עורך דין הלבנת הון
19 מאי 2020
תוכן העניינים
עורך דין הלבנת הון | עו”ד הלבנת הון
במאמר זה יפרט עורך דין אלעד רן, שותף מייסד במשרד רן – תירוש ושות׳, עורך דין הלבנת הון המייצג בתיקי דגל מתוקשרים בתחום הלבנת הון על חוק איסור הלבנת הון אשר נחקק בשנת 2000, על עבירות הלבנת הון והמאבק הבינלאומי בפשיעה הכלכלית, בין היתר, בעבירות הלבנת הון.
מטרת חוק איסור הלבנת הון להעניק כלים לרשויות האכיפה במדינת ישראל להיאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת. עבירות הלבנת הון מטרתן הסוואה או הסתרה של כסף בלתי חוקי, תוך שימוש במערכת הפיננסית על מנת ״להלבין״ כספים אלה. כלומר, להפוך כספים אלה לחוקיים תוך הטמעתם במערכת פיננסית לגיטימית. חוק איסור הלבנת הון נועד למנוע שימוש בהון שחור, לא חוקי, הון שהוצא מהמחזור הכלכלי, כסף שמקורו במישרין או בעקיפין, בביצוע בעבירות פליליות.
עבירות אלה מאופיינות בתחכום הרב של מבצעי העבירות – עברייני צווארון לבן, עברייני צווארון כחול או פשיעה מאורגנת. מדובר בעבירות כלכליות קשות להוכחה אשר נדרשים בעניינן הליכי חקירה מורכבים, גלויים וסמויים, לא פעם בישראל ואף מעבר לים.
במשרד רן – תירוש ושות׳ עורכי דין הלבנת הון מומחים המייצגים חשודים ונאשמים אשר הסתבכו בתיקי הלבנת הון, משרדנו מייצג לקוחות בהליכי חקירה בתיקי הלבנת הון מורכבים, ייצוג בהליכי מעצר, בהליכי חילוט והחזרת חשבונות בנק אשר ״הוקפאו״, ייצוג נאשמים שהוטלו עליהם קנסות ועיצומים כספיים כבדים. למשרדנו הצלחות רבות בייצוג בתיקי הלבנת הון, שחרור ממעצר, ניהול הליכי שימוע וייצוג משפטי בתיקי דגל בעבירות הלבנת הון.
חוק איסור הלבנת הון ומטרותיו
אחד מהרציונאלים שעמד בבסיס החוק לאיסור הלבנת הון הוא שלא יהיה ניתן להשתמש בהון “שחור” שהוצא מהמחזור הכספי הכשר לצורך מימון עסקאות עברייניות נוספות. רציונאל נוסף שעמד לנגד המחוקק, הינו למנוע את יצירת הרווח מעבריינים ובכך לבטל תמריצים כספיים לעבור עבירה או עבירות הלבנת הון.
מהי עבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון ?
בסעיף 2א לחוק איסור הלבנת הון, הוגדרה עבירת המקור (ובלשון החוק “עבירה”) כ-“עבירה כמפורט בתוספת הראשונה”. התוספת הראשונה מונה רשימה סגורה של עבירות, שניתן לחלקן לקבוצות בעלות מאפיינים משותפים כגון: חומרת העבירה והעונש הקבוע בצידה, סוג העבירה, זיקתה של העבירה לפעילות לצידה, וה”רווח” או ה”תשואה” בגין העבירה.
הלבנת הון הינה עשיית פעולה ברכוש, לעיתים באמצעות מערכת פיננסית, במטרה להטמיע רכוש, שמקורו בפעילות עבריינית בתוך רכוש הנושא אופי חוקי, תוך הסוואת מקורו הבלתי חוקי של הרכוש. החוק קובע בתוספת הראשונה מהן העבירות שייחשבו כעבירות מקור אשר ישמשו עוגן להוכחת עבירה של הלבנת הון וקובע שורה ארוכה של עבירות פליליות ועבירות בעלות אופי מסחרי אשר ישמשו כעבירת מקור לפי סעיף 2 לחוק איסור הלבנת הון ואולם, רשימה זו הינה רשימה חלקית ולא ממצה של כל העבירות שניתן להגדירם כעבירות מקור.
עורך דין הלבנת הון לייצוג בעבירות על חוק איסור הלבנת הון
עבירות המקור מפורטות בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון, תש”ס 2000; כך לדוגמה עבירות מיסים ועבירות לפי פקודת הסמים יכולות להוות עבירת מקור, עבירות מסוימות בחוק העונשין, עבירות הימורים והרשימה עוד ארוכה.
אם אתה חשוד בעבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, הנך ניצב בפני עונש מאסר ממושך של 10 שנים, כך מפורט בסעיף:
“העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (4) (בחוק זה – רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א) (4) לחוק העונשין –
(1) רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה;
(2) רכוש ששימש לביצוע עבירה;
(3) רכוש שאיפשר ביצוע עבירה;
(4) רכוש שנעברה בו עבירה.
עבירת קבלת דבר במרמה.
כל אדם שעבר על הוראות סעיף 415 לחוק העונשין “קבלת דבר במרמה”, הקובע כך:
“המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים.”
עבירה של קבלת דבר במרמה מנויה בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון ויכולה לשמש עבירת “מקור” – אם אותו אדם קיבל, לצורך העניין, סכום כסף במרמה והוא פועל על מנת להסתיר או להסוות את המקור שלו – הרי שנעברה עבירה לפי הוראות סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון.
נוכח האמור, קיימת חשיבות רבה לייעוץ לפני חקירה וקבלת ייצוג וליווי משפטי בהליך המשפטי מעורך דין הלבנת הון מומחה שילווה אתכם בכל שלבי הליך החקירה תחת אזהרה ברשות החוקרת – אם אדם נחקר בחשד לקבלת דבר במרמה אשר העונש לצד עבירה זו הוא 3 שנות מאסר ובנסיבות מחמירות 5 שנות מאסר – ובמהלך החקירה מסתבר שאותו אדם פעל על מנת להסתיר את ה”דבר” שקיבל – הרי שהוא ייחקר גם בגין חוק איסור הלבנת הון אשר העונש לצד עבירה לפי סעיף 3(א) כאמור, הוא 10 שנות מאסר!
היכנסו למאמר נרחב של משרדנו על עבירת קבלת דבר במרמה.
מהו היסוד הנפשי הנדרש להוכחת אשמה בעבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון.
את התשובה לשאלה זו, ניתן למצוא הן מתוך לשונו של חוק איסור הלבנת הון עצמו, הן בפרשנות הוראותיו לאור תכליתו של החוק והצטרפותה של מדינת ישראל למאבק הבינלאומי בהלבנת הון (FATF) ואמנות בינלאומיות.
בפרשת סלכגי נדונה השאלה כיצד יש לפרש את היסוד הנפשי הנדרש – “כוונה להסתיר” – בסעיף 3 (א) לחוק איסור הלבנת הון. בית המשפט קבע, כי
- בוצעו פעולות להסתרת זהות מפקידי הרכוש האסור, כשלמעשה עלה בידם להקים חומה בצורה, שמאחוריה הסתתרו אחרים.
- פעולות אלו, נעשו מתוך רצון להסתיר את זהות המפקידים, תוך שהן מניבות למערערים תגמול כספי ויתרון תחרותי.
- ניהלו המערערים ספרי חשבונות ומערכת חשבונאית כוזבת.
על יסוד מכלול קביעות אלה, בא בית המשפט קמא לכלל מסקנה, כי התגבשו כל יסודות סעיף 3 (א) לחוק איסור הלבנת הון. טענת הסניגורים הייתה, כי היסוד הנפשי הפסיקה והוא, כי כדי להרשיע אדם בסעיף 3(א) לחוק “בפרשת סלכגי קבע בית המשפט מבחן חדש פרי ׳נדרש כי מטרת הפעולה תהא הסתרת פירות עבירת המקור ולא הסתרת עבירות המקור עצמה, וכי יש להבחין לשם כך בין הסתרה לשם מניעת גילוי עבירת המקור או שמירה על היתכנות ביצוע עבירת המקור לבין הסתרה לשם ניצול פירות עבירת המקור׳.
פסיקת בית המשפט העליון
בית המשפט העליון קבע, כי הנדרש לפי סעיף סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון “על מנת להשיג את תכלית החוק בדבר נטרול יסוד הרווח העברייני יש להסתפק בכל מטרה המבקשת לאפשר בעתיד הנאה מפירות עבירת המקור. אחרת, חוק איסור הלבנת הון יפסח על פני כל אותם גורמים ראשונים בשרשרת הלבנת ההון אשר חלקם בהלבנת ההון אינו בשלב הכשרת הרכוש אלא בשלב הסתרתו. כפי שצוין, הלבנות ההון נעשות מתוחכמות ומגוונות יותר מיום ליום. יש להניח, כי רשת האנשים הנוגעים בדבר מתרחבת גם היא כך שחלקו של כל אדם בה קטן. יהיו אנשים שתפקידם יהיה להסתיר את הרכוש האסור, אחריהם יגיעו אלה שתפקידם יהיה לטשטש את הקשר בין הרכוש לעבירת המקור ולבסוף יגיעו אחרים שתפקידם יהיה להטמיע את הרכוש מחדש במחזור העסקים הרגיל. שכרנו יצא בהפסדנו אם נגביל את עבירת איסור הלבנת הון רק לשלבים המתקדמים של השרשרת בהם מתגבשת המטרה בדבר הכשרת הרכוש האסור. מטבע הדברים תכלית החוק, כפי שפורשה לעיל, משליכה על דרך הפרשנות הראויה של המטרה”.
עבירות מס כעבירות הלבנת הון
בישראל, קיימת פסיקה ענפה הדנה בניתוח יסודות עבירות הלבת הון, אנו עדים להרחבה של ממש בניתוח סעיפי החוק והרחבת תחולתו על כל מבצעי הפעולות, תוך הכללת חקיקה נוספת כעבירת מקור לצורך חוק איסור הלבנת הון – דוגמת עבירות המס, אשר נכנסו במרוצת השנים לתוספת ומהוות גם הן עבירות מקור לצורך חוק איסור הלבנת הון.
עבירות הלבנת הון שבוצעו בחו״ל
עבירות הלבנת הון שבוצעו מעבר לים ולא בתחומי מדינת ישראל מהוות עבירה לפי אותה דיני המדינה בה בוצעה העבירה אך ניתן יהיה להאשים את החשוד בהלבנת הון בעבירה לפי דיני מדינת ישראל למרות שהעבירה כביכול לא בוצעה במדינת ישראל וזאת לפי סעיף 2 (ב) לחוק.
לרוב עבירות פיננסיות הן עבירות קשות להוכחה בגלל מורכבותן ותחכום מבצעי העבירות ולכן סעיף 2 (ב) לחוק איסור הלבנת הון, נועד לאפשר לרשויות התביעה להתגבר על קשיים בהוכחת עבירה שבוצעה מעבר לים ולא בתחומי מדינת ישראל, בבית משפט בישראל.
העבירות המרכזיות לפי חוק איסור הלבנת הון
סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון
העושה פעולה ברכוש, שמקורו במישרין או בעקיפין בעבירה או רכוש ששימש לביצוע העבירה או רכוש שאפשר ביצוע העבירה כאשר מטרת הפעולה הינה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, צפוי לעונש מאסר של עשר שנים או קנסות כבדים ובנוסף לאפשרות חילוט רכוש.
סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון
העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 7 לחוק שמטיל חובות על נותני שירותים פיננסיים או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9 לחוק שקובע חובת דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל והיציאה ממנה או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון צפוי לרף ענישה זהה לאותה הענישה הקבועה בסעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון – 10 שנות מאסר.
סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון
מי שמבצע פעולה ברכוש, בידיעה שהוא רכוש אסור כמפורט בתוספת השנייה דינו מאסר שבע שנים או קנס. בסעיף 4 ישנה דרישה למודעות שמבצע הפעולה יהיה מודע, כי הרכוש הינו אסור. לפיכך, לא ניתן יהיה לטעון כי מבצע העבירה היה מודע לביצוע העבירה באם הוא חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם. על רשויות התביעה הנטל להוכיח ידיעה ממשית לביצוע העבירה.
עבירות מס כעבירות הלבנת הון
בכל הנוגע לעבירות מס, הודגש בדיונים המקדימים שחוק איסור הלבנת הון לא נועד לחול על עבירות מס, מטרתו של החוק אינה להיאבק בהון שחור שמקורו בעבירות מס, ואין הוא מכוון למעלימי מס ולהשתמטות ממס. לפיכך, לא נכללו ברשימת עבירות המקור עבירות המס המטריאליות, זולת שתי עבירות בלבד – הוצאת חשבוניות כוזבות בכוונה להתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות והברחת טובין לפי פקודת המכס. לגבי עבירות אלה ברור לרשויות האכיפה, כי הן משמשות ארגוני פשיעה ועבריינים כבדים כאמצעי להלבנת הון, ומרכיב המרמה בהן מובהק ולפיכך, יש להכלילן כעבירות מקור.
ואולם, למרות שבמועד חקיקת החוק לא הייתה כוונה לכלול עבירות מס ברשימת עבירות המקור, שכן עברייני המס ומבצעי עבירות המס נתפסו כקשורים לכספים והכנסות חוקיות, בשונה מעבריינות ופשיעה מאורגנת של ארגוני פשיעה מקצוענים, הרי שבשנים שלאחר חקיקת חוק איסור הלבנת הון חל שינוי בתפיסה בקרב גורמי האכיפה והתביעה והובן כי גם עברייני המס יכולים להתאים לפרופיל העברייני של מבצעי עבירות הלבנת הון, והדבר אף תאם את השינויים בסטנדרטים הבינלאומיים שפרסם ארגון ה-FATF – בהם נקבע, כי יש לראות בעבירות מס עבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון.
השינוי בהתייחסות לעבירות המס מבטא שינוי רחב יותר בתפישה לגבי אכיפה כלכלית הן של המחוקק, רשויות האכיפה ובתי המשפט. זאת, תוך הכרה בצורך באכיפה כלכלית מקיפה למיגור מעשי שחיתות ועבריינות כלכלית שיטתית, הפוגעת באוצר המדינה ובאזרחי ותושבי המדינה, תוך שימת דגש על היבטי המרמה והגניבה מקופת הציבור, על שימוש נפסד בכספי המס שהועלמו לקידום פעילות עבריינית, ועל החדרת הכסף השחור לשוק הפיננסי הלגיטימי. בנוסף, הודגשה העובדה שדפוסי ההתנהגות בעבירות המס דומים לדפוסי ההתנהגות בעבירות הלבנת הון.
בתיקון לחוק התווספו עבירות המס במטרה להתחמק ממס, המפורטות בחוק מע”מ, פקודת מס הכנסה, וחוק מיסוי מקרקעין.
ארבע קבוצות של עבירות מס המהוות עבירות מקור
- ראשונה – עבירות על חוק מע”מ – קשורות לשימוש בחשבוניות כוזבות, שנעברו בנסיבות מחמירות, כהגדרתן בחוק. בשל החומרה של זיקת העבירה לארגון פשיעה או ארגון טרור.
- שניה – עבירות על חוק מע”מ, פקודת מס הכנסה, וחוק מיסוי מקרקעין, שהתקיים בהן תנאי של זיקת העבירה לארגון פשיעה או ארגון טרור.
- שלישית – עבירות על חוק מע”מ, פקודת מס הכנסה, וחוק מיסוי מקרקעין, שבוצעו על ידי מי שאינו חייב במס.
- רביעית – עבירות על חוק מע”מ, פקודת מס הכנסה, וחוק מיסוי מקרקעין, שהתקיים בהן תנאי החומרה הנובע מסכום הכסף, שביחס אליו בוצעה העבירה, כשהעבירה נעברה בתחכום.
הנחיית פרקליט המדינה – מדיניות האכיפה בעבירות מס
רק שלושה ימים אחרי כניסתו לתוקף של התיקון לחוק איסור הלבנת הון, פורסמה הנחיית פרקליט המדינה מספר 2.23 אשר נושאת את הכותרת ״מדיניות האכיפה בעבירות של הלבנת הון כאשר עבירות המקור הן עבירות מס”. מדובר בהנחיה פנימית, שהרשות המנהלית מחויבת לו, ויש להניח שבכוונת גורמי התביעה לנהוג בהגינות ולהקפיד לפעול בהתאם להנחיה זו ואולם, יחד עם זאת, גורמי התביעה יכולים לסטות מההנחיה כאשר מתקיימים טעמים המצדיקים זאת.
הליכי חילוט בעבירות הלבנת הון
הליכי החילוט המורכבים המלווים תיקי צווארון לבן והלבנת הון מהווים נדבך משמעותי בתיקי הלבנת הון, מדובר בנושא נכבד ורחב יריעה ובוודאי ניתן להקצות לעניין חשוב זה מאמר נפרד (ניתן לקרוא בהרחבה מאמרים נוספים על הליכי החילוט באתרנו). בקצרה, נזכיר מושכלות יסוד ראשונים בנוגע להליכי חילוט, שכן מדובר בהליך משמעותי אשר מכביד מאוד על חשודים ונאשמים ועל בני משפחותיהם והקרובים להם, אשר נאלצים ברגע אחד לספוג פגיעה כלכלית קשה, עוד בטרם הוכח, כי החשוד או הנאשם ביצע עבירה כלשהי.
הליך החילוט כולל שלושה שלבים:
-
שלב החקירה;
בשלב החקירה, במרבית המקרים, תפיסת הרכוש היא בהתאם לפקודת סדר הדין הפלילי, מעצר וחיפוש. משך החזקת התפוסים בשלב זה עשוי להיות ארוך מאד, הגורם האחראי על הליכי התפיסה הוא שוטר, וטענות הסניגורים לגבי מהלכי התפיסה נדונות בבית משפט שלום.
-
שלב הגשת כתב האישום ובירור ההליך;
על הליכים אלה – הליכי חילוט זמניים, לאחר הגשת כתב אישום, חל חוק איסור הלבנת הון.
-
לבסוף שלב החילוט לאחר הרשעה.
על הליכים אלה – הליכי חילוט זמניים, לאחר הגשת כתב אישום, חל חוק איסור הלבנת הון.
הליכי תפיסה וחילוט מכוח חוק איסור הלבנת הון הם דרקוניים ועוררו במהלך השנים ביקורת רבה מצד הסניגורים וההגנה, בעיקר בשלב התפיסה בטרם הוגש כתב אישום, בחקירות מורכבות מרובות חשודים ומעורבים. בשלב זה יש קושי טבוע של ההגנה והסנגוריה להתמודד עם הליכי התפיסה, אף אם לשיטתה הם אינם עומדים בתנאים שנקבעו בחוק איסור הלבנת הון. שהרי, חומרי החקירה ואופי החשדות והיקפם אינם גלויים בפניהם והם מצויים אך ורק בפני היחידה החוקרת ובית המשפט; בנוסף, קיים קושי בשלב החקירה לברר טענות הנוגעות לעניין המעורבים ומעמדם; ובין משום שקשה בשלב החקירה לאמוד את היחס שבין היקף העבירה או העבירות בהתאם לחשדות ובין היקפי התפיסה לפי פקודת סדר הדין הפלילי.
כיום ברור, כי אין קורלציה / זהות בין כמות התיקים שבהם נפתחת חקירה ומופעלים הליכי חילוט זמניים ושימוש בתפיסה לפי פקודת סדר הדין הפלילי וחוק איסור הלבנת הון והיקפי אותן תפיסות ובין התיקים שבסופו של דבר מוגש בעניינם כתב אישום, כך שהנזק לחשודים הוא לא פעם נזק כלכלי משמעותי, ולבסוף כלל לא מוגש כתב אישום;
עורך דין הלבנת הון מוביל
אם זומנת לחקירה במשטרה בחשד לעבירות הלבנת הון, פנה למשרדנו לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין צווארון לבן ולבנת הון מומחה אשר יאפשר התמודדות עם החשדות שיוטחו בך. משרד עורכי דין רן-תירוש ושות׳ מספק ייעוץ משפטי הדוק ומקיף שיאפשר לך להתמודד בזמן אמת בחקירה בחשדות בעבירות הלבנת הון.
אנו זמינים לך בכל שלב של ההליך המשפטי – החל מהמעמד המאיים של חקירה במשטרה וייצוג מול רשויות התביעה; אם הוגש כנגדך כתב אישום בגין עבירות הלבנת הון. משרד עורכי דין רן – תירוש, מספק שירותים של ייצוג בכל הערכאות המשפטיות; במשרדנו עורכי דין יוצאי פרקליטות המדינה, אשר יתנו לך ייעוץ משפטי בכל שלבי ההליך. לתאום מועד פגישה, ניתן ליצור קשר עם משרדנו בטלפון 03-7773333.
זקוק לייעוץ משפטי? השאירו פרטים
מאמרים מומלצים עבורך:
24 אוקטובר 2020
חילוט בחוק איסור הלבנת הון
19 אוקטובר 2020
הלבנת הון – נורות אזהרה בעידן הקורונה
9 אוקטובר 2020
חלוף זמן בעבירות הלבנת הון
16 אוגוסט 2020
