חילוט בעבירות צווארון לבן

חילוט בעבירות צווארון לבן

בשנים האחרונות המשטרה והפרקליטות מפעילות את הליך החילוט כדבר שבשגרה בתיקי צווארון לבן ובעבירות כלכליות. הליך החילוט הוא הליך בו נתפס רכושם וכספם של חשודים, נאשמים ומורשעים בעבירות כלכליות, בעיקר בעבירות צווארון לבן והלבנת הון. מנסיוננו, מדובר בהליכים אשר משפיעים בצורה קשה על חשודים ונאשמים, שכן הליכים אלה פוגעים אנושות לא רק ביכולתם הכלכלית ובהתנהלותם היומיומית אלא פוגעים גם במשפחתם הקרובה וביכולתם להעמיד הגנה משפטית ראויה כנגד החשדות או האשמות המוטחים בהם.

לצורך מתן ייעוץ מקיף ללקוחות החשודים בעבירות כלכליות ומתנהלים הליכי חילוט של רכושם, מחלקת הצווארון לבן בשילוב מחלקת המיסים והמחלקה המנהלית במשרד רן – תירוש ושות׳ משלבות ידיים, על מנת ליתן ללקוחות המשרד ייצוג משפטי מקיף ותמונה רחבה על המצב המשפטי בפניו הם ניצבים, תוך בניית אסטרטגית הגנה משפטית כבר בתחילת ההליך.

הליכי חילוט בעבירות הלבנת הון

עורכי הדין במשרד רן – תירוש ושות׳ מעניקים ייעוץ וליווי צמוד לכל אורך ההליך המשפטי, החל משלב הייעוץ לפני חקירה וכלה בהליכי חילוט המתבקשים כדבר שבשגרה בעבירות הלבנת הון. חוק איסור הלבנת הון כולל מספר פרקים.

הלבנת הון מוגדרת בסעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון כעשיית פעולה ברכוש אסור, שהוא רכוש אשר מקורו במישרין או בעקיפין באחת מעבירות המקור, או רכוש ששימש לביצוע או איפשר ביצוע של אחת מעבירות המקור או רכוש שנעברה בו אחת מעבירות המקור. סעיף 2 לחוק איסור הלבנת הון מגדיר “עבירות מקור” בדרך של הפניה לתוספת הראשונה לחוק.

סעיף 1 לחוק איסור הלבנת הון מגדיר “פעולה ברכוש” באופן רחב: “הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא ויצירת נאמנות, וכן ערבוב של רכוש אסור עם רכוש אחר, גם אם הוא אינו רכוש אסור”.

מכאן, שעל מנת לעבור עבירה של הלבנת הון לפי סעיף 3 חוק איסור הלבנת הון, אנו נדרשים לשלושת אלה: עבירת מקור, רכוש אסור ופעולה ברכוש אסור. בלעדי אחד מיסודות אלה, לא תיכון העבירה. סעיף 4 לחוק מרחיב תחולתה של העבירה גם על מי שעושה פעולה ברכוש, בידיעה שמדובר ברכוש אסור.

על מנת להיאבק בתופעה של הלבנת הון, קבע המחוקק בפרק ו’ לחוק הוראות חילוט מיוחדות, לצד הוראות החילוט הכלליות הקבועות בחוקים אחרים, כמו בסעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי. סעיף 21 חוק איסור הלבנת הון קובע, כי אם הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 3 או 4 לחוק, רשאי בית המשפט לחלט רכוש.

על מנת להבטיח את צו החילוט בסוף ההליך, אימץ המחוקק בסעיף 23 לחוק את הוראות סעיפים 36ג עד 36י לפקודת הסמים. סעיף 36ו לפקודת הסמים קובע הסדר מפורט של חילוט זמני. החילוט הזמני נועד למנוע הברחת רכוש ובכך לסכל את האפשרות לבצע חילוט סופי בתום המשפט.

חילוט זמני של רכוש עד תום ההליך המשפטי

הסעד הזמני מיועד לאפשר מימוש של מטרות החילוט. יחד עם זאת, על בית המשפט הדן בבקשה למתן סעדים זמניים – חילוט זמני עד הכרעה בהליך – לעשות כן בזהירות  רבה, שכן קיים חשש מפגיעה שלא לצורך בקניינו של הנאשם, שמוחזק בשלב זה כחף מפשע. קיימת אפשרות של ממש שבסופו של ההליך, כנגד מי שהוצא לו צו לחילוט זמני של נכסיו, יצא זכאי או בסוף הליכים המשפטיםם יוחלט לא לחלט את רכושו ואז ניזוק נזק משמעותי שלא לצורך.

כפי שנפסק כבר בעבר, תפישת רכוש על מנת להבטיח את אפשרות החילוט בעתיד, בשלב בו ההליך הפלילי עודו מתנהל ולנאשם עומדת חזקת חפות, הינה צעד דרסטי השולל מבעל הרכוש את האפשרות לעשות שימוש בקניינו, לעיתים למשך תקופה ארוכה.

לפיכך, אם ניתן לנקוט אמצעים ‘חלופיים’ שדי בהם כדי להבטיח את אפשרות החילוט או השגת מטרתו בעתיד, תוך פגיעה פחותה בקניינו של בעל הרכוש, יש להעדיף חלופה זו על פני סעד זמני של תפיסת הרכוש והחזקתו עד תום ההליך המשפטי.

על בית המשפט לקבוע, כי קיים “פוטנציאל חילוט”. פוטנציאל זה משמעו, כי הראיות הקיימות מגבשות סיכוי סביר, כי בתום ההליך הפלילי יורשע הנאשם בעבירות המיוחסות לו, וכי בהתאם ניתן יהיה להורות על חילוט רכושו בהתאם לסעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון.

סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון

״21 (א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 3 או 4, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי של רכוש שהוא…״. מלשון הסעיף אנו למדים, כי במקרה של הרשעה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק “יצווה בית המשפט” על חילוט הרכוש, כאמור.

החוק קבע למעשה חובת חילוט, אלא אם סבר בית המשפט, כי אין לעשות כן מטעמים מיוחדים. טעמים מיוחדים אנו מוצאים בפסק דין בענין פישר (שיובא בהמשך), שם נקבע, כי אף אם החוק מאפשר לחלט ממלבין ההון רכוש, על החילוט לעלות בקנה אחד עם מטרות החילוט בחוק איסור הלבנת הון.

בעניין פישר, הדגיש השופט זילברטל את שתי המטרות המרכזיות: כי החילוט אינו עונש, על אף שהוא בעל היבטים עונשיים, וכי – 

1. מטרתו הראשונה היא הרתעתית: החילוט מונע מצב בו חוטא יוצא נשכר ממעשה עבירתו, והוא אף פוגע בתמריץ העיקרי שיש לעבריין בביצוע העבירה.
2. מטרה נוספת העומדת בבסיס הליך החילוט היא התכלית הקניינית: ‘הוצאת בלעו של גזלן מפיו’. על פי ההלכה הפסוקה, חילוט אינו מהווה אקט עונשי ומטרתו אינה עונשית, החילוט יוטל בנוסף על כל עונש שיוטל, כאשר ההיגיון הוא לשלול מן מבצע העבירה את הרווח הכלכלי שלמענו ביצע את עבירת המקור. למנוע ממבצע העבירה הענקת תמריצים לביצוע עבירות נוספות – החילוט הוא אקט אשר נלווה לענישה הפלילית.

עורך דין חילוטים מומחה לעבירות צווארון לבן

במשרד רן – תירוש ושות׳ שותפי המשרד ועורכי הדין במשרד יוצאי רשויות התביעה והפרקליטות, בעלי מומחיות וניסיון בייצוג בתיקי צווארון לבן, הלבנת הון ועבירות כלכליות, תיקים מורכבים ורחבי היקף. למשרדנו הצלחות רבות בניהול הליכי חילוט ושחרור תפוסים הנלווים להליכים העיקריים בתיקים אלה. לאור עוצמת הפגיעה הכלכלית שחווים לקוחותינו לאור הליכי החילוט שהמדינה נוקטת כנגדם, משרדנו נלחם למזער את היקף הפגיעה הכלכלית הטבועה בהליכי חילוט.

מנסיוננו, ניהול נכון של הליך חילוט כבר בתחילת ההליך ובניית אסטרטגיית הגנה באמצעות עורך דין צווארון לבן מומחה ומנוסה בהליכי חילוט, יפחיתו את עוצמת הפגיעה הכלכלית של החשוד או הנאשם ומשפחתו לאין שיעור ואף יסייעו בניהול נכון של ההליכים המשפטיים (המקבילים להליך החילוט) אל מול המדינה.

לקבלת ייעוץ מיידי וקביעת פגישה עם שותף במחלקת צווארון לבן, מומחה בהליכי חילוט, ניתן לפנות למשרדנו בכל עת, במספר 03-7773333.