עסקאות טיעון | הסדרי טיעון – המצב החוקי בישראל
2 אוגוסט 2021
תוכן העניינים
עסקת טיעון או הסדר טיעון – רקע
עם התפתחות שיטת המשפט בישראל התפתחה לו מוסד הסדרי הטיעון או עסקאות הטיעון, המתקיים במרבית התיקים הפליליים בישראל, תיקים בהם הוגש כתב אישום. הסדר הטיעון מכנס תובעים ופרקליטים מצד אחד וסנגורים מן הצד השני, להתדיין על אחריותו הפלילית של נאשם באמצעות משא ומתן והסכמות על עובדות ועבירות שיבססו הרשעה בפלילים, ואף לא פעם גם על הענישה בהליך הפלילי.
לאחר בחינת מלוא חומר הראיות בתיק על ידי עורך הדין המייצג נדרשת החלטה על אסטרטגיית ניהול התיק ואם אכן רצוי לחתור להסדר טיעון.
הלקוח (הנאשם), נדרש לשקול ולהחליט, לאחר קבלת ייעוץ משפטי מעורך הדין בעניינו, האם בהתאם לחומר הראיות בתיק נכון לחתור להסדר טיעון, אם התשובה לכך חיובית על עורך הדין לנהל אסטרטגיית הגנה משפטית לעניין בחירת השלב בו תושג התוצאה המיטבית ביותר עבור הנאשם להגיע להסדר טיעון וכן ההסכמות העונשיות אליהן לחתור במסגרת הסדר הטיעון – הכל כדי להפחית ככל שניתן את הטענות המשפטיות כנגד הנאשם וכן את הענישה שתוטל במסגרת הסדר הטיעון, במידה והוחלט לחתור להסדר טיעון, עסקת טיעון ולא לנהל הליך משפטי לזיכוי.
עסקאות טיעון – מטרתו של מוסד הסדרי הטיעון ועסקאות הטיעון
התכלית העיקרית של מוסד הסדרי הטיעון או עסקאות הטיעון הוא היעילות בסיומם של תיקים פליליים במהירות, ללא קיום הליכים משפטיים ארוכים, ללא צורך בהבאת עדים ובהליך הוכחות אשר יחייב את כלל המערכת המשפטית להקצות כח עבודה אשר לא ניתן לעמוד בו. בשיטת המשפט בישראל בו מרבית התיקים בהליך הפלילי מסתיימים בהסדרי הטיעון או עסקאות טיעון, המערכת המשפטית חוסכת בעלויות ותקציבים, כח אדם, זמן שיפוטי, תוך שהמערכת מאפשרת לתובעים ולשופטים לייצר פערי ענישה בין נאשם המודה באשמה לבין נאשם הכופר באשמה ומנהל הליך הוכחות.
הסדר טיעון הסדר טיעון עסקת טיעון הסדר טיעון עסקת טיעון הסדר טיעון עסקת טיעון הסדר טיעון עסקת טיעון הסדר טיעון עסקת טיעון הסדר טיעון
חסרונותיו של מוסד הסדרי הטיעון / עסקאות הטיעון
הרשעות שווא!
חלק מהנאשמים בכתבי האישום, מסיבותיהם המגוונות מגיעים להסדר טיעון, בין היתר, החשש מסיכון בהרשעה בסיום ההליך המשפטי כנגדם והחשש מאי הוודאות בתוצאות ההליך כשבית המשפט נדרש להחליט על השתת עונש חמור יותר כנגדם, חוסר היכולת הנפשית של נאשמים להתמודד עם הליך פלילי ארוך, קשה ומלחיץ וכן סיבות רבות ונוספות, הם שיקולים אמיתיים שנאשמים שוקלים עת נדרשים לקבל החלטה אם להסכים לעסקת טיעון או להגיע להסדר טיעון עם המאשימה (מדינת ישראל), ולא פעם, מגיעים להחלטה חיובית להגיע להסדר גם אם יודעים כי לא בצעו את המעשה והם זכאים בדין. מדובר בהרשעות שווא! ולדעת כותב המאמר על סנגורים – עורכי הדין של הנאשמים ומערכת המשפט להילחם בהרשעות שווא מלחמה של ממש ולא להתיר לאפשרות כגון זו להתרחש בשיוויון נפש במדינת ישראל!
נראה כי מערכת המשפט בישראל לא מעמיקה דיון בתופעה זו מחמת הצורך ביעילות המערכת המשפטית אשר קורסת תחת עומס התיקים הפליליים המובאים לפתחה מדי יום. הצורך להביא לסיומם של תיקים פליליים בלי לנהל הליכים משפטיים ארוכים – הליכי הוכחות – הגוזלים זמן שיפוטי יקר וכרוכים בעלויות תקציביות גבוהות לקופת המדינה הם שיקולים של ממש אשר נשקלים בעניין.
הסדרי טיעון – עסקאות טיעון במדינת ישראל – נתונים מהשטח
הסדרי הטיעון הפכה במדינת ישראל לדרך המרכזית והעיקרית בה נאשמים מודים באשמה ומסיימים תיקים פליליים. אין דרך טובה להוכיח זאת מנתון מספרי לפיו כ- 90% מהמורשעים במדינת ישראל מודים באשמה ומסיימים את ההליכים במסגרת הסדרי טיעון / עסקאות טיעון.
הדבר מוביל לכך שיעור ההרשעות בישראל עולה על 95% מסך כל הכרעות הדין בבתי המשפט (הכרעת דין היא השלב בו נקבע אם אדם אשם או זכאי בהליך הפלילי) בכתבי אישום אשר הוגשו לבתי המשפט.
אופן גיבוש הסדרי טיעון
מכנה משותף לכלל הסדרי הטיעון הוא הפחתה מצד התביעה ברכיב כלשהו בין אם בעובדות, עבירות, אישומים או ענישה בתמורה להודאת הנאשם בכתב אישום.
משא ומתן בין התביעה (תובע משטרתי או פרקליט) לבין הסנגור הוא תהליך בו מנסים הצדדים במסגרת משא ומתן להגיע לפשרות והסכמות בנוגע לעובדות כתב האישום שעל פיו יישפט הנאשם, עבירות או אישומים ואף במקרים רבים גם הסכמות בעניין עונשים שיוטלו על נאשם אשר יקח על עצמו אחריות פלילית לביצוע עבירה או עבירות ויודה באשמה. תנאי עיקרי בבסיס עסקת טיעון / הסדר טיעון הוא הסכמת הנאשם להודות בכתב האישום המקורי או המתוקן, מבלי לנהל הליך הוכחות תוך הקלה בחומרת העונש הצפוי לו עקב הרשעתו בדין.
הפער בין העונש במסגרת הסדר הטיעון והעונש הצפוי בסוף ההליך ההוכחות (ככל שהנאשם יורשע ולא יזוכה) הוא גדול מספיק כדי להצדיק, מבחינת הנאשם, את אי חשיפתו לסיכון הכרוך בניהול הליך משפטי – הליך הוכחות ארוך.
סוגי הסדרי טיעון
הסדר פתוח או הסדר טיעון פתוח
התביעה והנאשם מגיעים להסכמה לפיה כתב האישום המקורי יתוקן – התביעה מתחייבת לוותר על חלק מהאישומים המיוחסים לנאשם או להמיר אישום חמור באישום קל, בתמורה להודאת הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו, מבלי להגיע להסכמות אודות העונש. כל צד יטען בפני בית המשפט וינסה לשכנע לגזור את העונש הראוי בעיניו, בהתאם לכתב האישום המתוקן אשר סוכם בין הצדדים.
הסדר סגור או הסדר טיעון סגור
התביעה והנאשם מגיעים להסכמה לפיה עובדות, סעיפי עבירה, אישומים, אינם במחלוקת. הצדדים מסכימים על כלל רכיבי הענישה : תקופת המאסר, אופן ריצוי המאסר – אם בכלל – ללא כל מאסר, של״צ – עבודות לטובת הציבור, עבודות שירות, עונש מאסר מאחורי סורג ובריח או כל ענישה מוסכמת אחרת על הצדדים – ניתן לקבוע כי העונש יכלול רכיבי ענישה נוספים כגון : קנס כספי ו/או פיצוי לנפגע העבירה וכו׳.
הסדר טווח או הסדר טיעון טווח ענישה
התביעה והנאשם מגיעים להסכמה לפיה העובדות וסעיפי העבירה אינם במחלוקת. אולם, רכיבי הענישה אינם מוסכמים ולכל צד עומדת הזכות במסגרת הסדר הטיעון לטעון בפני בית המשפט מהי עמדתו לעונש, בכפוף לגבולות ברורים אותם קבעו הצדדים מראש במסגרת ההסכמות. כך לדוגמה: המדינה (התובעת) תטען לשלוש שנות מאסר, לצד רכיבי ענישה נוספים כגון קנס ופיצוי והנאשם יטען לתקופת מאסר קצרה שתרוצה בעבודות שירות. במקרה כגון זה, מבקשים הצדדים מבית המשפט לגזור עונש בטווח שנקבע בין הצדדים. בית המשפט יכול להעדיף ולהכריע כעמדת התביעה או כעמדת הנאשם לפי שיקול דעתו.
האם בית המשפט מחוייב להסדר הטיעון שקבעו הצדדים או יכול לפסוק כראות עיניו ?
בעניין פלוני (1991) קבע השופט שמגר, כי בית המשפט איננו זרועה הארוכה של התביעה או של ההגנה ואיננו פועל על פי תכתיביהם, מבלי לתת שיקול דעת עצמאי לעניין. אף על פי כן, קבע בהחלטתו כי בית המשפט כי יכבד בדרך כלל הסדר טיעון, אלא אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים השוללים את ההסדר. מכאן, כי בית המשפט אינו מחוייב להסדר הטיעון שנקבע בין הצדדים אך נלמד כי התערבות בית המשפט במוסד הסדרי הטיעון נשמרת למקרים חריגים.
רן – תירוש ושות׳ – ייצוג בהליכים פליליים, עבירות צווארון לבן, מיסים ועבירות כלכליות
אם הוגש נגדכם כתב אישום חשוב להיוועץ בעורך דין פלילי – צווארון לבן, בעל מומחיות, מוניטין ידע וניסיון משפטי בליווי חשודים ונאשמים. עורך דין בעל ניסיון משפטי בתחום הפלילי ידע לנתח את חומר הראיות ולייעץ תוך הקפדה על זכויותיכם המשפטיות, תוך חתירה להקטנת החשיפה הפלילית בעניינכם, לחימה עד לזיכוי משפטי או הפחתת הענישה הפלילית ככל שניתן, תוך בחינת נסיבות התיק.
מדריכי דירוג Dun & Bradstreet וכן B.D.I, דירגו את משרד רן – תירוש ושות׳ כמשרד עורכי דין מוביל בישראל.
לצורך תיאום פגישה במשרדנו וקבלת ייעוץ משפטי בעניינכם מעורך דין, ניתן לפנות למשרדנו במספר: 03-7773333.
זקוק לייעוץ משפטי? השאירו פרטים
מאמרים מומלצים עבורך:
21 אוקטובר 2020
עורך דין ניירות ערך
16 אוגוסט 2020
עורך דין מע״מ
12 אוגוסט 2020
עורך דין מס הכנסה – מעל 30 שנות ניסיון
19 מאי 2020
