גניבה ממעביד

הקדמה

נושא גניבה ממעסיק ומעבידים מציג לא פעם סיפורים של עובדים אשר ניצלו את מעמדם וסמכותם על מנת לפעול באופן לא חוקי ולגנוב מהמעסיק שלהם כספים ו\או טובין ואף מקרים בהם פעלו במסגרת גניבת סוד מסחרי.

החוק בישראל רואה בעבירות אלו חמורות לבטח אם מדובר בגניבה המסתכמת בשווי כספי גבוה וכזו שנעשתה לאורך זמן ובשיטתיות. מקרי עבר הביאו את בית המשפט בישראל להתייחס לסוגייה באומרו אודות עבירה של גניבה ממעביד המהווה עבירה קשה גם בגלל שהיא מהווה אקט של מעילה גדולה באמון מצד המעסיק. לנו כחברה קל להתגונן יותר מול גנבים מבחוץ אך יש קושי ממשי להתמודד עם גנב מבית. כל מעביד מאמין שניתן לסמוך על עובדיו והם לא ישלחו ידם בכספים ורכוש שהופקד בידם במסגרת תפקידם.

הליכים פליליים בחשד לעבירת גניבה ממעביד

אם זומנתם לחקירה בחשד לעבירת גניבה ממעביד או גניבה ממעסיק, בין אם הוזמנתם לשימוע פלילי בגין עבירה זו או אם הוגש כנגדכם כתב אישום בחשד לעבירת גניבה ממעביד בלבד או יחד עם עבירות נוספות, אתם זקוקים לעורך דין צווארון לבן מנוסה, בעל הבנה, ידע וניסיון משפטי בתחום המשפט הפלילי, בעל הבנה וידע נרחב בעבירות פליליות וכלכליות.

משרד שאול – רן ושות׳ מספק ייעוץ משפטי מקיף ללקוחות המשרד אשר מתנהלים בעניינם הליכים פליליים בעבירות גניבה ממעביד יחד עם עבירות נוספות כגון: עבירות מס, עבירות הלבנת הון וכן עבירות כלכליות נוספות. משרדנו הצליח לסיים תיקי גניבה ממעביד בהצלחות יוצאות דופן, תוך הגנה וייצוג משפטי מקיף תוך שיקוף של מצבכם המשפטי, ובניית אסטרטגית הגנה משפטית כבר בתחילת הדרך, עם קבלת הייצוג המשפטי. לקריאה נוספת על משרדנו אשר דורג בשנים האחרונות – מדי שנה – כמשרד עורכי דין צווארון לבן מוביל על ידי מדריך הדירוג הבינלאומי BDI – לחצו כאן.

מהי עבירת גניבה ממעביד ?

סעיף 391 לחוק העונשין קובע, כי עובד הגונב דבר שהוא נכס של מעבידו, או שהגיע לידי העובד בשביל מעבידו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר שבע שנים.

החוק קובע רף ענישה חמור במיוחד של עד 7 שנות מאסר בגין גניבה ממעביד, בעוד שבגין עבירה של גניבה ״רגילה״ העונש הוא עד 3 שנות מאסר. עולה השאלה, מדוע קיים הבדל כה משמעותי שהעונש על גניבה ממעביד הוא כה חמור ביחס לעבירת גניבה ״רגילה״ ? המחוקק החליט להחמיר עם עובד אשר גונב ממעבידו לאור חובת האמון הקיימת בין עובד למעביד – כל מעילה באמון הרגיש הזה מצדיקה, לדעת המחוקק, ענישה מחמירה.. חובת אמון אשר יש להגן עליה מכל משמר על מנת לקיים מערכת כלכלית תקינה, המעסיק סומך על העובד, הוא מפקיד בידיו את העסק, את כספו ואת מפעל חייו, לכן גניבה ממעביד מהווה עבירת גניבה בנסיבות מחמירות. הנסיבות המחמירות הן עשיית העבירה תוך פגיעה ביחסי האמון הרגישים בין עובד ומעביד.

עבירה "רגילה" של גניבה – סעיף 383 לחוק העונשין

כאמור, עבירת הגניבה ה"קלאסית" מוגדרת בפרק י״א לחוק העונשין – סעיף 383 לחוק, הסעיף קובע כי גניבה היא נטילת דבר של אדם ללא הסכמתו, כשמצד מבצע הגניבה אין כל כוונה להשיב את שלקח. עבירה של גניבה כזו נחשבת לחמורה בפני עצמה כשהעונש המרבי שלה יכול להגיע עד לשלוש שנות מאסר בפועל. להלן פירוט סעיף העבירה כלשונו –

אדם גונב דבר אם הוא מבצע את הפעולות הבאות:

1. נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע.
2. בהיותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר.

לכך יכולות להצטרף נסיבות נוספות לביצוע עבירת גניבה :

• בתחבולה;
• בהפחדה;
• בטעות הבעל ובידיעת הנוטל שההחזקה הושגה כך;
• במציאה, אם בזמן המציאה מניח המוצא שאפשר באמצעים סבירים לגלות את הבעל;

עבירת גניבה ממעביד

רף חמור יותר של עבירת גניבה היא גניבה ממעביד. האקט העובדתי עצמו של עבירת גניבה ממעביד זהה לאקט הגניבה הרגיל, אך המחוקק בישראל קבע שאקט של גניבה ממעביד הינו חמור יותר ממעשה הגניבה ה"קלאסי" כשהוא קובע רף ענישה מירבי של שבע שנות מאסר בפועל.

גניבה ממעביד על ידי עובדי ציבור

כאמור לעיל, ומתוך הגברת הענישה ורף החומרה בעבירות גניבה ממעביד, מבהיר החוק בישראל את החומרה הכפולה והמכופלת במקרים ובהם גניבה ממעביד נעשית על ידי מי שמוגדר כעובד ציבור. הרעיון מאחורי התפיסה שגניבה של עובד ציבור חמורה יותר, היא בעובדה שעובדי ציבור פועלים למען אינטרס ציבורי רחב, בו הם מייצגים את מוסדות המדינה השונים. בשנת 1988 קבע המחוקק הישראלי תיקון לחוק העונשין, כשבסעיף 390 קובע ענישה חמורה לעובד ציבור שביצע עבירה של גניבה ממעביד והעמיד את הרף העליון בענישה של עשר שנות מאסר בפועל.

לשון החוק קובעת, כי עובד הציבור הגונב דבר שהוא נכס המדינה או דבר שהגיע לידיו מכוח עבודתו, וערכו עולה על סך של 1,000 ש״ח, דינו – מאסר עשר שנים.

מהו סוד מסחרי?

בפרק ב' לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999, מוגדר סוד מסחרי כמידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו.

סוד מסחרי הינו מידע הקיים בכל חברה או עסק מסחרי והוא שייך לבעלים אשר קבע, כי אותו מידע לא יוצג בפרסום רחב ואין לשתפו עם אחרים. מידע שהוא נחלת הכלל ולדוגמה יפורסם במאמרים מקצועיים, כתבי עת, בפרסומים רשמיים, במסגרת כנסים ופורומים, במאמרים בגופי תקשורת, אינו מהווה סוד מסחרי. סוד מסחרי יכול להיות למשל נוסחה לתרכובת ביולוגית או כימית או לתרופה או למאכל – הדוגמה המוכרת בעולם אולי היא הנוסחה למשקה "קוקה קולה" אשר נשמרת כסוד מסחרי, גם תהליכי ייצור, אופן טיפול או שימור של מוצר מסוים, סקיצה או תוכנית של מכשיר או מכונה ואפילו רשימת לקוחות מהווים סוד מסחרי.

כיצד יכולה להתבצע גניבה של סוד מסחרי?

החוק קובע, כי גזל של סוד מסחרי הוא כל מקרה בו כל אדם לוקח או משתמש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו החוקיים. אם לדוגמה, נמסר לעובד סוד מסחרי לצורך ביצוע עבודתו היום יומית והעובד מנסה לעשות שימוש בסוד המסחרי לצרכיו הפרטיים, וחמור מכך, כאשר אותו עובד מעתיק סוד ומנסה לעשות בו שימוש לצרכיו, מבלי לקבל את הסכמת המעביד. בכל מסגרת בה בוחר עובד, במסגרת עבודתו, לעשות שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמה של מעבידו, הבעלים החוקיים של הנכס, יש בה להוות גניבה של סוד מסחרי. בין אם מדובר במקרים בהם העובד עשה שימוש בסוד המסחרי לטובתו האישית שלו ולבטח אם העביר את אותם סודות למתחרים. אקט הגניבה יכול לכלול עובד אשר מוציא מידע קיים על גבי מחשבי החברה, מידע אליו יש לו גישה, כשהוא עושה בו שימוש לעצמו או מעביר מידע זה למתחרים, צילום והעתקה של מסמכים או תוכניות או נוסחאות או כל מידע אחר שיש בו להוות סוד מסחרי.

לאילו עונשים צפוי מי שהורשע בגניבת סוד מסחרי?

קיימות מספר סנקציות כנגד הגנב, בהליכים משפטיים אזרחיים ופליליים :

הליכים אזרחיים כנגד הגנב

הערכאה האזרחית אשר תדון בגזל סוד מסחרי בין עובד למעביד נתונה בראש ובראשונה לבית הדין לעבודה. אם יקבע, כי העובד אכן גזל סוד מסחרי מהמעביד, הרי שהוראות החוק מאפשרות לבית הדין לעבודה להטיל על העובד מספר סנקציות:

• פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של עד 100 אלף שקלים.

• צווי מניעה כנגד אותו עובד כשצווים אלו ימנעו ממנו מהעובד לעבוד אצל מתחרי המעביד לטובתם נגזל הסוד המסחרי.

• התחשבנות פיננסית במקרים ובהם אותו עובד הפיק רווח כספי נוכח גניבת אותו סוד מסחרי ופיצוי המעביד בגין כך.

הליכים פליליים כנגד הגנב

חשד שעולה כנגד אדם אשר ביצע גניבה של סוד מסחרי הינה האשמה חמורה, אשר העונש בצידה חמור (כאמור לעיל), לפיכך, רצוי שבנקודת זמן זו ייפנה לעורכי דין פליליים בעלי ידע וניסיון בתחום עבירות הצווארון הלבן ועבירות כלכליות. לצד ההליכים האזרחיים בבית הדין לעבודה, החשש מתביעת פיצויים בהמשך ההליכים ככל שיתברר כי העובד אכן גנב מהמעביד את הסוד המסחרי וגרם לו נזקים נוספים, בנוסף לכל אלה תוגש גם תלונה למשטרה אשר תפתח מצידה בהליכי חקירה פליליים. ההליך הפלילי יכול להתקיים במקביל להליך האזרחי שבו נתבע הפיצוי מהעובד.

עורכי דין צווארון לבן לייצוג בעבירות גניבה ממעביד

משרדנו מספק מענה וייעוץ משפטי מקיף בעבירות גניבה ממעביד הן למעבידים והן לעובדים, בסוגיות פליליות, בעבירות צווארון לבן, בהליכים אזרחיים וכן בהליכים מנהליים הנלווים להליכים אלה, בתיקים מורכבים בעלי חשיפה משפטית רבה, תיקים בהם הסיכון לענישה מחמירה וכן פגיעה פיננסית הוא רב לשני הצדדים – לעובד ולמעביד. משרדנו זכה לתקדימים והצלחות משפטיות בתיקי גניבה ממעביד אשר מצריכים ידע והבנה משפטית רבה, בתחום העבירות הפליליות בשילוב עבירות כלכליות, שיתוף הפעולה בין המחלקות במשרד שאול – רן ושות׳, בשילוב יועצים משפטיים מנוסים יוצאי הפרקליטות והתביעה המשטרתית, יועצים בעלי למעלה מ- 20 שנות ניסיון, יוצאי מחלקות משפטיות ברשויות המס, כולם משלבים ידיים על מנת לספק ללקוח – תוצאה משפטית והגנה מקסימלית.

למשרד יכולות מוכחות והצלחות בטיפול בתיקי  גניבה ממעביד מורכבים, בסוגיות משפטיות בעלי השלכות רוחביות על חברות ועסקים, משרדנו הוביל להצלחות בתיקי צווארון לבן מורכבים, ייעוץ וליווי משפטי שהוביל להצלחה בהליכי שימוע, בניהול הליכי הוכחות בבית המשפט שהסתיים בזיכויים, בהסדרי טיעון שהפחיתו בענישה בצורה מירבית, הליכים שחסכו ללקוחות המשרד הן הליכים משפטיים ארוכים והן עלויות כספיות. משרדנו מקפיד על דיסקרטיות מלאה. לצורך תיאום פגישה עם עורך דין צווארון לבן מוביל – שותף מחלקת צווארון לבן ומשפט פלילי או לצורך שיחה מקדימה עם עו״ד בעניינכם, ניתן ליצור קשר עם משרדנו, במקרים דחופים 24/7, במספר 03-7773333.