בסוף שנת 2019 סקרה השופטת לימור מרגולין-יחידי את אפשרות קבלת שוחד על ידי קבלת סיקור תקשורתי אוהד בפסק דין שמעוני, בו עמד לדין ראש עירית אשקלון בבית המשפט השלום בחשד לעבירות פליליות.
בכתב האישום נטען, כי קבלן רכש אתר אינטרנט שהיה ביקורתי כלפי ראש העיר, ולבסוף סגר אותו. בנוסף, רכש מקומון שהיה מזוהה עם ראש העיר לפני כן, והפך אותו למקומון שלא די בכך שמפרגן לראש העיר, אלא הוסיף ושיתף את ראש העיר ומקורביו בעריכת כתבות וקביעת תכני העיתון ואופי הפרסומים, כלשון השופטת מרגולין בפסק הדין בתיק זה.
פסק הדין של של בית המשפט השלום – השופטת מרגולין-יחידי אמנם לא מהווה פסק דין מנחה או מחייב עבור שופטי בית המשפט המחוזי הדנים בתיק נתניהו אשר עוסק בסיקור תקשורתי אוהד אשר מהווה לטענת הפרקליטות עבירה פלילית של שוחד, אך יש בו כדי להצביע על תפיסה משפטית חדשה אשר נושבת במסדרונות בית המשפט ובקול הקורא היוצא מבית המשפט. נביא על כך במאמר משרדנו, רן תירוש שות׳, משרד עורכי דין מוביל ומדורג בישראל בתחום עבירות הצווארון הלבן והמיסים.
מהו שוחד?
הגדרת סעיף השוחד בחוק העונשין קובע, כי עובד ציבור אשר מקבל מתת בתמורה לפעולה הקשורה בתפקידו, הדבר מהווה שוחד.
כך לדוגמה: ראש עיר שמקבל כסף, בתמורה לאישור פרויקט או העסקת אדם. גם מתת ללא כל תמורה כספית יכולה להוות שוחד, אולם תמורה יכולה להקל על המסד הראייתי שיקבע קשר סיבתי בין המתת לפעולה של איש הציבור. כלומר, להוכיח שנותן השוחד נתן כדי לקבל תמורה. כאמור, חוק העונשין קבוע במפורש, כי מתת יכול להיות שלא בכסף כי אם בטובת הנאה אחרת.
בית המשפט השלום בפסק הדין קובע, כי בטובת הנאה שאיננה כסף, על התביעה לעמוד ב- “מבחן סובייקטיבי”, כלומר להוכיח שבעבור נבחר הציבור מדובר במתת בעל ערך משמעותי לא פחות כסף.
בית המשפט העליון קבע לאחרונה, כי עדות של איש ציבור לטובת אדם בבית המשפט, תוך ניצול כוחו, תפקידו ומעמדו של איש הציבור, עובד הציבור וקבלת תמורה בגין כך, יכולה בנסיבות מסוימות גם היא להוות שוחד.
הניתוח המשפטי והמבחנים בפסק הדין, אשר יסייעו בקביעה אם סיקור תקשורתי מהווה שוחד
בפסק הדין נקבעו מבחנים אשר יסייעו בקביעה אם סיקור תקשורתי מהווה שוחד, להלן המבחנים כפי שפורטו בפסק הדין :
- האם לכלי התקשורת יש אינטרסים עסקיים וכלכליים שלאיש הציבור ישנה השפעה עליהם, והאם האינטרסים עלו במפורש או במשתמע, בשיחות בין הצדדים.
- האם כלי התקשורת אוהד או ניטרלי כלפי נבחר הציבור לפני האירוע החשוד כשוחד, תוך ניסיון להוכיח שהשוחד שינה את אופי הסיקור.
- האם התמורה שנתן כלי התקשורת לאיש הציבור היא בדמות דיווחים כלליים המסקרים באופן מקצועי את עבודתו הציבורית, דיווחים שיש להם הצדקה מקצועית אובייקטיבית, או שמא מדובר באייטמים אישיים אוהדים שהזיקה בינם לבין תפקידו הציבורי חלשה או אגבית, ומשכך יכולים להוות שוחד.
- האם איש הציבור, מקבל המתת, התערב בפרטי ההתנהלות והסיקור השוטף של גוף התקשורת – האם השפיע על ניסוח התכנים, בחירת תכנים, מיקום התוכן בעיתון. ככל שההתערבות רבה יותר ואינטנסיבית יותר, כך רבה יותר ההסתברות כי מדובר בהתנהלות שאינה תקינה.
- האם מדובר בהתערבות חריגה או חד פעמית, או שמא מדובר בהתנהגות חוזרת ומעורבות פוליטית מתמשכת לאורך תקופה לא קצרה.
- איזו חשיבות מייחס איש הציבור לאופי הסיקור שמוענק לו, באיזו רמה הוא נפגע מסיקור שלילי או עד כמה חשוב לו הסיקור החיובי.