פרשת ״תן גז״ עבירות מס והלבנת הון

עשרות חשודים בעבירות מס והלבנת הון – פרשת ״תן גז״

לאחר חקירה סמויה של משטרת ישראל, רשות המיסים ויחידות אכיפה נוספות, נעצרו בתחילת חודש ספטמבר 2020 עשרות חשודים, בחשד שפעלו בצורה מאורגנת על מנת לזייף מסמכים ולהשתלט על מאות חברות. בין היתר, עולה החשד, כי אותם חשודים ביצעו עבירת מס ועבירות של הלבנת הון בשווי מיליוני שקלים.

כמה שמסתמן כפרשה שתהדהד עוד מספר חודשים קדימה, כשהיא מקבלת כבר עתה את השם המחייב פרשת ״תן גז״, נבדק החשד, כי החשודים פעלו בכדי להשתלט על בעלות של מאות חברות תוך רישום כוזב של החברות ברשם החברות, הגשת תצהירי שקר ומסמכים כוזבים והכל, כשהם מכשירים את הקרקע לביצוע עבירות מס והלבנת הון. עוד עולה החשד, כי באותה חקירה סמויה שניהלו רשויות האכיפה – רשות המיסים, הרשות לאיסור הלבנת הון וגופי חקירה נוספים, עולה כי אותם חשודים הם בעלים של מספר תחנות דלק ברחבי הארץ כשבאותם תחנות נהגו למהול דלקים בחומרים נוספים, מה שהוביל לנזק של אלפי כלי רכב שתדלקו באותן תחנות.

מהי מטרת החקירה הסמויה אותה מבצעת משטרת ישראל ורשויות אכיפה נוספות בלא מעט תיקים כלכליים ?

בכדי שמשטרת ישראל ורשויות האכיפה השונות יוכלו לאסוף ראיות ולבצע חקירה שתוצריה יאפשרו לבסוף גם להעמיד לדין את החשודים רשויות החקירה משתמשות בפעולות חקירה שונות אשר חלקן סמויות וחלקן גלויות. מטרת החקירה היא לאסוף ראיות אשר יגרמו לבסוף, לאותם חשודים, להודות בביצוע עבירות המיוחסות להם או לחילופין, לאסוף כנגדם ראיות מפלילות.

ישנן פעמים בהם רשויות האכיפה בוחרות באפשרות של ביצוע חקירה סמויה. אשר כשמה כן היא, חקירה המתבצעת במחשכים, ללא ידיעת החשודים, אשר במרבית המקרים תחל עוד בטרם החלה החקירה הגלויה – ישנן מקרים בהם במקביל לחקירה גלויה מבוצעות פעולות סמויות. חקירה סמויה כוללת בתוכה ביצוע של פעולות חקירה כגון: מעקבים, תצפיות, האזנות סתר, הפעלה של סוכנים מתוך ומחוץ למשטרה ועוד.

חשיפתה של פרשת “תן גז” לכלי התקשורת הביאה, ככל הנראה, לסופה של החקירה הסמויה. בנקודת זמן זו, מבחינת רשויות האכיפה – היחידה המרכזית של המשטרה, רשויות המס, רשות איסור הלבנת הון וגופים נוספים המעורבים בה, נאספו די חומרים שמצדיקים לטעמם את הפסקת החקירה הסמויה והפיכתה לגלויה, וזאת בהינתן, כי אותם חשודים אשר נעצרו ונחקרו יעומתו בהמשך הליכי חקירה מול אותם חומרים מפלילים שנאספו על ידי משטרת ישראל באותה חקירה סמויה.

 מהי יחידת רשם החברות ברשות התאגידים המוזכרת בפרשיה זו ?

חלק מהחשדות בפרשה כוללות אף השתלטות על בעלות של חברות שונות וזאת באמצעות רישום שנעשה על ידי החשודים ברשם החברות. מהי יחידת רשם החברות ברשות התאגידים ומה תפקידה?

יחידת רשם החברות הינה יחדה המהווה חלק מרשות התאגידים השייכת למשרד המשפטים. תחום אחריותה של היחידה כולל טיפול ברישום חברות בישראל, בקבלת דיווחים של חברות ובדיקה שלהן, רישום של שעבודים והסרתם, וכן בכל הנוגע לפירוק מרצון של חברות, מיזוג חברות והחייאה שלהן.

יחידה זו פועלת מתוקף חוק החברות שחוקק ב-1999.

הגשת תצהירים ומסמכים כוזבים

היבט נוסף שחשוב לשים עליו את האצבע נוגע לכך שאותם עצורים חשודים בהגשת תצהירים ומסמכים כוזבים לרשם החברות. ביצוע עבירות פליליות אלה הניעו את נציגי רשם החברות, כמו גם חברות וגופים אחרים, להאמין כי הם הבעלים של חברות ומכאן התאפשרה להם גישה ויכולת בביצוע פעולות פיננסיות כאלו ואחרות.

מסירה של מידע כוזב, בין אם באמצעות תצהיר ובין אם באמצעות הכנה או שימוש במסמכים מזויפים, הינה עבירה פלילית המנויה בחוק בסעיף 239, לחוק העונשין. תצהיר הינו מסמך ובו מידע עובדתי המתייחס לאדם החתום עליו – למצהיר. תצהיר שווה ערך לעדות הנמסרת במסגרת הליך משפטי בבית המשפט ובכדי שיהיה תקף צריכה להופיע בו חתימת המצהיר ואף אימות חתימתו על ידי עורך דין אשר זיהה את המצהיר אישר את האמור בתצהיר והבנת החותם את משמעויות חתימתו.

סעיף 239 לחוק העונשין מציין שבגין עבירה זו בלבד העונש המרבי הוא עד שלוש שנות מאסר וזאת עבור מי שמסר ביודעין תצהיר שקר בפני גורמים המוסמכים לקבלו, במקרה המדובר, בין היתר, רשם החברות.

על מנת לשמור על זכויותיכם והגנתכם המשפטית בצורה מיטבית, הן בשלב החקירה תוך ניסיון לעשות מאמץ מירבי להימנע מהגשת כתב אישום כנגדכם, והן בהליכים משפטיים מאוחר יותר בבית המשפט, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי וייצוג מאת עורך דין צווארון לבן המתמחה בעבירות כלכליות ודיני המס המכירים את הוראות החוק והפסיקה היטב.