חקירת מייצגים בעבירות מס
תוכן העניינים
חקירות מייצגים בעבירות מס
במהלך השנים האחרונות, הרחיבו שלטונות המס את יריעת הנחקרים בחשד לעבירות מס גם על מייצגים. פעמים רבות מגיע המייצג לחקירה עקב פועלו בייצוג הלקוח מול שלטונות המס עקב חשד של מפקח ברשות המיסים, כי רואה החשבון פעל במשותף עם הלקוח מתוך כוונה להעלים מס.
מקרים נוספים בהם מגיעים מייצגים לחדרי החקירות מקורם בחשודים הנחקרים בעבירות מס והטוענים, לא אחת, כי מאחר שאינם בקיאים בדיני המס – הסתמכו על מייצגם. כאשר עולה טענה כאמור, מוזמן המייצג לחדרי החקירות.
עורך דין אלעד רן, שותף מייסד במשרד רן – תירוש ושות’, בעל ניסיון רב בייצוג מייצגים ונישומים בתיקי מס, נותן הצצה במאמר זה ומסביר מניסיונו בתחום המיסים על הליכי האכיפה השונים בתחום. מניסיוננו, קיימת חשיבות רבה להיעזר בשירותיו של עורך דין מיסים בעל מומחיות בעבירות מס, אשר ידאג להגן על זכויותיכם כבר בשלביו הראשונים של ההליך.
טענת ההסתמכות על מייצג – פרשת גרינוולד.
פרשייה מפורסמת בה נדונה טענת הסתמכות של נישומים על מייצגיהם, הייתה פרשת גרינוולד. בעניין זה טענה רשות המיסים כנגד המייצגים, כי סייעו לבעלי המניות בהקמת מבנה אחזקות כוזב, אשר מטרתו העיקרית הייתה התחמקות ממס בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.
כפי שקורה בהרבה מקרים, במהלך השימוע, טרם הוחלט האם להגיש כתב אישום נגד המעורבים, טענו בעלי המניות טענת הסתמכות על מייצגיהם.
כתב אישום כנגד רואי החשבון בלבד.
המייצגים שכנגדם כאמור הוגש כתב האישום טענו טענת הגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית. בית המשפט בערכאה הראשונה, ביטל את סעיפי האישום המתייחסים לפועלם של המייצגים כמסייעים וזאת – נוכח העובדה שביצוע עבירות המס חל על הנישומים, אשר היו בעלי החברה, חתמו על הדוחות והיו הנהנים העיקריים מתכנון המס.
בערעור לבית המשפט המחוזי, התייחס בית המשפט לשאלת האפשרות להעמיד מייצגים לדין בלבד, מבלי להעמיד לדין את הנישומים וקבע, כי ככל שהתרשמה התביעה כי הנישומים הסתמכו בתום לב על מייצגיהם, הרי שאין מניעה להגיש כתב אישום כנגד המייצגים בלבד. הנה כי כן, בשנים האחרונות הולכים ומתרבים ההליכים הפליליים הננקטים כנגד מייצגים בעבירות מס.
ככלל, לאחר פתיחת חקירה, נקראים בדרך כלל המייצגים למתן עדות. במסגרת מתן עדות, גבולות זכות החיסיון מפני הפללה עצמית מצומצמות לשאלות שיש בהן כדי להפליל את המייצג. לאור האמור, פעמים רבות, במהלך מתן העדות הופך ההליך לחקירה באזהרה. במקרה של חקירה באזהרה, עומדת למייצג הנחקר, זכות החיסיון מפני הפללה עצמית – היא זכות השתיקה.
המלצתנו, כי בטרם יגיע כל אדם או מייצג, בין לעדות ובין לחקירה, במשרדי רשויות המס או בכל גוף חקירתי אחר, כי יתייעץ קודם לכן עם עורך דין מיסים מומחה, אשר יכין אותו לקראת הליך זה, הליך אשר טמונה בו סכנה ממשית כי העד או הנחקר יהפוך לחשוד או נאשם, בין במהלך העדות עת זו תהפוך לחקירה באזהרה ובין לאחר סיום החקירה, אם יוחלט להגיש נגדו כתב אישום.
לא אחת משרדנו פוגש מייצגים אשר נחקרו ע”י יחידות החקירה של רשות המיסים ומפאת חוסר הנעימות סבורים אלה, כי אינם זקוקים לשימוש בזכות החיסיון מפני הפללה עצמית. יתר על כן, חוסר הידע בדבר התנהלות בהליכים פליליים, אל מול תחושת הביטחון שיש למייצגים בהתנהלותם האזרחית השוטפת מול רשויות, מובילה לא אחת את המייצגים להליכים פליליים בבית המשפט.
הניסיון מוכיח, כי היוועצות עם עורך דין מיסים מומחה, לא רק חיונית עוד בטרם מתן עדות או החקירה, היא אף יכולה להכריע את גורל התיק הפלילי כנגד המייצג.
עבירות בהם מואשמים מייצגים
סעיף 216(8) לפקודת מס הכנסה המצוי בחלק הפלילי של הפקודה, שנחקק בתשס”ה במסגרת תיקון מס’ 147 לפקודה, טווה את עבירת אי הדיווח בניגוד לתקנות הדיווח בזו הלשון:
“אדם אשר בלי סיבה מספקת עבר את העברות המנויות להלן, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, או שני העונשים כאחד:
“(8) לא דיווח בדו”ח על פעולה שהיא תכנון מס החייב בדיווח כאמור בסעיף 131(ז), בניגוד להוראות סעיף 131(א)(5ד) או (ב1), או (ז).”
אין מניעה עקרונית להעמיד לדין מייצג, שסייע בייעוץ ו/או בתכנון מס שבמסגרתו ביצע הנישום פעולה המנויה ברשימה נשוא התקנות, בגין סיוע לאי הדיווח על אותה פעולה על-פי סעיף 216(8) יחד עם סעיף 31 לחוק העונשין, וזאת חרף העובדה, שהמייצג אינו נמנה על ציבור החייבים בדיווח על-פי התקנות.
קיימת סכנת העמדה לדין של מייצג אף בגין העבירה החמורה של התחמקות או השתמטות ממס לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, שהינה עבירת פשע בשל אי הדיווח האמור. בכפוף להוכחת היסוד הנפשי של כוונה או מטרה לעזור, הרי ש-“כוונה לעזור לאחר” מכניסה ישירות את ה”עוזר” ליסודות העבירה העצמאית ומשווה את מעמדו של המייצג למעמד מבצע עיקרי.
לחילופין, גם אם לא הוכחה כוונה לעזור להשתמטות או התחמקות ממס, עדיין קיימת סכנת הרשעה בגין עבירה של דיווח כוזב לפי סעיף 217 לפקודה, שהינה עבירה מסוג עוון.
חובת הדיווח על המייצג – האם יש מקום לטעון לחיסיון במסירת מסמכים?
נכון להיום, זכותו של רואה החשבון לחיסיון מכוח חובת הנאמנות שחב ללקוחו, אינה מעוגנת בדין. על רקע חלל זה, מוענקת לפקיד השומה סמכות גורפת בכל הנוגע לחיפוש ולתפיסת מסמכים.
סעיף 135 (3) לפקודת מס הכנסה
הביטוי “מסמכים הנוגעים לאותו עסק” מכוח סעיף 135(3) לפקודה פורש בהרחבה בפסיקה, הקובעת, כי פקיד השומה רשאי לתפוס אף מסמכים פנימיים שבין המייצג והלקוח מכוח סעיף 135, המקנה לפקיד השומה סמכויות נרחבות וכמעט בלתי מוגבלות לתפוס מסמכים, לרבות כאלה הקשורים לתכנוני מס עתידיים, משמדובר במסמכים עסקיים מובהקים ולא במסמכים אישיים או פרטיים.
במישור הפלילי, מקום בו מגיעים נציגי פקיד השומה למשרדו של מייצג ומבקשים לתפוס מסמכים הנוגעים ללקוחו, יש לבחון תחילה, האם בידיהם צו חיפוש כדין, שחל באופן מפורש על כתובת משרדו של המייצג ומגדיר את מהות העניין לשמו נדרשים המסמכים. במידה שיש במסירת המסמכים כדי להפליל את המייצג, הרי שניתן לטעון לחיסיון מפני הפללה עצמית. יחד עם זאת, למותר לציין, כי מייצג עלול למצוא עצמו מעורב בעבירה פלילית אם יסתיר מסמכים.
עורך דין מיסים מומחה
זומנת לעדות או לחקירה במשרדי רשויות המס או בכל גוף אחר? פנה בדחיפות לייעוץ במשרד רן-תירוש ושות’, משרדנו ליווה עדים וחשודים בתיקים מורכבים. זכרו! בהליכים מול רשויות המס הזמן הוא פקטור משמעותי בבניית אסטרטגיה משפטית ובהגנה על זכויותיכם!
ככל שתקדימו ליצור קשר עם עורך דין, כך יגברו סיכויי ההצלחה ויקטנו הסיכויים להמשך ההליך כנגדכם. עורכי הדין במשרד, בכירים לשעבר ברשות המיסים, יוצאי פרקליטות המדינה, יחידות התביעה של משטרת ישראל, משרדים מהגדולים בישראלי ופירמות רו”ח המובילות בעולם, הופכים את משרד רן – תירוש ושות’ למשרד עורכי דין מוביל בישראל, הדוגל במצוינות משפטית ובלחימה עיקשת על זכויות לקוחותינו.
זקוק לייעוץ משפטי? השאירו פרטים