מרמה והפרת אמונים
2 אפריל 2020
תוכן העניינים
מרמה והפרת אמונים
משרד רן – תירוש שות’ נסיון משפטי רב בייצוג משפטי וליווי אסטרטגי של פרשיות מרמה והפרת אמונים סבוכות ומתוקשרות, בתיקים מורכבים בהיקפי מרמה והפרת אמונים גדולות הנחקרות, לא פעם, על ידי מספר יחידות חקירה ואכיפה במקביל. בין לקוחות המשרד ניתן למצוא, אנשי ציבור, בכירים, פוליטיקאים, בעלי חברות ואזרחים נורמטיביים אשר מדובר בהסתבכותם הראשונה עם רשויות החוק. עורכי הדין במשרד בעלי ניסיון משפטי רב, יוצאי פרקליטויות, המייצגים חשודים ונאשמים בתיקי צווארון לבן מורכבים, תוך הקפדה על מצויינות ולחימה על זכויות לקוחותינו.
עבירות המרמה והפרת אמונים מעוגנות בחוק העונשין, מתייחסות להתנהלות עבריינית של עובד ציבור – תאגיד, תוך כדי עבודתו, שימוש בכוחו ובמעמדו עד כדי מעבר על הוראות חוק, מפר אמון מעבידם ופוגע בציבור או בתאגיד, כאשר העונש בצידן זהה – 3 שנות מאסר.
מרמה והפרת אמונים – חוק מול פסיקה
בישראל, עברת הפרת האמונים היא ‘עבירת סל‘ שאינה מוגדרת בפירוט בחוק והורחבה הגדרת העבירה באמצעות פסיקת בתי המשפט בישראל. בימים אלו, כאשר העבירה של הפרת האמונים ושחיתות ציבורית נתפסות כ- ‘מכת מדינה‘ של ממש, דומה כי המצב המשפטי הנוכחי פוגע פגיעה של ממש בהרתעה. העבירה עמומה, ולגבי חלק מהפעולות אין לדעת עד פסיקת בית המשפט בעניין אם ייחשבו להפרת אמונים אם לאו.
זאת ועוד: אותן התנהגויות חדשות אותן קבע בית המשפט כי יכנסו תחת ההגדרה של עבירה בדרך של פרשנות משפטית בפסקי דין, הן התנהגויות שניתן היה לאסור אותן מראש בסעיפים פרטניים, וכך ליצור הכוונת התנהגות טובה יותר. מפאת החשש לפגיעה בעקרון החוקיות ובזכויות עובדי הציבור, המחוקק נמנע מעשיית מלאכתו ומקביעת איסורים פרטניים בחוק; כך, לדוגמה, היא מעניקה תירוץ לכאורה להימנע מקביעת איסור על פעולה בניגוד עניינים.
שיטת משפט בישראל מוסיפה לשמר את עבירת הסל, תוך ניסיון להגדירה שוב ושוב באמצעות פסיקה ובכך, פוגעת בנאשמים ובעקרון החוקיות – בשל ההגדרה שבאה בדיעבד לאחר החלטת בית המשפט ולא מלשון החוק ובאינטרס הציבורי – בשל החלטות הזיכוי של בית המשפט, עקב הבעייתיות הקיימת בהגדרת החוק העמומה. בתי המשפט בישראל שינו והפכו את הגדרת העבירה פעמים רבות, והכניסו שינויים ביסוד העובדתי – ניגוד עניינים מספיק לקיום היסוד העובדתי וכן פגיעה בציבור כתוצאה או כנסיבה וכו׳ וביסוד הנפשי – מעבר מדרישת הכוונה ומניע מושחת כיסוד נפשי למודעות לרכיבים הפיזיים של ההתנהגות בלבד.
מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור
סעיף 284 לחוק העונשין עוסק במרמה והפרת אמונים של עובד ציבור, שפועל תוך כדי מילוי תפקידו באופן העולה כדי פגיעה בציבור.
המחוקק ששם לנגד עיניו מטרה ברורה להילחם בשחיתות במערכת המינהל – ניסח סעיף החוק כך שהוא מותיר לרשות השופטת מקום רב לפרשנות, כדלקמן:”עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים.
“פסיקת בית המשפט בעבירות מרמה והפרת אמונים של עובדי ציבורעל בסיס הלכה של בית משפט העליון דנ”פ 1397/03 מדינת ישראל נ’ שבס, מסתמכים שורה של פסקי דין עד לעת האחרונה, כך מתייחס פסק הדין לנוסח הסעיף:גבולותיה של הפרת אמונים הם מעורפלים.
התרופה למצב דברים זה אינה בביטולה של העבירה, המהווה מכשיר חשוב להבטחת פעולתו הראויה של המינהל הציבורי, אלא בפירושה הראוי. ביטולה של העבירה או אף צמצומה מעבר לנדרש יפגע בכוחה של החברה להגן על עצמה מפני עובדי ציבור העושים שימוש לרעה בכוח השלטון..
במתן פירוש לאיסור הפלילי על הפרת אמונים יש להבטיח כי יסודות העבירה ישקפו התנהגות פסולה בעלת היבט פלילי. אין לתת לעבירה פירוש רחב מדי שישתרע על התנהגות שההיבט הדומיננטי בה הוא בעל אופי משמעתי. עם זאת יש להימנע מלתת לעבירה פירוש מצמצם, אשר ישלול מהחברה הישראלית מכשיר חשוב בשמירה על הערכים המונחים ביסוד השירות הציבורי.”
כלומר, גם בית המשפט העליון מודע לעובדה שמדובר בעבירה הנתונה לפרשנות, על כן, קובע כי אין להחמיר יתר על המידה עם עובד הציבור כך שהעבירה תחול גם על עבירות משמעת אולם – קובע כי אין לצמצם פרשנותה, כך שתימנע אפשרות החלת הסעיף על עובד ציבור שפגע באינטרס הציבורי.
הפסיקה לאורך השנים עומדת על הערכים המוגנים העומדים בבסיס עבירה זו, שנועדו על מנת לשמור על האינטרס הציבורי, כאשר אין הכרח שהפגיעה תתקיים באופן מצטבר, בכדי להחיל הסעיף על עובד הציבור;
1. אמון הציבור בעובדי הציבור.
2. טוהר המידות של עובדי הציבור.
3. פעילות תקינה של המינהל הציבורי.
כיום, בעקבות דנ“פ שבס, אין הדרכה ברורה לעובד הציבור מתי מעשיו הם בגדר ‘הפרת אמונים‘, וזאת בעיקר בשל דרישת הפגיעה המהותית בערך המוגן, שהיא עמומה ביותר. נוסף על כך, גם למשטרה, לפרקליטות ולבתי המשפט אף ברור, כי השחיתות השלטונית אינה תופעה שולית. בשנים האחרונות נחשפו פרשיות רבות שבהן עובדי ציבור בכירים, נבחרים וממונים, עשו שימוש בלתי הולם בתפקידם כדי לנסות לקדם אינטרסים פרטיים. כידוע, במקצת המקרים אף נפתחה חקירה פלילית שהסתיימה בהרשעה. נוצר מצב שבו עד שתיק מסוים יגיע להכרעה בבית המשפט העליון, אי־אפשר לדעת אם פעולה מסוימת אכן תיכנס לגדר עברה אם לאו. מצב זה אינו נסבל. ראשית, הוא אינו מספק הדרכה לעובדי ציבור נקיי כפיים המתלבטים לעתים בדבר מצבי גבול, ולכן הוא עלול לגרור הן הרתעת יתר הן הרשעת עובדים שפעלו בתום לב אך מבחינת השיפוט הנורמטיבי – שמתקיים בדיעבד בבית המשפט – קיימו את יסודות העברה. שנית, הוא אינו מייצר הרתעה מספקת לעובדי ציבור שאינם נקיי כפיים, שכן הם מודעים לעמימות העברה ולאפשרות שיעלה בידם לחמוק מאחריות פלילית על רקע זה. שלישית, המצב היום יוצר בלבול ומערים קשיים מיותרים על רשויות האכיפה, והן מתלבטות לגבי תיקים רבים ומתקשות למצוא הדרכה באשר למקרים שיש לחקור ולהגיש בגינם כתבי אישום — מצב שעלול להביא לאכיפה שרירותית אשר שונה ממקרה למקרה.
עקרון השיוויון בעבירות מרמה והפרת אמונים של עובדי ציבור
פגיעה נוספת, כפי שצוין לאחרונה בת”פ 44846-01-19 מדינת ישראל נ’ מנשה ואח’, היא בעיקרון השוויון – כך נפסק:”עוד נפגע, מביצוע העבירות, עקרון השוויון – אשר בא להבטיח כי רשויות מנהל תפעלנה באופן הוגן ושוויוני, תוך מתן הזדמנות שווה לפונים אליהן להתקשר עמן בחוזים ובכך לזכות בכספי ציבור, ללא משוא פנים, כשנגד עיניהם עומדים התועלת הכלכלית, החברתית והציבורית.
היסוד הנפשי בעבירות מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור הוראת חוק זו היא עבירה התנהגותית – כך שאין הכרח, שלמעשיו של עובד הציבור שפעל תוך הפרת אמונים במשרתו, יהיו השלכות כלשהן – מספיקה מודעות של עובד הציבור לפגיעה.
כך התייחס בית המשפט העליון בפרשת שבס לעניין זה:ה”הדרישה הינה כי לעושה יהא יחס סובייקטיבי-הכרתי לטיב המעשה. לא נדרש כי העושה יהא מודע לכך כי מעשהו מהווה “הפרת אמונים”, או כי מעשהו פוגע בערכים שהאיסור הפלילי נועד להגן עליהם. לא נדרש שעובד הציבור יהיה מודע לערכים אלה.
די בכך שהוא מודע ליסודות העובדתיים-פיזיים המבססים הפרת אמונים זו. כאשר מדובר בניגוד עניינים, נדרשת מודעותו של עובד הציבור לעובדות הפיזיות היוצרות את ניגוד העניינים שבו הוא נתון, להתנהגות ולנסיבות הפיזיות שבגינן ניגוד העניינים שבו הוא נתון פוגע בציבור.
“לאורך השנים נקבעה רשימה לא סגורה של שיקולים אותם שוקל בית המשפט בבואו להכריע בעבירה זו; עוצמת הפגיעה של ניגוד העניינים, אופי הפגיעה – האם סטה באופן קיצוני מן הכללים, מעמד עובד הציבור במערכת המינהל והשלכות פעולותיו על הציבור.
עבירות מרמה והפרת אמונים של עובד תאגיד – עבירה מקבילה לעובדי הציבור אך המתייחסת והנוגעת לסקטור הפרטי – היא הוראת חוק 425 לחוק העונשין, שעניינה מרמה והפרת אמונים בתאגיד,
זהו נוסחו של סעיף 425 לחוק העונשין :
“מנהל, מנהל עסקים או עובד אחר של תאגיד, או כונס נכסים, מפרק עסקים, מפרק עסקים זמני, מנהל נכסים או מנהל מיוחד של תאגיד, אשר נהג אגב מילוי תפקידו במרמה או בהפרת אמונים הפוגעת בתאגיד, דינו – מאסר שלוש שנים.
“עבירה זו, גם היא עבירה התנהגותית עם דרישה למודעות גרידא, כך נפסק בעפ 4603/17 דוד אדרי נ’ מדינת ישראל:” עבירת התרמית והפרת אמונים בתאגיד היא עבירה התנהגותית, והיסוד הנפשי בה הוא מודעות למרמה או מודעות לעובדה שפעולתו של הנאשם מהווה הפרת אמונים וכי קיימת אפשרות של גרימת פגיעה בתאגיד…
המושג “הפרת אמונים” אינו מוגדר בחוק, אך נפסק כי מנהל בתאגידים המעמיד עצמו במצב של ניגוד עניינים מפר את חובת האמונים שלו לתאגיד.
הוזמנתם להליכי שימוע פלילי בעבירות אלה ? מדובר בהליך במסגרתו עורך הדין שלך יכול להעתיק את עיקרי חומרי החקירה ולהפגש עם הפרקליטות על מנת לשכנע אותה שלא להעמידך לדין. במסגרת השימוע ניתן אף להגיע להסדר טיעון, עוד בטרם הגשת כתב האישום, ובכך לחסוך זמן שיפוטי יקר, עוגמת נפש רבה, ולהגיע להסדר הטוב ביותר עבורך.
הפרת אמונים – הפסיקה בישראל במקרים קודמים
יובאו להלן פירוט מקרים של הפרות אמונים שנידונו בעבר בפסיקה הישראלית :
פעולה בניגוד לאינטרס הציבור
פעולה בניגוד לאינטרס הציבור היא מקרה מובהק של הפרת אמונים. כך למשל, כשראש עיר או בעל תפקיד בעירייה ׳מעניק׳ אישור או ׳מקבל׳ לתפקיד ציבורי, מי שאינו כשיר לקבל רישיון או את התפקיד תוך יסוד נפשי של מודעות (של ראש העיר / בעל התפקיד בעירייה) לכך שהאדם אינו מתאים לדרישות קבלת הרישיון או התפקיד. יש מקרים שבהם פעולה בניגוד לאינטרס הציבור מלווה גם בהפרת הנחיות או כללים החלים על עובד הציבור או בחריגה מסמכות. זו עוד דוגמה למצב שבו עובד ציבור פוגע באינטרס הציבור – משתמש במשאבי וכספי ציבור לצרכיו.
דיווחים כוזבים ומרמה
קטגוריה זו כוללת מקרים בהם עובד הציבור מדווח דיווחים כוזבים או יוצר מצג שווא לפני גופים ציבוריים. לעתים מדובר במקרה הקרוב לעברה של קבלת דבר במרמה או לפחות לניסיון לקבלת דבר במרמה, אך אין הכרח שאכן היה ניסיון לקבל ‘דבר‘ או שהתקבל דבר שכזה. לדוגמה מנהל עבודה שפיקח על רישום כוזב של שעות העבודה של אחד העובדים שעבודתם הייתה נתונה לבצע, רישום שאינו אמת מועל באמון שניתן בו ומפר בכך אמונים. הפסיקה קבעה, כי ‘עובד הציבור המבצע בעצמו, או המורה לזולתו לבצע, רישום שאינו אמת מועל באמון שניתן בו ומפר בכך אמונים‘.
דוגמה נוספת היא ראש העירייה המשתמש בכספים לצרכיו הפרטיים ולחלוקה למקורביו – בהתייחסות לעניין מצג השווא קבע בית המשפט כדלקמן: ראש עיר, המוסר הסברים לחברי המועצה בנושאים העומדים על סדר היום, חייב להציג לפניהם מידע מלא ומהימן, שהרי ציפיית חבריו ואמונתם הן, שהוא ינחה אותם וידריכם בעובדות המלאות הדרושות לעניין, למען יוכלו לקבוע עמדתם הנכונה והשקולה. אי מסירת פרטים חשובים אלה, כדי לקבל טובות הנאה אישיות או חלוקת תפקידים למקורביו היא בגדר הפרת אמון ברורה וחמורה.
פעולה בניגוד עניינים
מקרים רבים בפסיקה יכולים להיכנס לקטגוריה זו, אף שלעתים לא מדובר בדוגמאות ‘טהורות‘, שכן על ניגוד העניינים נוסף יסוד כגון החלטה המנוגדת לאינטרס הציבורי, קבלת טובת הנאה או מתן טובות הנאה לאחר. המקרה ה‘נקי‘ ביותר, כפי שהגדיר את העובדות בית המשפט בעניין שבס – נקבע, כי שבס לא פעל בניגוד לאינטרס הציבורי וכל הרשעתו התבססה על כך שפעל במצב של ניגוד עניינים. בפרשת אחרת הואשם אריה דרעי, כי בעת ששימש עוזר לשר הפנים ולאחר מכן מנכ“ל המשרד קידם את ענייניהם של עמותת משתכני הר שמואל ושל רוכשי המגרשים בהר שמואל. לדרעי היו בעמותה אינטרסים מובהקים: הוא ואשתו היו בעלי שני מגרשים בהר שמואל. גם כאן התמקדה העברה הפלילית בכך שעובד הציבור פעל בניגוד עניינים ולא בכך שפעל בניגוד לאינטרס הציבור.
עוד טיפוסי מקרים העולים כדי מרמה והפרת אמונים
- שימוש במידע שהגיע לידי עובד הציבור.
- איסור על קבלת טובת הנאה על ידי עובד ציבור מאת אדם הנמצא במגעים עסקיים עם המדינה, כשטובת ההנאה עלולה להשפיע על אותם מגעים.
- מרמה והפרת אמונים ב- ‘דבר תמורת דבר‘, אפילו אין דרישה למודעות מצד עובד הציבור לכך שטובת ההנאה ניתנה לו משום שהוא עובד ציבור ואף לא לאפשרות שמדובר בשוחד מסוג ‘שלח לחמך‘, כמופיע אצלנו בסעיף 293 (3) לחוק העונשין.
עורך דין המתמחה בעבירות מרמה והפרת אמונים
עבירות המרמה והפרת האמונים הן עבירות מורכבות וחמורות, בין לעובדי ציבור ובין לאזרחים העובדים בחברות וכן אחרים נוספים עליהם חלה. יש להתמודד עם אשמות חמורות אלה בחכמה ובניסיון מקצועי רב.
מומלץ לפנות לעורך דין פלילי המתמחה בעבירות צווארון לבן ובהם עבירות מרמה והפרת אמונים על מנת לקבל יעוץ משפטי וייצוג מקיף, מוקדם ככל האפשר, על מנת לסייע לשמור על חפותך.
פניה לעורך דין צווארון לבן מנוסה בהקדם, תגדיל את הסיכוי לבטל את כתב האישום, להוביל לתיקון כתב האישום, לקדם אפשרות של זיכוי מהעבירות המיוחסות או להשיג עסקת טיעון מקלה. לכן, אם זומנת לחקירה בעבירות אלו – יש להצטייד בעורך דין מומחה כבר בשלב החקירה, כדי לקבל ייעוץ מקצועי וליווי צמוד של ההליך הפלילי תוך שמירה על כל הזכויות המשפטיות כדבעי. במשרדנו עורכי דין פליליים מנוסים, יוצאי רשויות המדינה והפרקליטות, בעלי נסיון רב בייצוג בתיקי מרמה והפרת אמונים, אשר מעניקים ייעוץ משפטי וטיפול יסודי לקהל לקוחות המשרד 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, בדיסקרטיות מוחלטת.
ליצירת קשר וקבלת ייעוץ משפטי מעורכי דין צווארון לבן מנוסים, ניתן לפנות בטלפון 03-7773333.
זקוק לייעוץ משפטי? השאירו פרטים
מאמרים מומלצים עבורך:
17 יוני 2024
זימון לחקירה באזהרה | זימון למתן עדות
21 ספטמבר 2020
זימון לחקירה כחשוד או כעד
18 ספטמבר 2020
חקירת עבירות צווארון לבן
13 פברואר 2018
