בתקופה האחרונה אנו עדים למאמץ של ממש על ידי רשויות המס להתחקות אחת משקיעי המטבעות הדיגיטליים ובראשם הביטקוין, אלפי משקיעים במטבעות דיגיטליים כגון ביטקוין ודומיו קיבלו דרישות מרשויות המס ורשויות נוספות לדווח על פעילותם בתחום. רשות המסים הקימה מאגר מידע רחב אשר פועל בשיתוף פעולה עם רשויות אחרות בישראל ותוך שיתוף פעולה עם מדינות רבות בעולם, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתוחכמים, להגיע לאותם משקיעים במטבעות דיגיטליים אשר לא דווחו על הכנסותיהם ועל פעילותם. כידוע, כל אדם מחוייב להצהיר אמת לרשות המס כך בדו״ח שנתי וכך בהצהרת הון לדוגמה. סטיה מהוראות החוק עלולה להפעיל סנקציות קשות בכלל זה הליכים אזרחיים ארוכים ויקרים, קנסות והליכי חקירה פליליים, הגשת כתבי אישום והליכים משפטיים בבית המשפט כנגד מעלימי הכנסות ומי שדיווח דיווח שקרי לרשות המסים או כל רשות אחרת.
הגדרת “נכס” בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה כוללת, בין היתר, כל רכוש, בין אם מדובר בנכס מוחשי ובין אם מדובר בנכס לא מוחשי – אמצעי תשלום מבוזר מהווה רכושו של האדם המחזיק בו, ומשכך הוא נכלל בהגדרת “נכס” בסעיף 88 לפקודה.
מכירת אמצעי תשלום מבוזר תמורה כמכירת “נכס” בהתאם לחלק ה’ לפקודת מס הכנסה,- תסווג כהכנסה הונית ותחויב במס רווח הון בהתאם לשיעורי המס הקבועים בסעיף 91 לפקודה.
האם מדובר בהכנסה הונית או הכנסה מעסק ?
אדם המדווח על מכירת אמצעי תשלום מבוזר ישמור מסמכים להוכחה, כי ההכנסות המדווחות הן ממכירת אמצעי תשלום מבוזר המשמש לצורך סחר חליפין ככול שיידרש להנחת דעתו של פקיד השומה.
קיימת סכנה של ממש שפקיד השומה יסבור, כי אדם הפועל לקניה או מכירה של מטבע דיגיטלי דוגמת הביטקוין (Bitcoin) פועל כעסק ומשכך, יסווגו הכנסותיו כהכנסה פירותית ויחולו עליה שיעורי המס על פי סעיפים 121 או 126 לפקודה – כלומר שיעורי מס גבוהים יותר! סיווג הכנסות ייקבע בהתאם למבחני עסק כפי שנקבעו בפסיקה.
אם השגתי את הביטקוין באמצעות כריה ?
פעילות כריה היא פעילות אשר מתבצעת באמצעות העמדת כוח מחשוב אשר תמורת אותו כוח מחשוב שמעמיד אדם משולם אותו אמצעי התשלום המבוזר, לדוגמה ביטקוין (Bitcoin).
רשות המסים קבעה, כי אמצעי תשלום מבוזר אשר הגיע לרשותו של אדם בעקבות ״פעילות כריה״ – יש לראות את ההכנסות המתקבלות בידיו – כהכנסה עסקית.
בעסקאות בהן התמורה משולמת באמצעי תשלום מבוזר, המשמעות היא כי מדובר למעשה בעסקת ברטר – עסקת חליפין ולכן אופן הטיפול המיסויי דורש בחינה מדוקדקת של הנסיבות ושווי התמורה.
מתי נדרש לדווח על הכנסות ממטבע דיגיטלי ?
הדיווח על ההכנסות לצורכי מס יהא בהתאם להוראות שנקבעו בפקודה והוראות כל דין.
ביטקוין (Bitcoin) והשלכות מע״מ – מס ערך מוסף
אמצעי תשלום מבוזר דוגמת ביטקוין (Bitcoin), הינו נכס בלתי מוחשי לעניין חוק מס ערך מוסף. אמצעי תשלום מבוזר המשמש לצורך סחר חליפין אינו מטבע, או נייר ערך או מסמך סחיר לעניין חוק מע”מ. יחד עם זאת, הפעילות באמצעי תשלום מבוזר המהווה כאמור “נכס פיננסי” ומשמש לצורך סחר חליפין, קרובה יותר במהותה לפעילות בתחום הפיננסי (כגון אמצעי תשלום).
בהתאם לחוק מע”מ הכנסות מאמצעי תשלום מבוזר יחויבו במס ערך מוסף אם הן בעלות מאפיינים עסקיים. מי שפעילותו באמצעי תשלום מבוזר מגיעה לכדי פעילות בעלת מאפיינים עסקיים – בהתאם למבחנים אשר נקבעו בפסיקה – יחויב בהתאם להוראות חוק מע”מ.
כן. כאמור, אי דיווח לרשות המסים על הכנסות, רווחים הגשת הצהרת הון שאינה אמת לרשויות המס – גם על החזקות, הכנסות ורווחים ממכירות מטבעות וירטואליים – מהווה עבירה פלילית על כל ההשלכות הנובעות מכך (הגשת כתב אישום, הרשעה וכו’).
הליכים פליליים שננקטו לאחרונה על ידי רשויות המס כנגד עסקאות ביטקוין (Bitcoin)
לא מכבר פרסמה רשות המסים כי תושב ירושלים הובא בפני בית המשפט בחשד לביצוע עסקות רבות של המרת מטבעות וירטואליים במיליוני שקלים – מבלי לדווח על כך. החשוד נחקר, כי מעבר לביצוע העסקאות במטבעות דיגיטליים גם הגיש דו”ח כוזב על מנת להתחמק מתשלום מס. החשוד שוחרר לבסוף בתנאים מגבילים אך זו רק תחילתם של הליכים משפטיים שיחולו בעניינו – הליכים אזרחיים ופליליים ארוכים אשר יימשכו תקופה ארוכה.
בעניינו של החשוד התנהלה חקירה סמויה תקופה ארוכה, חקירה סמויה שנערכה על ידי יחידת יהלום ברשות המסים בשיתוף עם היחידה הארצית לשומה. יחידות אלו מגבירות לאחרונה את פעולות האיתור והאכיפה כנגד תושבי ישראל המחזיקים מטבעות וירטואליים וסוחרים בהם. החקירה העלתה כי החשוד ביצע קניות ומכירות של נכסים וירטואליים שונים החל משנת 2017, ללא כל דיווח על רווחיו. כך לדוגמה, ביצע החשוד שורת עבירות מס הכנסה חמורות אשר בחקירה הסמויה שנערכה הושגו לטענת רשות המסים, ראיות המצביעות כן.
בעבר, דרך אפשרית להימנע מהליכים פליליים היתה באמצעות הליך גילוי מרצון אנונימי – הליך שאפשר תשלום מלוא המס תוך קבלת פטור מהעמדה לדין פלילי בתנאים, אך מסלול גילוי מרצון אנונימי הסתיים בסוף שנת 2019.
למרות שנוהל גילוי מרצון אנונימי אינו בתוקף עוד, ניתן לפנות לרשות המסים בעניינים כגון אלה באמצעות עורכי דין מתחום המסים אשר יגנו על זהותכם. חשוב להקפיד, דווקא בימים אלה בהם הוראות המסלול האנונימי לא הוארכו, להיות מלווים בעורך דין מיסים בעל מומחיות בתחום המס, בעל הבנה וידע בליווי הליכים פליליים ואזרחיים מורכבים בתחום המס, אשר יפעל למזער את הנזקים הכספיים וחשוב מכך ימנע ככל שניתן חשיפה פלילית ויוביל להשגת המטרה – הימנעות מהעמדה לדין ותשלום מס נמוך ככל שאפשר.
חוק ההסדרים – המלחמה בהון השחור ומחזיקי המטבעות וירטואליים
חוק ההסדרים הוא חוק שהממשלה מביאה לאישור הכנסת בכל שנה לצד חוק התקציב, המאגד תיקוני חקיקה של הממשלה כדי ליישם את המדיניות הכלכלית. בשנים האחרונות הוא נקרא גם התוכנית להבראת כלכלת ישראל.
אחד הסעיפים בחוק ההסדרים בפרק – מלחמה בהון שחור קובע, כי כל מי שהחזיק יום אחד או יותר בשנת המס, ישירות או בעקיפין – באמצעות ילד קטן מגיל 18, מטבע דיגיטלי – מטבע וירטואלי, בשווי של 200,000 ש״ח או יותר או רכש מטבע וירטואלי בשווי זה, יחויב להגיש דין וחשבון (דו”ח) לרשויות המס.
בשנים האחרונות, אנו עדים למאמצים כבירים של רשות המסים לחזק את הפיקוח על מחזיקי מטבעות דיגיטליים – מטבעות וירטואליים, כגון ביטקוין, אית׳ריום וכו׳. רשות המסים מבקשת באמצעות שינויי חקיקה (חוק ההסדרים לדוגמה) לחייב את מחזיקי המטבעות הוירטואלים בחובת דיווח על עצם ההחזקה במטבעות. כאשר כיום, קיימת חובת דיווח על פעולות מכירה או המרה של מטבעות וירטואליים.