הלבנת הון – רקע וחקיקה

חוק איסור הלבנת הון

במאמר זה נפרט על חוק איסור הלבנת הון ועל החקיקה, הענישה והליכי החילוט מכוח החוק. חוק איסור הלבנת הון נחקק בשנת 2000, עם חיקוקו הצטרפה מדינת ישראל למדינות השותפות למאבק הבין-לאומי בתופעת הלבנת הון.

מטרת החוק היא להסדיר מדיניות פעולה במאבק בהלבנת הון ההולמת את המציאות הקיימת בישראל, תוך העמדת כלים אופרטיביים וגיוס מוסדות פיננסיים לשיתוף פעולה עם רשויות אכיפת החוק במאבק זה. זאת, לצד עמידה בסטנדרטים הבין-לאומיים כפי שנקבעו על ידי ארגון ה-FATF. מכוחו של חוק איסור הלבנת הון הותקנו תקנות וצווים, לסייע ביישום הוראות החוק ועקרונותיו.

עקרונות חוק איסור הלבנת הון

החוק מתמקד בארבעה מישורים עיקריים כדלקמן:

1. מניעה החוק והצווים מטילים, לראשונה, על גורמים בסקטור הפרטי – בנקים, חברות כרטיסי אשראי, נותני שירות בנכס פיננסי ונותני שירותי אשראי, מבטחים, בתי השקעות, חברי בורסה, סוחרים באבנים יקרות, ועוד.
2. תפקיד אקטיבי שעיקרו משטר מֹונע איסור הלבנת הון, הכולל בין היתר:

• זיהוי והכרת הלקוחות טרם מתן השירות;
• דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במקרים מוגדרים;
• שמירת מסמכים רלוונטיים ובקרה שוטפת;
• מינוי גורם אחראי למילוי חובות התאגיד שתפקידו לוודא כי במקביל לפעילות השוטפת של הגוף נשמרות הוראות החוק, נקבעת מדיניות עבודה מתאימה ומבוצעות הדרכות להטמעת החובות בקרב העובדים. הסקטור הפיננסי משמש “שומר סף”, אשר בפעולתו יש כדי להקשות על מלביני ההון להטמיע כספים במערכת הפיננסית ולנצל אותה לצרכי פעילותם, וכדי לאפשר לרשויות האכיפה חקירה יעילה ותכליתית של עבירות הלבנת הון.

ענישה בחוק איסור הלבנת הון

חוק איסור הלבנת הון קובע מספר עבירות פליליות של הלבנת הון שעונשן נע בין 5 ל-10 שנות מאסר, כדי לבטא את העמדה המוסרית הרואה בפעילות של הלבנת הון פעילות המסייעת משמעותית לפשיעה החמורה אשר יש להוקיעּה ולהעניש בגינה בחומרה.

הענישה בגין עבירת הלבנת הון היא בנוסף להענשת העבריין בגין ביצוע עבירת המקור – העבירה שבוצעה ושממנה הופקו רווחי הפשיעה, ופעמים רבות חמורה יותר מהענישה בגין עבירת המקור.

סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון

סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון קובע את העבירה המרכזית של “הלבנת הון” שהינה עשיית פעולה ב”רכוש אסור” במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, מיקומו, תנועותיו או את עשיית הפעולה בו.

“רכוש אסור”

הוגדר כרכוש שמקורו במישרין או בעקיפין בעבירת מקור )רשימת העבירות, המכונות “עבירות מקור”, מפורטת בתוספת הראשונה לחוק, וכוללת עבירות של שוחד, רצח, הימורים, מימון טרור ועוד, או ששימש או שאיפשר ביצוע עבירת המקור, או שהיה מעורב ברכוש כאמור לעיל. העונש בגין עבירה זו הינו עד 10 שנות מאסר.

סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון

סעיף 3(ב) לחוק קובע כי “הלבנת הון” היא גם עשיית פעולה ברכוש או מסירת מידע כוזב במטרה שלא יהיה דיווח מטעם מוסד פיננסי, או במטרה שלא לדווח על הכנסת כספים לישראל או על הוצאתם ממנה או במטרה לגרום 15 לדיווח בלתי נכון.

על פי הפסיקה, עבירה זו אינה דורשת כי הרכוש שלגביו נמנע הדיווח או הועבר דיווח בלתי נכון יהיה רכוש אסור. העונש בגין עבירה זו הינו עד 5 שנות מאסר, ואם המידע הכוזב נמסר ביחס לרכוש אסור, דינו עד 10 שנות מאסר.

סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון

סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון קובע את האיסור לעשיית פעולה ברכוש אסור, שמקורו בעבירה, שהוא בשווי העולה על סכום של 150,000 ש”ח. העונש בגין עבירה זו הינו עד 7 שנות מאסר.

החוק מאפשר חילוט רכוש, בהתבסס על העיקרון כי יש להשיב לידי המדינה רכוש שהופק בפשע או ששימש לביצועו. החילוט אינו תחליף לעונש  – מאסר או קנס, אלא מוטל בנוסף עליו.

חילוט בהליך פלילי

החוק מנחה את בתי המשפט להורות, בנוסף לכל עונש שהוטל במסגרת גזר הדין, על חילוט רכושו של העבריין בשווי הרכוש שנעברה בו העבירה שהוא: רכוש ששימש לביצוע העבירה; רכוש שאיפשר את ביצוע העבירה או שיועד לכך; רכוש שהושג כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך. ההצדקה הרעיונית לחילוט היא כי לא ניתן לקנות זכות ברכוש שהושג בעבירה, וכי יש להוציא את “בלעו של הגזלן מפיו”.

חילוט בהליך אזרחי

לבית המשפט סמכות לצוות על חילוט רכוש ככל שמתקיימים שני תנאים מצטברים:

1. הרכוש הושג, במישרין או בעקיפין, בעבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק איסור הלבנת הון, או כשכר לאותה עבירה, או שנעברה בו עבירה לפי אותם סעיפים.
2. האדם החשוד בביצוע העבירה אינו נמצא בישראל דרך קבע או שלא ניתן לאתרו, ועל כן לא ניתן להגיש נגדו כתב אישום, או כאשר הרכוש התגלה לאחר הרשעה בהליך פלילי שהתנהל

משרדנו דורג על ידי מדריך הדירוג הבינלאומי BDI, המדרג משרדי עורכי דין כמשרד עורך דין צווארון לבן מהמובילים בישראל.

שירותים משפטיים בתחום הלבנת הון

במשרד רן-תירוש ושות׳ עורכי דין מס המתמחים בתחום עבירות הלבנת הון, פשיעה פלילית וצווארון לבן, עורכי הדין במשרד בעלי נסיון של שנים רבות בניהול הגנה משפטית מקיפה בהליכי חקירה ומעצר – ליווי וייעוץ לקוחות בשלבים קריטיים אלה, ניהול בהליכי שימוע וכן ייצוג משפטי בכתבי אישום על ידי רשויות האכיפה, בפני בית המשפט השונים.

כתב אישום בגין עבירות הלבנת הון יוגש לבית המשפט המחוזי. משרדנו מספק מענה באופן שוטף בסוגיות הלבנת הון וכן מעניק ייעוץ משפטי מקצועי ומקיף 24/7 בתחומי המשפט הפלילי השונים, הכל תוך הקפדה ושמירה על דיסקרטיות מלאה.

כל ייעוץ משפטי שמעניק משרדנו חוסה תחת סודיות וחיסיון עורך דין – לקוח!

משרדנו מקפיד על זמינות גבוהה ללקוחות המשרד – במקרים דחופים, ניתן ליצור קשר עם משרדנו 24 שעות ביממה. לצורך תיאום פגישה עם עורך דין שותף במחלקת משפט פלילי וצווארון לבן או לצורך שיחה מקדימה בעניינכם, ניתן להתקשר למספר 03-7773333.