בקשת חנינה מנשיא המדינה
28 ספטמבר 2021
תוכן העניינים
חנינה מנשיא המדינה | בקשת חנינה מהנשיא
בפתח הדברים נדגיש, כי מוסד נשיא המדינה והחלטות החנינה מנשיא המדינה אינן בגדר ערכאת ערעור נוספת על מערכת המשפט, נשיא המדינה מפעיל את סמכות החנינה המוקנית לו במקרים חריגים ובנסיבות מיוחדות. אחת המטרות שעמדה בייסוד הקמתו של מוסד החנינה היתה הצורך ב”ריכוך” תוצאותיה הקשות של מערכת המשפט – מוסד החנינה משמש בישראל ובעולם כהליך לתיקון מצבים אלו.
ככל שמערכת המשפט הולכת ומתקדמת, נוצרים מנגנונים רבים יותר המונעים עיוותים וטעויות של המערכת המשפטית הצורך במוסד החנינה, המשמש לתיקון עיוותים אלה של מערכת המשפט, הולך ופוחת. כיום, משמש בית הנשיא האמון על מוסד החנינה בישראל מעין מנגנון לתיקון הצדק בהליך המשפטי. יש הטוענים כי מוסד החנינה מנשיא המדינה מהווה מעין שסתום ביטחון, המאפשר עשיית צדק במקרים בהם המערכת המשפטית לא סיפקה מענה הולם ומהווה מעין גוף מקביל למערך בתי המשפט אשר עוסק בשיקולים נוספים ואחרים.
מקרים בהם ניתן לפנות למוסד החנינה מנשיא המדינה
במקרים בהם המחוקק בישראל לא הותיר בידי בית המשפט מקום לשיקול דעת, ובית המשפט מחויב לגזור את הדין בצורה מסוימת כנגד נאשם. כך לדוגמא, עבירות בהן נקבעו עונשי חובה, לעיתים, העונש שחייב השופט להטיל איננו הולם את המקרה שבפניו. אם בפסיקת בית המשפט סבור בית המשפט כי על אף החובה החוקית קיימת חובה מוסרית לשינוי התוצאה העונשית ניתן לפנות ולהגיש בקשת חנינה מנשיא המדינה אשר תבחן חובות נוספות בנוסף לחובות החוקיות.
דוגמא נוספת, הארכת עונש מאסר על תנאי – כידוע לא ניתן להאריך עונש מאסר על תנאי יותר מפעם אחת. ניתן להגיש לנשיא המדינה בקשה להקלה בעונשו של אדם שאובחן כסובל מקלפטומניה רק באירוע השני כשבית המשפט שהאריך את התנאי בהליך הראשון כלל לא היה מודע למחלתו של הנאשם. לאחר שהוארך המאסר על תנאי פעם אחת בית המשפט לא יכל היה שלא להטיל מאסר על פועל למרות שהיה ברור כי מבחינת האינטרס הציבורי עונש מאסר לא ישרת במקרה זה את מטרות הענישה, גם במקרה כגון זה ניתן לפנות ולהגיש בקשת חנינה מנשיא המדינה אשר יבחן חובות נוספות בנוסף לחובות החוקיות.
סוג נוסף של מקרים, כאשר בית המשפט רואה עצמו מחויב לגזור את הדין בצורה מסוימת בשל עקרון אחידות הענישה – בית משפט מחויב למתחם ענישה על פי תקדימים והנחיות של בית המשפט העליון, ומאז חקיקת תיקון 113 לחוק העונשין – הבניית שיקול הדעת בענישה, מחויב לעקרון ההלימה ולגזירת הדין על פי הוראות תיקון זה. במקרים כגון אלו, ניתן למצוא הערות שופטים, המציינים בגוף הפרוטוקול, כי ראו עצמם מחוייבים לגזירת הדין בצורה מסוימת, ומפנים את הנאשם להגיש בקשה לנשיא המדינה לבקש חנינה.
אינטרס ציבורי חשוב בקבלת חנינה מנשיא המדינה
במקרים כגון אלו ובמקרים אחרים בהם לדוגמה קיים אינטרס ציבורי חשוב, מוסד החנינה ובקשת חנינה מנשיא המדינה יכולה לפתור את הקושי שיצר המחוקק ואת החלטת המערכת המשפטית.
מנתונים שמפרסם בית הנשיא עולה כי מספר בקשות החנינה שמתקבלות מדי שנה אינו גדול, הקושי בקבלת חנינה מנשיא המדינה מחזק את הצורך בביצוע הליך בקשת חנינה באמצעות עורך דין מקצועי המתמחה בהגשת בקשות חנינה מנשיא המדינה. עורך דין מנוסה, בעל ידע ונסיון משפטי בהגשת בקשות חנינה ידע להעריך את סיכויי הבקשה, ינחה אתכם באיסוף מסמכים נדרשים וינסח עבורכם את בקשת החנינה באופן מקצועי ומשכנע משפטית לעורכי הדין אשר יקראו את הבקשה ויבחנו את נסיבותיה, כמצופה מבקשה כה חשובה וגורלית.
בסמכות נשיא המדינה לאשר בקשת חנינה בנושאים הבאים
קיצור תקופת התיישנות ותקופת המחיקה של רישום פלילי: נאשמים שהורשעו בבית המשפט רשאים לפנות בבקשת חנינה לנשיא המדינה על מנת שנשיא המדינה יחנון אותם ויאשר קיצור של תקופת ההתיישנות וכן קיצור של תקופת המחיקה.
קיצור עונש מאסר : נאשמים שעונשם נגזר למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח או למאסר בדרך של עבודות שירות, רשאים לפנות לנשיא המדינה בבקשת חנינה. לנשיא סמכות לקצר את תקופת המאסר ואף להמירו בעונש אחר. ניתן להגיש בקשה רק בסיום ההליכים המשפטיים. קנסות בית משפט: נאשמים שנגזרו כנגדם עונשים כספיים במסגרת פסיקת בית המשפט, רשאים לפנות ולבקש הפחתה בסכומים מבית הנשיא (לאחר שמוצו כל ההליכים מול המרכז לגביית קנסות).
קיצור תקופת הפסילה של רישיון נהיגה וקנסות תעבורה: נאשמים שרישיון הנהיגה שלהם נשלל (לרוב בגין עבירות תעבורה חמורות) רשאים לפנות ולהגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה בה תתבקש קיצור תקופת שלילת רישיון הנהיגה או המרה של עונש השלילה בעונש אחר. כך גם בעניין קנסות תעבורה: נאשמים שנגזרו עליהם קנסות תעבורה, רשאים לפנות לבית הנשיא בבקשת חנינה (לאחר שמוצו כל ההליכים מול המרכז לגביית קנסות).
בקשת אסיר עולם לקציבת העונש: אסירים שנשפטו למאסר עולם רשאים להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה.
בקשות חנינה לנשיא המדינה וכן בקשות להקלה בעונשים כספיים כגון קנסות בתיקים פליליים ותיקי תעבורה מאושרות לבחינה וטיפול רק לאחר שנסתיימו כל ההליכים המשפטיים כנגד מבקש החנינה ולאחר שהסתיימו ההליכים מול המרכז לגביית קנסות.
נוהל בחינת בקשת חנינה לבית הנשיא
בקשות למתן חנינה מוגשות ללשכת נשיא המדינה, במישרין או באמצעות משרד המשפטים.
בקשת חנינה אשר הועברה ללשכת נשיא המדינה מועברת למחלקת החנינות במשרד המשפטים.
לגבי כל בקשת חנינה לנשיא המדינה נערכת חוות דעת משפטית, בכתב, המובאת להחלטת שר המשפטים.
בקשות חנינה לנשיא המדינה בהליכים משפטיים שנידונו בבית דין צבאי / בבית משפט צבאי
מועברות על ידי לשכת הנשיא ללשכת שר הביטחון, לשם קבלת חוות דעת שר הביטחון.
בקשת חנינה נפתחת בפתיחת תיק במחלקת החנינות וכן מאושרת קבלת בקשת החנינה.
בסמכותה של מחלקת חנינות בבית הנשיא לדרוש ממגיש בקשת החנינה מהנשיא להוסיף ולשלוח פרטים נוספים בקשר להליך המשפטי שהתקיים, כמו גם פרטים אישיים וכן פרטים בקשר לנסיבות או עובדות אשר הועלו בבקשת החנינה שהוגשה ודורשות בחינה נוספת.
בקשת חנינה מנשיא המדינה להקלה בעונש מאסר
בבקשת חנינה לנשיא המדינה שעניינה הקלה בעונש מאסר של המבקש תמיד יוזמן תיק בית המשפט שנתן את גזר הדין. בבקשות אחרות שעניינם אינו הקלה בעונש מאסר יופעל שיקול דעת מנהל מחלקת החנינות בהתאם לטיבו של התיק והחומר הכלול בו.
העתקי בקשת החנינה יישלחו לגורמים אשר טיפלו במבקש החנינה, לשם קבלת חוות דעת והערותיהם לבקשת החנינה.
הפניה היא לגורמים הבאים, כולם או חלקם, לפי העניין:
המטה הארצי של משטרת ישראל. משטרת ישראל תעביר תדפיס הרשעות קודמות וכן מידע מודיעיני, ככל שקיים כזה ואם הוא רלוונטי לבקשת החנינה.
- שירות בתי הסוהר.
- שירות המבחן.
- לשכות סוציאליות ברשויות המקומיות.
- רשות המסים.
- שירות המבחן לנוער.
- רשויות השלטון המקומי.
- גורמים אחרים שיש להם ידיעה בנושא – צבא הגנה לישראל, שירות הביטחון כללי וכו׳.
על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה חוות דעת פרקליטות המדינה תתבקש בכל תיק בו נגזר עונש מאסר ועמדת הפרקליטות תינתן תוך עשרים ימים. לפרקליטות הזכות לא להביע כל עמדה בעניין.
לאור החומר שנאסף בעניין המבקש ולאחר שנבדקה בקשת החנינה ונבחנו מלוא נימוקי הבקשה ואמיתות טענות המבקש, ריכוז נתוני בקשת החנינה יובא בפני שר המשפטים. שר המשפטים יכין חוות דעת במכתבו לנשיא המדינה.
אם המלצת שר המשפטים לנשיא המדינה חיובית, נערך במצורף לחוות הדעת גם נוסח כתב הקלה בעונש או כתב חנינה. בכל מקרה בו בית המשפט המליץ או התייחס למתן חנינה בגזר דינו, על הפרקליט שהמופיע בדיון להביא את ההמלצה באמצעות פרקליט המדינה, לידיעת שר המשפטים.
בקשת חנינה והחלטת נשיא המדינה
הודעה סופית על החלטת נשיא המדינה לחיוב או לשלילה בעניין בקשת חנינה מהנשיא מועברות למבקש על ידי לשכת נשיא המדינה. העתק מההחלטה נמסר למשרד המשפטים, לבית המשפט ולמטה הארצי במשטרת ישראל.
את התייחסות בית הנשיא והגורמים המקצועיים לבקשות חנינה ומתן חנינה ניתן ללמוד מתגובות בית הנשיא שניתנו לאחרונה לתקשורת : “בקשת חנינה הגיעה לנשיא המדינה לאחר שנתקבלה המלצה של כל הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים, לרבות הסכמת הפרקליטות – הסכמה הניתנת במקרים חריגים ויוצאי דופן בלבד. מדובר במקרה בו נתקבלו חוות דעת מקצועיות על ידי גורמי טיפול בגין נסיבות ייחודיות וקשות, שלא ניתן לפרטן מפני צנעת הפרט שארעו לאחר מתן גזר הדין.”
הנשיא התייחס לטיפול בתחום החנינות בתקופתו כנשיא, הוסיף ואמר : “…בפועלי בתחום החנינות, שהוא, לתפיסתי, אחד המרכיבים החשובים ביותר בתפקידו של נשיא המדינה, ביקשתי להוביל קו שאומר לכל אזרחי ישראל, מכל הקבוצות והשבטים, שאפשר לטעות – אבל אפשר גם לתקן. אפשר לכפר, לשים את העבר מאחור ולהתחיל דף חדש. כולנו ראויים להזדמנות לבקש סליחה, להזדמנות להתחרט, להזדמנות למחילה ולנחמה.”
חקיקה הרלוונטית לבקשות חנינה לבית הנשיא
חוקי יסוד
חוק יסוד נשיא המדינה.
חקיקה רגילה
- המרשם הפלילי ותקנת השבים.
- שחרור על-תנאי ממאסר.
- הקלה באמצעי משמעת המוטלים על בעלי מקצועות מוסדרים.
- שיפוט צבאי.
- הגנה על הציבור מפני עברייני מין.
- זכויות נפגעי עבירה.
- הממשלה.
- בתי המשפט.
באיזה מקרים אין לנשיא המדינה סמכות להיעתר לבקשת חנינה
סמכות הנשיא אינה חלה במקרים הבאים –
- בקשות הנוגעות לשחרור אסירים בתום ריצוי שני שליש מעונשם, תנאי כליאה, חופשות אסירים מהכלא, העברת אסירים מכלא לכלא.
- תיקי משטרה פתוחים (תיקי מב”ד) ותיקים אשר סגורים במשטרת ישראל (בעילות סגירה שונות: חוסר ראיות, נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין).
- תיקים שנדונו במערכת בתי המשפט הצבאי באזור יהודה ושומרון.
- לנפגעי עבירות אלימות או עבירות מין הזכות להביע עמדתם עוד בטרם תתקבל החלטת נשיא המדינה בבקשת חנינה, עליהם לעשות כן בהתאם לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס”א-2001.
הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה – שאלות ותשובות
מי רשאי להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה ?
תיק חנינה ייפתח בבית הנשיא על פי בקשת אדם, בהסכמת האדם ובידיעתו ניתן גם כי בני המשפחה או אדם אחר יגישו בקשת חנינה ואף במקרים בהם נשיא המדינה מחליט ליזום פתיחת תיק חנינה.
האם ניתן להגיש בקשת חנינה בטרם סיום ההליכים המשפטיים או כשמתנהל משפט חוזר ?
דרך המלך היא כי טיפול בבקשת חנינה לנשיא המדינה תחל לאחר סיום ההליכים המשפטיים, כמו גם לאחר סיומו של משפט חוזר.
בנסיבות אישיות מיוחדות ניתן לטפל בבקשת חנינה גם אם הוגשה בקשה למשפט חוזר.
האם ניתן להגיש בקשה חנינה לנשיא המדינה אם לא הורשעתי ?
ככלל, נשיא המדינה מטפל בבקשות המתייחסות לאדם שהורשע. טיפול בבקשות חנינה טרם הרשעה לא יתקבלו אלא במקרים נדירים.
האם ניתן להתנגד לחנינה?
כל אדם רשאי לפנות לנשיא המדינה בעניין בקשת חנינה, לשם הבעת תמיכה או התנגדות לבקשה, פנייתו של אותו אדם תישקל בצירוף החומרים שיובאו בפני נשיא המדינה.
האם ניתן לקבל חנינה יותר מפעם אחת בחיים?
כן. ניתן להגיש יותר מבקשת חנינה אחת ולקבל חנינה יותר מפעם אחת.
בקשת חנינה לנשיא המדינה לא התקבלה – האם ניתן להגיש בקשת חנינה נוספת ?
ככלל, נדרש להמתין לפחות שישה חודשים, מיום מתן תשובת הנשיא לבקשת חנינה, אלא אם קיימת עילה חדשה הצדיקה התערבות בטרם חלפו שישה חודשים.
עורך דין מומחה בהגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה
משרד רן-תירוש ושות’ מנוסה בהגשת בקשות חנינה ללשכת נשיא המדינה למתן חנינה. בקשת חנינה לנשיא המדינה היא לא פעם המוצא האחרון בסיום ההליכים המשפטיים ויש בו להשפיע השפעה רבה על עתידכם האישי והמקצועי. בשים לב לכך שעד למתן החלטה מבית הנשיא עוברים חודשים מספר וכי קיימת תקופה של 6 חודשים בה לא ניתן להגיש בקשת חנינה נוספת ממועד מתן החלטת בית הנשיא מומלץ ורצוי לפנות לעורך דין פלילי מומחה בבקשות חנינה לנשיא המדינה.
זקוק לייעוץ משפטי? השאירו פרטים
מאמרים מומלצים עבורך:
11 יוני 2024
ייעוץ לפני חקירה | חקירה באזהרה – הגנה משפטית!
8 ספטמבר 2021
עורך דין פלילי | עו”ד פלילי
27 מאי 2020
משרדנו בתקשורת
19 מאי 2020
