חילוט בחוק איסור הלבנת הון
תוכן העניינים
חילוט הוא אמצעי רב עוצמה שמשמעותו שלילת הרכוש שבשליטת העבריין ובכלל זה הרווח שהופק מפעילות עבריינית והעברתו לקניינה של המדינה בצו שיפוטי. חוק איסור הלבנת הון חוקק על מנת להתמודד עם הפשיעה המאורגנת ועבירות הלבנת הון אך בשנים האחרונות אנו עדים לשימוש מתגבר בהוראות חוק איסור הלבנת הון גם בתיקי צווארון לבן ונעשה שימוש בהוראות החוק להליכי חילוט בעבירות צווארון לבן. החוק מאפשר לרשויות המדינה לעשות שימוש בהליכי החילוט כדי למנוע הברחת נכסים ולהבטיח את ביצוע החילוט, הדין בישראל מאפשר תפיסה של רכוש באופן זמני כבר בשלב החקירה ועד ההכרעה בהליך המשפטי.
מהי הלבנת הון ?
הלבנת הון היא ביצוע פעולה או פעולות ברכוש, שמטרתן להטמיע רכוש הקשור בפעילות לא חוקית ופלילית ברכוש לגיטימי, כך שלא ניתן יהיה להבדיל בין הרכוש הלגיטימי והרכוש הלא לגיטימי ולהתחקות אחר מקור הרכוש, מיקומו או הנהנים ממנו. חוק איסור הלבנת הון מגביל עצמו לפעולות ברכוש הקשור רק לעבירות ספציפיות המנויות בתוספת הראשונה לחוק, המכונות בחוק “עבירות מקור”.
מהם תנאי הסף לעבירת הלבנת הון ?
על מנת לעבור עבירה של הלבנת הון לפי סעיף 3 לחוק, אנו נדרשים לשלושת אלה:
- עבירת מקור.
- רכוש אסור.
- פעולה ברכוש אסור.
בלעדי אחד מיסודות אלה, לא תתקיים עבירה.
מהי עבירת מקור ?
סעיף 2 לחוק מגדיר “עבירות מקור” בדרך של הפניה לתוספת הראשונה לחוק.
מהי פעולה ברכוש ?
סעיף 1 לחוק מגדיר “פעולה ברכוש” באופן רחב: הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא ויצירת נאמנות, וכן ערבוב של רכוש אסור עם רכוש אחר, גם אם הוא אינו רכוש אסור.
מהו רכוש אסור לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון ?
הרכוש שמקורו בעבירות המקור הוא “רכוש אסור”, ופעולות ההטמעה וההסוואה של אותו רכוש אסור מהוות עבירות הלבנת הון.
חוק איסור הלבנת הון מונה ארבע חלופות להגדרתו של “רכוש אסור”, המופיעות בסעיף 3(א) וקובע עונש של עד עשר שנות מאסר או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
רכוש אסור בהתאם לסעיף 3(א) –
(1) רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה;
(2) רכוש ששימש לביצוע עבירה;
(3) רכוש שאיפשר ביצוע עבירה;
(4) רכוש שנעברה בו עבירה.
רכוש אסור בהתאם לסעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון –
(1) רכוש ששימש לביצוע העבירה.
(2) שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך.
(3) רכוש שנעברה בו העבירה.
(4) רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך.
ההבדל בין סעיף 3 לסעיף 21(א) בחוק איסור הלבנת הון
סעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון הוא מעין תמונת ראי של סעיף 3 לחוק, והוא קובע חובת חילוט של הרכוש מושא העבירה. רכוש ששימש כלי לביצוע העבירה, או שיועד לכך וכן רכוש שהוא פרי העבירה, או שיועד לכך. לפי לשון הסעיף, נראה כי המחוקק הרחיב בסעיף 21(א) עוד יותר משהרחיב בסוגי הרכוש האסור המנויים בסעיף 3(א) לחוק, כך שהחילוט יחול גם על רכוש שיועד לכך, ובמקרה שבפנינו, גם שווי של רכוש שיועד להיות מושג כתוצאה מביצוע העבירה.
ההבדלים בין סעיף 3 לסעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון
יש הבחנה בין שני הסעיפים המדוברים. הרכוש הנזכר בסעיף 3(א) לחוק הוא רכוש שהושג בעבירת המקור, לאור הגדרת “עבירה” בפרק ב’ לחוק רק כעבירה הנכללת בתוספת הראשונה לפי סעיף 2 לחוק. ואילו העבירה בה דיבר המחוקק בסעיף 21(א) לחוק, היא העבירה של הלבנת הון או עשיית פעולה ברכוש אסור (סעיף 21(א) נפתח במילים “הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 3 או 4…״.
נלמד, כי סעיפים 4-3 לחוק עוסקים ברכוש אסור הקשור לעבירת המקור, שקיומו נדרש לצורך התגבשות העבירות הקבועות בחוק איסור הלבנת הון. ואילו סעיף 21(א) לחוק נכנס לפעולה רק לאחר שנעברה עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון, והוא מקנה לבית המשפט את הסמכות לחלט את הרכוש האסור הקשור לעבירות של הלבנת הון.
סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון
סעיף 4 לחוק מרחיב תחולתה של העבירה גם על מי שעושה פעולה ברכוש, בידיעה שמדובר ברכוש אסור וקובע עונש מאסר של עד שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, “ידיעה” – למעט עצימת עיניים כמשמעותה בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין.
היסוד העובדתי בסעיפים 3(א) וסעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון
העבירות המנויות בסעיפים 3(א) ו-4 לחוק איסור הלבנת הון הן עבירות התנהגות, ואינן דורשות כי הלבנת ההון תישא פרי לשם התגבשותן. קיומו של רכוש אסור הוא אחד היסודות להתגבשותן של עבירות הלבנת ההון לפי סעיפים 3(א) ו-4 לחוק.
האם ניסיון לבצע עבירת הלבנת הון הוא עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון ?
בית המשפט קבע, כי גם פעולות שבוצעו “להכשרת הקרקע”, בטרם התקבל הרכוש האסור, עשויות לעלות כדי ניסיון להלבנת הון. לשם הרשעה בעבירת ניסיון, על הפעולות לעמוד במבחני היסוד העובדתי – “מבחן הקרבה המספקת” או “מבחן החד-משמעות” – וכן צריך להתקיים במבצע הפעולה היסוד הנפשי הנדרש לעבירה המוגמרת, כמו גם היסוד הנפשי הייחודי לעבירת הניסיון, דהיינו מטרה לבצע את העבירה.
היסוד הנפשי בסעיף 3(א) חוק איסור הלבנת הון
לעניין היסוד הנפשי הנדרש לעבירת הלבנת הון בהתאם לסעיף 3(א), נקבע בפסק הדין סלכגי, כי הכוונה המיוחדת לצורך סעיף 3(א) דורשת כי מטרת הפעולה תהיה הסתרת הרכוש לשם ניצול פירות עבירת המקור, מעבר למטרת ההסתרה לצורך מניעת גילוי עבירת המקור.
חילוט בחוק איסור הלבנת הון
על מנת להיאבק בתופעה של הלבנת הון, קבע המחוקק בפרק ו’ לחוק איסור הלבנת הון הוראות חילוט מיוחדות (לצד הוראות החילוט הכלליות הקבועות בחוקים אחרים, כמו בסעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי).
סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון
סעיף 21 לחוק קובע כי אם הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 3 או 4 לחוק, רשאי בית המשפט לחלט רכוש (בהמשך נעמוד ביתר פירוט על סוגי הרכוש שניתן לחלט). על מנת להבטיח את צו החילוט בסוף ההליך, אימץ המחוקק בסעיף 23 לחוק את הוראות סעיפים 36ג עד 36י לפקודת הסמים. סעיף 36ו לפקודת הסמים קובע הסדר מפורט של חילוט זמני.
מהו חילוט זמני
החילוט הזמני נועד למנוע הברחת רכוש ובכך לסכל את האפשרות לבצע חילוט סופי בתום המשפט.
למול תכלית זו של הבטחת אפשרות החילוט, ניצבות זכות הקניין וחזקת החפות של העומד לדין, אשר טרם הורשע.
בפרשת סיטבון נקבע, כי הסעד הזמני מיועד אפוא לאפשר מימושן של מטרות החילוט. יחד עם זאת, נקבע כי על בית המשפט הדן בבקשה למתן סעדים זמניים לעשות זאת בזהירות המתבקשת מהפגיעה בקניינו של הנאשם, שמוחזק בשלב זה כחף מפשע, ונוכח האפשרות שבסופו של ההליך לא יוחלט על חילוט הרכוש.
תפיסת רכוש על מנת להבטיח את אפשרות החילוט העתידית, בסוף ההליך, בשלב בו ההליך הפלילי עודו מתנהל ולנאשם עומדת חזקת חפות, הינה צעד דרסטי השולל מבעל הרכוש את האפשרות לעשות שימוש בקניינו, לעיתים למשך תקופה ארוכה. לפיכך אם ניתן לנקוט אמצעים ‘חלופיים’ שדי בהם כדי להבטיח את אפשרות החילוט או השגת תכליתו בעתיד, תוך פגיעה פחותה בקניינו של בעל הרכוש, יש להעדיפם על פני סעד זמני של תפיסת הרכוש והחזקתו עד תום ההליך המשפטי.
מהו בוחן בית המשפט בשלב חילוט זמני ?
בשלב הדיון במתן סעד חילוט זמני נדרש בית המשפט לבחון את דיות הראיות במישור הלכאורי. זאת, על מנת לקבוע, כי קיים “פוטנציאל חילוט”. פוטנציאל זה משמעו כי הראיות לכאורה מגבשות סיכוי סביר כי בתום ההליך הפלילי יורשע הנאשם בעבירות המיוחסות לו, וכי בהתאם ניתן יהיה להורות על חילוט רכושו בהתאם לסעיף 21 לחוק.
השפעת הרשעה בעבירות הלבנת הון על הליכי החילוט
הנה כי כן, במקרה של הרשעה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק איסור הלבנת הון יצווה בית המשפט על חילוט הרכוש. החוק קבע סמכות וחובת חילוט, בית המשפט לא יחלט רכוש רק אם סבר, כי אין לעשות כן מטעמים מיוחדים. טעמים מיוחדים אנו מוצאים בעניין פישר, שם נקבע כי אף אם החוק מאפשר לחלט מהמלבין הון רכוש, על החילוט לעלות בקנה אחד עם תכליות החילוט בחוק.
מהן תכליות / מטרות החילוט ?
בטרם יורה בית המשפט על חילוט, עליו לבחון עד כמה פעולת החילוט המבוקשת משרתת תכליות אלה המפורטות להלן. מטבע הדברים, כאשר מדובר בחילוט זמני גובר הצורך לאזן בין תכליות אלה לבין הפגיעה הצפויה בזכויות והאינטרסים של הנאשם (או של צדדים שלישיים) ברכוש המדובר, לנוכח חזקת החפות העומדת לו.
- תכלית הרתעתית.
- תכלית קניינית – הוצאת בלעו של העבריין מפיו.
- תכלית ענישתית – אשר כלשון סעיף 21(א) לחוק, על בית המשפט להטילו “בנוסף על כל עונש”, אשר הפסיקה חלוקה לגבי תכלית זו.
- תכלית מניעתית – מניעת שימוש עתידי באמצעים.
- פגיעה במקורות מימון של תשתיות עברייניות.
האם חילוט יוכר כהוצאה מוכרת במס הכנסה ?
על הכרה של הסכומים שחולטו כהוצאה מוכרת במס הכנסה, הבאנו בהרחבה במאמר משרדנו – ניתן לקרוא בהרחבה עוד במאמרנו ״חילוט כהוצאה מוכרת במס הכנסה״.
ייצוג משפטי בהליכי חילוט
משרדנו דורג על ידי מדריך הדירוג הבינלאומיים BDI ו- Dun&Bradstreet, המדרג משרדי עורכי דין בישראל ובעולם כמשרד עורכי דין מוביל בישראל בתחום הצווארון הלבן. לקריאה על משרדנו – לחצו כאן.
במשרד רן – תירוש ושות׳ עורכי דין המייצגים בתחום המשפט הפלילי ועבירות צווארון לבן, בהליכי חילוט מול רשויות האכיפה השונות האוכפות את חוק איסור הלבנת הון. משרדנו מספק ללקוחות המשרד הגנה משפטית מקיפה בפני בתי המשפט השונים בישראל, בערכאות שיפוטיות שלום, מחוזי ועליון, בפני וועדות עיצומים וכו׳.
ייעוץ משפטי במשרדנו חוסה תחת סודיות וחיסיון עורך דין – לקוח! משרדנו מקפיד על זמינות גבוהה ללקוחות המשרד – במקרים דחופים ניתן ליצור קשר עם משרדנו 24 שעות ביממה.
לצורך תיאום פגישה עם עורך דין שותף או לצורך שיחה מקדימה בעניינכם, ניתן להתקשר למספר 03-7773333.
זקוק לייעוץ משפטי? השאירו פרטים