חילוט זמני של רכוש
28 אוקטובר 2020
תוכן העניינים
חילוט זמני בחוק איסור הלבנת הון
במאמר משרדנו זה נסקור את פסיקת בית המשפט העליון שניתנה לאחרונה בענין חברת מאיר שאיבות בע״מ והוראות חוק איסור הלבנת הון המאפשרות חילוט זמני של רכוש לחשודים ונאשמים בעבירות הלבנת הון עד להכרעה בעניינם בהליך הפלילי. קודם למתן סעד של חילוט זמני לבקשת חילוט זמני אשר מוגשת בהליכים אלה על ידי המדינה, בית המשפט נדרש להשתכנע, כי קיים ‘פוטנציאל חילוט’ וכי הצו המבוקש הוא מידתי ;
בהחלטתו עמד בית המשפט העליון על המסגרת הנורמטיבית הנוגעת לחילוט רכוש לפי חוק איסור הלבנת הון, ובכלל זה על כך שהחוק מאפשר לחלט רכוש באופן זמני, עד להכרעה בהליך הפלילי במטרה לשמור על מצבת נכסיו של הנאשם כפי שהיא, כך שניתן יהיה לבצע חילוט במסגרת ההליך הפלילי, ככל שהנאשם יורשע, כך שנכסים אלה של הנאשם לא יועלמו או יוברחו במהלך ההליכים המשפטיים בעניינו – הליכים אשר בתיקים כלכליים אורכים לרוב שנים רבות.
לקריאה נוספת על משרדנו רן-תירוש שות׳, משרד עורכי דין מוביל בישראל בהגנה משפטית בתחום הלבנת הון וצווארון לבן, ניתן לקרוא במדריך הדירוג הבינלאומי לעורכי דין BDI – לחץ כאן!
לצורך הבנת המונחים והמושגים במאמר זה, נעמוד על מספר מונחי יסוד בתחום הלבנת ההון :
הלבנת הון מהי ?
הלבנת הון היא עשיית פעולות שמטרתן להטמיע רכוש שהופק בפעילות עבריינית, ברכוש בעל אופי לגיטימי וכשר, כך שלא ניתן יהיה להתחקות אחר מקורו הבלתי חוקי של הרכוש האסור.
מהן שיטות ביצוע הלבנת הון ?
השיטות לביצוע הלבנת הון הן רבות ומגוונות, ואולם לא פעם הדבר כרוך בניצול המערכת הפיננסית ו”זיהומה” בכספים שמקורם בפעילות עבריינית.
מהי עבירת מקור בחוק איסור הלבנת הון ?
אחד התנאים לתחולתו של חוק איסור הלבנת הון על ביצוע פעולות ברכוש אסור, הוא היות המקור של הרכוש האסור בעבירה המנויה ברשימת העבירות שבתוספת הראשונה לחוק – אשר כוללת רשימה של עבירות מקור.
תנאי מקדמי – תשתית ראייתית להרשעה בעבירות הלבנת הון
על בית המשפט לבחון ולקבוע, בטרם יורה על חילוט זמני של רכוש, כספים וזכויות, כי קיימת תשתית ראייתית מספקת להרשעה בעבירות המנויות בכתב האישום, בהם עבירות הלבנת הון, ורק לאחר מכן לפנות לבחון את היקף החילוט המבוקש בבקשה לצו זמני.
בית המשפט נדרש לאבחן את התשתית / הבסיס הראייתי לביצוע עבירה או עבירות הלבנת הון בתיק. בחינת הבסיס / התשתית הראייתית ואם אלו מוצקים דיים ביחס לשלב שבו מצויה החקירה. ככל שהתשתית הראייתית לביצוע עבירות המקור חלשה יותר, כך נחלשת התשתית הראייתית לביצוע עבירת הלבנת הון.
מהו פוטנציאל חילוט לצורך חילוט זמני
קודם למתן סעד של חילוט זמני על ידי בית המשפט לטובת המדינה, בית המשפט נדרש לבחון אם קיימות די ראיות במישור הלכאורי ולהשתכנע, כי קיים פוטנציאל חילוט. כלומר, שהראיות לכאורה מקימות סיכוי סביר לכך שבתום ההליך הפלילי אם יוגש כתב אישום וינוהל הליך כנגד הנאשם בביצוע עבירה או עבירות פליליות אשר בסופו יורשע הנאשם בעבירה או עבירות המיוחסות לו ניתן יהיה להורות על חילוט רכושו התפוס לטובת קופת המדינה.
כמו כן, על בית המשפט להשתכנע, כי הצו המבוקש הוא מידתי.
ככל הניתן, יש לנקוט באמצעים חלופיים לתפיסת רכוש, שפגיעתם בקניינו של הנאשם פחותה. בהינתן זכות הקניין של הנאשם ברכושו, נדרש לערוך איזון ראוי בין זכות הקניין לבין האינטרס הציבורי שבהבטחת החילוט בסופו של ההליך הפלילי, ובשלב הסעד הזמני יש לנקוט זהירות ומידתיות בקביעת היקף החילוט.
האם ניתן לחלט רק את הרווח שנצבר מעבירות הלבנת הון ?
סעיף 21(א)(2) לחוק איסור הלבנת הון קובע הוראת חילוט ביחס לפירות שהפיקה הפעילות העבריינית. כלומר, יש לחלט רכוש שבבעלותו שקשור עם ביצוע העבירה – בעין או בשווי – או שהושג כשכר העבירה. כלומר, שכר העבירה;
הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 3 או 4, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי של רכוש שהוא –
- רכוש שנעברה בו העבירה, וכן רכוש ששימש לביצוע העבירה, שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך;
- רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך.
הלכה למעשה, סעיף 21 מורה, בשני תתי הסעיפים, ראשית, כי מתן צו חילוט הוא הכלל בעבירות הלבנת הון, והימנעות מחילוט תיעשה רק מנימוקים מיוחדים שיפורטו. שנית, הסעיף מאפשר חילוט רכוש בשווי העבירה – בלא שנדרש להוכיח כי הרכוש שלגביו מבוקש החילוט קשור באופן ישיר לביצוע העבירה. לפיכך, ניתן לחלט רכוש כשר וחוקי לחלוטין, כל עוד הוא שווה ערך לרכוש הקשור לעבירה.
האם ניתן להתחשב במצב כלכלי של חשוד ונאשם בהליך חילוט זמני ?
באופן עקרוני ניתן לצמצם את היקפו של צו חילוט הזמני לנוכח מצב כלכלי של נאשם – ואולם לשם כך יש להניח תשתית ראייתית כלשהי המעידה על כך שאכן קיימת מצוקה כלכלית ואף לגבות טענות אלה בתצהיר.
האם חילוט וקנס הם זהים ?
אם כך, מהו ההבדל בין קנס וחילוט, האם מדובר באמצעים עונשיים חלופיים ?
לא. קנס מהווה עונש כספי פשוטו כמשמעו, ואילו חילוט נועד להוציא מידי עבריין כספים, רכוש או שווי רכוש, שהגיע לידיו שלא כדין.
חילוט, בשונה מקנס, ניתן להבטיח באמצעות סעד זמני המאפשר תפיסה של הרכוש עוד טרם שהוכרע הדין, כאשר הנאשם עודנו נהנה מחזקת החפות.
פסיקת בית המשפט העליון והגבלת צו החילוט הזמני
בית המשפט פסק, כי במסגרת בחינת מידתיות החילוט הזמני נדרש בית המשפט לבחון את פרק הזמן שבו צפוי הצו הזמני לעמוד בתוקף – הן את פרק הזמן שחלף והן את צפי הזמנים לסיום ההליך הפלילי.
בפסקי דין רבים צומצם היקפו של צו החילוט הזמני שהתבקש על ידי המדינה, לנוכח הטעמים הבאים –
- חלוף הזמן מעת תפיסת הרכוש.
- התמשכותו הצפויה של ההליך הפלילי.
- פעילות לגיטימית הקשורה בפעילות שאינה לגיטימית – בית המשפט נותן משקל לכך שלפי התשתית הראייתית הלכאורית, אולם הייתה פעילות שאינה כדין ובאמצעות מעשי מרמה, ואולם אם בוצעה גם פעילות תקינה אשר כללה גם עלויות של ״עבודות לגיטימיות״ יש לקחת עלויות אלה בחשבון ולהפחית את סכומי החילוט הזמני.
בית המשפט קבע בזו הלשון –
“פגיעה ברכושו של אדם על ידי נטילתו ממנו, על מנת להבטיח אפשרות חילוט עתידית היא פגיעה ברכושו ובקניינו של אדם ולפיכך יש לנקוט בצעד זה כאמצעי אחרון ובהיעדר אמצעים חילופיים להבטחת אותה תכלית”
מידתיות צו חילוט זמני
צמצום היקפו של צו החילוט הזמני מתבקש בראש ובראשונה לנוכח חלוף הזמן מעת תפיסתו של הרכוש עוד בשלב החקירה, ובשים לב להתמשכותו הצפויה של ההליך הפלילי. כאמור, חילוט רכושו של אדם טומן בחובו פגיעה קשה בזכות הקניין הנתונה לו, והפגיעה מתעצמת ככל שתקופת החילוט מתמשכת. על כן, במסגרת בחינת מידתיות החילוט הזמני נדרש בית המשפט לבחון את פרק הזמן שבו צפוי הצו הזמני לעמוד בתוקף – הן פרק הזמן שחלף הן צפי הזמנים לסיום ההליך.
כך לדוגמה – בפסק דין נקבע, כי רכוש המערערים תפוס כבר כ-5 שנים; הגם שחלפו כשנתיים וחצי מאז הוגש כתב האישום, נחקרו עדים בודדים בלבד, בעוד רשימת העדים מונה קרוב ל-400 עדים. בנסיבות אלה, ובהינתן חזקת החפות העומדת למערערים, קבע בית המשפט, כי שנדרש לצמצם את היקף החילוט הזמני שנקבע ולהשיב כספים, רכוש, חשבונות בנק ונכסים שנתפסו על ידי המדינה.
הגנה על רכושכם בעבירות הלבנת הון והליכי חילוט
משרדנו מייצג בתיקי דגל כלכליים מתוקשרים בהם מבוצעים הליכי חילוט בעבירות צווארון לבן – תיקי הלבנת ההון, מיסים, ניירות ערך וכו׳, תיקים בהם ביקשה המדינה חילוט זמני של רכוש בהיקפים גדולים, בסכומים כספיים גבוהים שכללו רכוש רב, תיקים אשר זכו לסיקור תקשורתי נרחב ולקוחות משרדנו אשר נחקרו ברשויות האכיפה המקצועיות ביותר בישראל תוך קבלת ייעוץ וליווי משפטי מוקפד דבר שהוביל לבסוף להגנה על רכושם, כספם וזכויותיהם במסגרת ההליך הפלילי.
עו״ד הלבנת הון בעל רקע וניסיון משפטי בטיפול בתיקי הלבנת הון יקפיד להילחם על זכויותיכם המשפטיות, ילחם על שחרור רכושכם וכספים שנתפסו במסגרת הליכי החילוט, יביא להקטנת החשיפה המשפטית בעניינכם ויקטין את הענישה הפלילית והכלכלית אשר הולכת ומחמירה מדי שנה בתיקים אלה, תוך נסיון של ממש להפחית את עונשי המאסר אשר מוטלים על ידי בתי המשפט. כמו כן, חשוב לדעת, כי הוכר בפסיקת בית המשפט נושא ה- חילוט כהוצאה מוכרת במס הכנסה.
רן – תירוש ושות׳ עורכי דין צווארון לבן
מדריכי דירוג Dun & Bradstreet וכן BDI, דירגו את משרדנו כמשרד עורכי דין מוביל בתחום המיסים והצווארון הלבן. בחרו בקפידה עורך דין הלבנת הון הבקיא בעבירות צווארון לבן והליכי חילוט בחוק איסור הלבנת הון בעל ידע ונסיון משפטי נרחב בייצוג בתיקים מורכבים והגנו על זכויותיכם. כל ייעוץ משפטי במשרדנו חוסה תחת חיסיון עורך דין-לקוח! ניתן לפנות למשרדנו בכל עת. במקרים דחופים ובהליכי חקירה ומעצר 24/7, במספר: 03-7773333.
זקוק לייעוץ משפטי? השאירו פרטים
מאמרים מומלצים עבורך:
10 אוקטובר 2020
חקירה במס הכנסה
20 יוני 2020
חילוט בעבירות צווארון לבן
19 מאי 2020
עורך דין הלבנת הון
28 פברואר 2020
