשר על הדברים שנמסרים לו על ידי הלקוח חל חיסיון מוחלט.
- מהי שומה עצמית במס הכנסה ?
לאחר שהנישום מסר את הדו”ח השנתי לרשות המסים, יראו את הדו”ח שהוגש כקביעת הכנסה בידי הנישום אשר מכונה גם שומה עצמית.
פקיד השומה רשאי בהתאם לפקודת מס הכנסה, לבדוק את השומה העצמית ולעשות אחת מהפעולות שלהלן:
- לאשר את השומה העצמית שהגיש הנישום.
- לקבוע לפי מיטב שפיטתו, ללא הסכמת הנישום, את סכום הכנסתו החייבת של הנישום.
- לקבוע, בהתאם להסכם שנערך עם הנישום, את סכום הכנסתו החייבת של הנישום. מדובר בשומה סופית בהסכם שלא ניתן לערער עליה.
- מהי השגה ?
מי שקיבל הודעת שומה והוא חולק על השומה, רשאי להגיש השגה תוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על ידי פקיד השומה.
בשלב זה רצוי ואף מומלץ להיעזר בשירקותיו של עורך דין מיסים מומחה, השגה תוגש באופן מפורט ומנומק, תוך ציון הסכום שאינו שנוי במחלוקת, ודרך חישובו, ככל שקיים כזה.
המנהל יזמן את המשיג או את מייצגיו להשמעת טענותיו וייתן את החלטתו בהשגה באופן מנומק ובכתב, תוך התקופה הקבועה בחוק.
- האם ניתן לערער על קביעת פקיד השומה את סכום השומה ?
פקיד השומה רשאי לקבוע – לפי מיטב שפיטתו, ללא הסכמת הנישום – את סכום הכנסתו החייבת של הנישום.
זהו מקרה של הוצאת שומה בשלב א’ ללא הסכם – הנישום רשאי לחלוק על שומה מעין זו, על ידי משלוח הודעת השגה לפקיד השומה.
מטרת ההשגה היא לנסות לשכנע את פקיד השומה לחזור, לעיין ולשנות את השומה.
במידה והנישום לא עשה כן תוך שלושים יום מיום המצאת הודעת השומה לפי מיטב השפיטה שלא בהסכם, תהפוך השומה הנ”ל לשומה סופית שלא ניתן לערער עליה. לפיכך, מומלץ להיוועץ בהקדם בשירותיו של עורך דין מיסים מומחה אשר יפעל להגן על זכויותיכם, ינהל משא ומתן מול פקיד השומה על סכום השומה.
הנישום ופקיד השומה יגיעו לידי הסכם על סכום המס לתשלום. במקרה זה תוצא שומה סופית בשלב ב’ בהסכם שלא ניתן לערער עליה.
- האם ניתן להגיש ערעור לבית המשפט בענין גובה השומה שהוציא פקיד השומה ?
כן! אם לא יושג הסכם בין הצדדים, יקבע פקיד השומה את סכום המס בצו.
הנישום יכול לערער לבית-המשפט המחוזי על השומה שפקיד השומה קבע בצו.
במקרה זה, ההכרעה הסופית לגבי סכום המס נתונה להחלטת בית-המשפט המחוזי. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הן פקיד השומה והן הנישום רשאים לערער לבית המשפט העליון.
- מי חייב בהגשת דו"ח למס הכנסה?
- יחיד תושב ישראל שבתחילת שנת המס מלאו לו 18 שנים.
- יחיד תושב ישראל שבתחילת שנת המס טרם מלאו לו 18 שנה, אך הייתה לו באותה שנה הכנסה חייבת בסכום שאינו פחות מהסכום הנקוב בסעיף 131(א)(3) לפקודת מס הכנסה.
- יחיד תושב חוץ שהייתה לו הכנסה חייבת בשנת המס.
- חבר בני אדם שהייתה לו הכנסה בשנת המס.
- אדם שבשנת המס מכר זכות במקרקעין שאינה פטורה ממס לפי החוק, בהתקיים תנאים נוספים.
- נאמן ו/או יוצר ו/או נהנה בנאמנות בהתאם לתנאים בחוק.
- בעל שליטה (תושב ישראל המחזיק במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם קרובו, ב- 10% לפחות באחד מאמצעי השליטה בחבר בני אדם) בחברת משלח יד זרה, או בחברה נשלטת זרה.
- אדם שעשה פעולה שנקבעה כפעולה החייבת בדיווח.
- יחיד שמתקיימת בו חזקת הימים שבהגדרת תושב ישראל או תושב שבסעיף 1 לפקודת מס הכנסה והחזקה נסתרת לטענת היחיד – יגיש דו”ח המפרט את העובדות שעליהן מבוססת טענתו שאליו יצרף את המסמכים התומכים בטענתו.
- יחיד תושב ישראל שהעביר, במהלך 12 חודשים, כספים אל מחוץ לישראל בסכום כולל כקבוע בסעיף 131(א)(5ו) לפקודת מס הכנסה, או יותר, יגיש דו”ח לגבי השנה שבה הועבר סכום לדיווח כולו או חלקו, לראשונה אל מחוץ לישראל ולגבי השנה שלאחריה.
- כל אדם שפקיד השומה דרש זאת ממנו אף אם לפי האמור להלן אינו חייב בכך.
מומלץ להיוועץ בעורך דין מיסים מומחה על מנת לבחון את השינויים בחוק וכן החובות המוטלות עליכם בעניין הגשת דו״ח למס הכנסה.
- מהו מס יסף?
מס החל על יחיד אשר הכנסתו החייבת בשנת המס עלתה על הסכום הקבוע בסעיף 121ב(א) לפקודת מס הכנסה, יהיה חייב במס נוסף על החלק הנוסף.
- מהו ניכוי מס במקור והחשיפה הפלילית בצידו?
המשלם חייב לנכות מכל תשלום החייב בניכוי מס הכנסה במקור את המס בשיעור שנקבע בפקודה או בתקנות.
בפקודת מס הכנסה ובתקנות מס הכנסה נקבעו סוגי התשלומים אשר בעניינם חלה חובה על המשלם לנכות מס ממקבל התשלום. נישומים רשאים לפנות לפקיד השומה לקבלת אישור בדבר ביטול או הפחתה של שיעור הניכוי במקור החל על הכנסתם ופקיד השומה רשאי להתיר בכתב, כי ניכוי המס יוקטן אם הוא סבור שעלול להתהוות עודף מניכוי המס לפי השיעור בתקנות. המשלם יפעל לפי אישור זה מדי חודש בחודשו, ויעביר לקופת המדינה את הסכומים שנוכו במקור.
פיגור בהעברת תשלומים אלה מהווה עבירה פלילית, זאת נוסף לקנסות, לריביות ולהפרשי ההצמדה המוטלים עקב פיגור בהעברת התשלומים לרשויות המס, עלולה אף להוביל לחקירה ברשות המסים, להגשת כתב אישום ובסופו של ההליך אף קיים חשש ממשי להרשעה פלילית בבית המשפט. מומלץ להיוועץ בעורך דין מיסים מומחה בעניין.
- מהו מס ?
מס הוא כל תשלום שמשולם למדינה ואשר תמורתו לא מסופקת כל הטבה ישירה. לדוגמה, תשלום למדינה הנדרש על-פי חוק, המחושב על בסיס אחוז מההכנסה שאותה מרוויח הנישום הוא מס.
- למה המס נחוץ ?
מס מעלה את הכנסותיה של המדינה; מס מתמחר סחורות ושירותים שלא תומחרו בצורה נכונה וזאת על ידי פיקוח, סחורות כגון: סיגריות, אלכוהול וכו׳ ; מס מחלק מחדש את ההכנסה ואת ההון; מס מחזק את עקרון הייצוג בשיטה הדמוקרטית, מס מארגן מחדש את הכלכלה באמצעות מדיניות פיסקלית.
- מהו צדק במיסים
עבור משלמי המסים, משמעות הצדק במיסוי היא שהם מקבלים על עצמם את החובה כלפי המדינה שבה הם מתגוררים או שבה הם עוסקים במסחר, להצהיר על כל הכנסה שלהם באופן הוגן ושקוף, ולשלם את כל המסים שהם חבים בתשלומם, כפי שהוגדרו בחוק של אותה מדינה או מדינות בהם בהתאם לתושבותם. התנהגות על פי ערכים של צדק במיסוי משמעותה כי: משלמי המסים לא ישתמטו מתשלום המס שהם חבים; משלמי המסים לא ינסו להימנע מתשלום המס בכל המדינות, וישלמו את הסכום הנכון ויקיימו את חוקי המס החלים עליהם.
- מהו אופשור (offshore) ?
המונח ”אופשור“ אינו בעל משמעות פיסית גיאוגרפית. כמו-כן, אין זה מונח המתאר איים קטנים שהם מקלטי מס. המונח offshore – ”אופשור“ מתייחס לדרך הפעולה של תיעוד עסקה במקום אחד, כאשר היא מתבצעת בפועל במקום שונה מזה שנרשמה בו. כך לדוגמה, שימוש בחברה ביוון במטרה לתעד מכירות שבוצעו בבריטניה, היא פעילות אופשור. אדם ספרדי המבצע פעילות בנקאית בישראל כדי לשלם לאדם ברומניה גם הוא עוסק בפעילות אופשור – offshore, בישראל.
- מהו אזור סחר חופשי Processing Export Zones
מובלעות מלאכותיות בתוך מדינות אשר במסגרת גבולותיהן לא חלים כללי המיסוי הרגילים על מנת לאפשר, למעשה, מקלטי מס בתוך מדינות גדולות יותר. ההקלות הללו יכולות לחול על מסי יבוא, מסי ייצוא, מסי חברות או על כל שלושת סוגי מס אלה, או אף להתרחב לחוקים בתחומים נוספים כגון בריאות ובטיחות או איכות הסביבה.
- מהי אמנה למניעת כפל מס Treaty Tax Double
הסכם בין שתי מדינות ריבוניות או בין אזורים ריבוניים שמטרתו להבטיח ככל האפשר כי הכנסה הנוצרת במקום אחד ומתקבלת במקום אחר תהיה חייבת במס רק פעם אחת. האמנה כוללת כללים לקביעת תושבות ומקור ההכנסה ומטילה הגבלות על ניכוי המס במקור. כמו כן היא כוללת בדרך כלל הוראות בנוגע לשיתופי פעולה. במיוחד באמצעות חילופי מידע, כדי למנוע השתמטות מתשלום מס. רבות מבין הוראות אלה מצויות בתהליך של ניסוח מחדש, ככל שמתפתחות הגישות בעניין חילופי מידע בין מדינות.
- מהם דוחות כספיים שנתיים ?
הדוחות שמפרסמת ישות משפטית מדי שנה בהתאם לחוק ולתקנות במדינה שבה היא מאוגדת ואשר מתארים את מצבה הפיננסי. הדוחות מפורסמים עבור בעלי מניות ובעלי עניין נוספים – אם מותרת להם גישה למידע זה על-פי החוק המקומי, שמעוניינים לבחון את הביצועים הכספיים של חברה בע“מ או של גופים אחרים בעירבון מוגבל, כגון שותפות בע“מ.
אם החברה רשומה בבורסה לניירות ערך שדורשת עמידה בכללי המוסד הבינלאומי לתקינה חשבונאית, אזי על הדוחות הכספיים הללו למלא גם אחר כללים אלה, אחרת תידרש החברה לערוך את הדוחות הכספיים בהתאם לתקני החשבונאות המקומיים.
דוחות כספיים יכללו בדרך כלל: הצהרה של הדירקטורים של החברה בנוגע למסחר של אותה חברה באותה שנה; דוח רווח והפסד המפרט את ההכנסות וההוצאות במהלך התקופה הרלבנטית, ואת הרווח הנקי שלה בתוספת הערכה של חבויות המס שיחולו בגין האמור; תזרים מזומנים המפרט כיצד השתמשה במזומן ברווח או בגירעון הנקי שנוצר במהלך השנה; גיליון מאזן המפרט את סך כל הנכסים וההתחייבויות בסוף השנה – שמיוצגים על-ידי ההשקעה הכוללת נטו של בעלי המניות; וכן הערות המסבירות כל אחת מן ההצהרות.
משפט מנהלי
- מהו משפט מנהלי ובאילו תחומים הוא עוסק?
משפט מנהלי הוא ענף משפטי המגדיר את אופן פעולתם של הגופים השלטוניים שנמצאים תחת הרשות המבצעת במדינה ואת הביקורת עליהם. העשייה המשפטית בתחום כוללת ייצוגם של עותרים (יחידים וחברות), משיבים וצדדים שלישיים, בעלי עסקים וחברות בהליכים מנהליים, ניהול משא ומתן בפני רשויות המדינה, ייצוג בערכאות מנהליות בעתירות וערעורים מנהליים וכן עתירות לבית משפט הגבוה לצדק (בג”צ).
משרדנו מספק ייעוץ משפטי שוטף ומייצג את לקוחותיו מול גופים מנהליים שונים, בהם רשות ניירות ערך, רשות המסים, רשות ההגבלים העסקיים והתחרות, ועדות מכרזים שונות, הממונה על הנפט והגז, רשות החשמל, ועדות תכנון ובניה ועוד.
המשרד צבר ידע וניסיון רב בייצוג קהל לקוחות בכיר בהליכים מנהליים, בסוגיות משפטיות מנהליות וציבוריות עקרוניות. המשרד הוא בין המובילים והמוכרים בישראל בייצוג פרטיים וחברות בהתדיינות ובהליכי משא ומתן מול גופים ציבוריים וממשלתיים; המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל, משרד הביטחון, משרד הבריאות, רשם הקבלנים, משרד התמ”ת, משרד העבודה וכו’.
- איזה בית משפט מוסמך לדון בהליכים מנהליים?
בעבר, הערכאה המשפטית היחידה אשר הייתה מוסמכת לדון בהליכים מנהליים הייתה בג”ץ. בשנת 2000, חוקק חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש”ס-2000, אשר מעניק לבתי המשפט המחוזיים את הסמכות לשמש כבתי משפט לעניינים מנהליים, ליתן החלטות ופסקי דין בעניינים מנהליים, בהתאם לרשימה הקבועה בתוספת לחוק.
- מהי חובת ההגינות במשפט המנהלי?
חובת הגינות מנהלית אמורה למנוע שרירות ועוול, להגן על זכויות האדם, לטפח יחסי אמון בין המנהל הציבורי לבין האזרח וגם לשפר את ההליך המנהלי.
- מהי חובת השימוע בהליך המנהלי?
חובת השימוע נגזרת מעיקרון ההגינות המנהלית – לעניין זה נקבע, כי “הצדק האלמנטרי דורש שלפני שחורצים את גורלו של האזרח תינתן לו הזדמנות להסביר את המצב כדי להסיר את החשד“. זכות זו עומדת בעינה כל אימת שהרשות השלטונית מקבלת החלטה בעניינו של האזרח, על ההחלטה להתקבל לאחר שהתבצע שימוע כדין. זכותו של הפרט להשמיע את טענותיו בפני הרשות, זכותו של אזרח מהווה חובה של רשות, ובהיעדר קיום חובה זו נפגעת זכותו של האזרח ומכך, החלטתה של הרשות ודינה להתבטל. על הרשות לקיים את השימוע ב- ״לב פתוח ונפש חפצה״, כלומר מבלי שהתקבלה החלטה מראש, בטרם נטענו טענות האזרח, ובהיעדר זה הרי שהשימוע אינו קוים ומשלא קוים דינה של החלטת הרשות להתבטל.
- כיצד על רשות ציבורית לקבל החלטה מנהלית תקינה?
תהליך קבלת ההחלטה או החלטות, על ידי נציג או גוף ציבורי שהוקנתה לו סמכות לקבלת החלטה על פי חוק, מן הראוי שתהיה מורכבת ממספר שלבים בסיסיים וחיוניים ובניהם – איסוף נתונים, לרבות חוות דעת סותרות, בדיקת מלוא הנתונים והמשמעויות, לרבות תיזות שונות וחלופות ולבסוף – קבלת החלטה מנומקת. תהליך כזה מבטיח שמירב השיקולים יובאו בחשבון בטרם קבלת ההחלטה – הקפדה על דרך הפעולה זו חיונית לשמירה על קיומו של שלטון חוק מהותי, כפי שנקבע בבג”ץ ברגר נ’ שר הפנים.
