השלכות מס בישראל על פעילות בחו״ל

בחינת תושבות על פי פקודת מס הכנסה

סעיף 1 לפקודת מס הכנסה, על מנת שחברה תחשב לחברה תושבת ישראל, עליה לעמוד באחד משני תנאים. התנאי הראשון הינו שהחברה הזרה התאגדה בישראל. ואילו התנאי השני קובע, כי יש לראות חברה כתושבת ישראל אם הניהול והשליטה של החברה הינם בישראל (להלן: “מבחן הניהול והשליטה”).

” “תושב ישראל” או “תושב” – לגבי יחיד – (ב)   לגבי חבר בני אדם – חבר בני אדם שהתקיים בו אחד מאלה:

(1) הוא התאגד בישראל; (2) השליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל. ”

בחינת תושבות על פי אמנה

כבר עתה נדגיש, כי בהתאם להוראות סעיף 196(א) לפקודת מס הכנסה, מיום פרסום צו מס הכנסה (מניעת כפל מס) דהיינו – מיום 1.1.2003, גוברות הוראות האמנה על כל חיקוק לרבות הפקודה. 

” משהודיע שר האוצר בצו, כי נעשה הסכם כמפורש בצו עם מדינה פלונית ליתן הקלה ממסי-כפל לעניין מס הכנסה וכל מס אחר כיוצא בו המוטלים לפי דיני אותה מדינה (להלן – מדינה גומלת), וכי מן המועיל הוא שיינתן להסכם זה תוקף בישראל – יהא תוקף להסכם (להלן – ההסכם) לעניין מס הכנסה, על אף האמור בכל חיקוק.”

סעיף 4(1) לאמנה, מורה אותנו כי מקום מושבו של תושב מדינה מתקשרת (בענייננו -החברה הזרה) פירושו, כל אדם אשר לפי חוקי אותה מדינה, חייב בה במס מכוח מקום מושבו או מקום ניהולו או מקום התאגדותו וכיוצא באלה. 

״ למטרות אמנה זו, המונח “תושב מדינה מתקשרת” פירושו כל אדם אשר, לפי חוקי אותה מדינה, חייב בה במס מכוח מקום מושבו, מקום הניהול שלו, מקום ההתאגדות שלו, או כל מבחן אחר כיוצא באלה. אבל מונח זה אינו כולל אדם החייב במס באותה מדינה רק בזיקה להכנסה ממקורות שבאותה מדינה או מהון שמקומו בה.״

הנה כי כן יוצא, כי לפי הוראות האמנה, החברה הזרה התאגדה במדינה X ועל כן, ובהתאם לחוקי מדינת X היא תושבת מדינה X. מאידך גיסא, עשויה החברה X להיחשב גם כחברה תושבת ישראל מקום בו היא עונה למבחן הניהול והשליטה המצוי בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה. 

במצב דברים זה, החברה הזרה עשויה לכאורה להיחשב בעלת תושבות כפולה. כעת נבחן האם יש לראות בחברה X כתושבת ישראל על-פי מבחן “הניהול והשליטה” המצוי בסעיף 1 לפקודה. 

בחינת תושבות חברה זרה בראי מבחן ניהול ושליטה:

עמדת רשות המיסים:

1. חוזר מס הכנסה מס’ 4/02 מהווה את הכללים המנחים, בראיית רשות המיסים, לקביעת שליטה וניהול בחברה פלונית (להלן: “החוזר”). 
2. בנקודה זו ראוי להדגיש, כי אף על פי שהביטוי “שליטה וניהול” לכאורה מהווה שני רכיבים נפרדים של “שליטה” ו-“ניהול” (שבדין הישראלי ואף בפקודה לעיתים מפורשים בפרשנות שונה), במקרה דנא, הביטוי “שליטה וניהול”, על-פי עמדת רשות המיסים, מפורש כמקשה אחת, בעלת משמעות משולבת. 
3. על-פי החוזר ישנם מספר קריטריונים לקביעת מקום “השליטה והניהול”:
   1. תנאי אחד: איתור המקום בו מתקבלות ההחלטות האסטרטגיות-מהותיות, לרבות ביצוע עבודות הרקע לקבלת ההחלטות הנ”ל. על כן יש לבדוק היכן התבצע התהליך שקדם לקבלת ההחלטה הפורמלית.
      
   2. תנאי שני: מיהו הגורם המוסמך ששולט ומנהל את החברה בפועל. קרי, מיהו אותו אורגן המוסמך לקבל את ההחלטות האסטרטגיות – במקרה דנא המדובר בחבר הדירקטוריון. יש לשים לב, כי מקום בו הדירקטוריון מאציל סמכויות לאורגן ו/או אדם אחר, ושיקול הדעת שלו כתוצאה מכך גדל, ניתן לטעון כי אותו אורגן הוא זה שקובע את המדיניות העסקית של החברה ובהתאם, מקום השליטה והניהול ייקבע על פי מקום פעילותו. 
   3. תנאי שלישי: מקום בו קיימים חוזי ניהול עם גורמים חיצוניים, כגון חב’ ניהול. 
   4. תנאי רביעי: בחינת מקום הניהול ברמה השוטפת והתפעולית (הכוונה היא ברמה היום יומית). עם זאת קריטריון זה נופל  מקום בו ההחלטות האסטרטגיות מתקבלות במקום אחר. 
   5. תנאי חמישי: תחת קריטריון זה ישנם קווים מנחים כללים כגון: מקום הניהול והחזקת ספרי העסק, אופן ההצגה בספרים, מקום ההתקשרות עם ספקי שירותים ומקום קבלת השירות, מיקום היועצים, המקום שאליו קיימים מירב הקשרים העסקיים המהותיים, דיווחי החברה במסמכים חיצוניים, התייחסות עם גורמים עסקיים/חיצוניים אל מיקום החברה, הרכב פרסונאלי של הדירקטוריון, המקום ממנו מתבצע גיוס עובדים בכירים.
      

בפירמת עורכי הדין רן-תירוש ושות’, מחלקת מיסים מהמובילות בישראל המדורגת במדריכי דירוג עורכי הדין בישראל.

סוגיות המס הינן סוגיות מורכבות אשר דורשות בחינה מעמיקה וליווי הלקוח בכל שלבי ההליך. מומלץ לפנות לעורך דין מיסים מומחה אשר בקיא בתחום מיסוי בינלאומי, מיסוי תושבי חוץ, חוקי המס בישראל ובחינת הוראות המס הבינלאומיות תוך הבנת הסוגיה הספציפית. לייעוץ ראשוני מעורך דין מיסים חייגו 03-7773333 או השאירו פניה ונשוב אליכם בהקדם.