גביית חובות מס

גבייה של חובות מס נעשית בהתאם לפקודת המסים – גביה וקובעת מסלול הוצאה לפועל מקביל, מכוח חוק ההוצאה לפועל, הפועל אף הוא לגביית חובות. הוראות פקודת המיסים (גביה) דומות בעיקרן להוראות חוק ההוצאה לפועל ולעתים מפנות אליהן, לפקיד הגבייה ניתנת האפשרות למכור את המעוקלים גם על ידי ראש ההוצאה לפועל וכך כנראה גם בהתייחס למיטלטלין, הפטורים מעיקול לפי חוק ההוצאה לפועל.

עורך דין אלעד רן, שותף מייסד ומנהל מחלקת המסים בפירמת עורכי הדין רן-תירוש ושות׳ יסביר בקצרה על הנהלים והשלבים הרלוונטים לביצוע הליכי גבייה בגין חובות מס של נישום.

שלב א' – משלוח דרישת תשלום לחייב

סעיף 4 לפקודת המסים (גביה) קובע :

במידה שהוטל על אדם סכום כסף בקשר עם איזה מס שאותו אדם לא שילם חמישה עשר ימים למן היום שהיה חייב לפרוע את החוב ולאחר שנשלחה אל אותו אדם דרישה בכתב לשלם את הסכום והוא לא פרע את החוב, יתן פקיד מחוז כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטוה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, ואם לא ישלמו, תאושר תפיסתם ומכירתם של נכסי המטלטלין של החייב.

קרי, לאחר 15 ימים שלא שולם חוב מס, על פקיד השומה לשלוח דרישת תשלום בכתב לחייב. אם לאחר משלוח המכתב לא פורע החייב את הסכום, אזי ממציא פקיד השומה כתב הרשאה לגובה מס. על גובה המס לפנות שוב לחייב ולדרוש ממנו את תשלום המס מיידית שאם לא כן, תאושר תפיסת נכסים.

שלב ב' – גבייה

סעיף 5 לפקודת המסים (גביה) קובע :

היתר לעיקול מיטלטלין מחצריו של הסרבן – ואף זאת – לאחר שנדרש הסרבן בכתב לשלם את החוב.

על מנת להיכנס לחצריו של צד שלישי, לעומת זאת, יש ליתן הודעה לאותו צד שלישי על כתב ההרשאה ולהודיע לו על הכוונה להיכנס לחצרים.

סעיף (2ב) קובע חזקה בדבר היות המיטלטלין אשר נמצאו על גופו של הסרבן, בכליו או בחצריו – נכסיו של הסרבן ואילו נטל ההוכחה, כי אינם של הסרבן – מוטל על הסרבן או על מי שטוען לבעלות בנכסים.

לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין מיסים מומחה, להבין את זכויותיך המשפטיות, צור קשר בהקדם עם משרדנו. במחלקת המיסים של משרד רן-תירוש ושות׳ עורכי דין מומחים לדיני המס אשר ילוו וייעצו מנסיונם הרב במסגרת הליכי החקירה או ההליכים הפליליים והאזרחיים, ויילחמו על קבלת כל הזכויות המגיעות בדין, והכל כדי להימנע מהליכים פליליים ואזרחיים ארוכים ויקרים.

משרדנו חרט על דגלו מתן יחס אישי ושמירה על זכויותייך המשפטיות לכל אורך ההליך. לתאום פגישה ראשונה ללא עלות ניתן לפנות בטלפון 03-7773333.

סעיף 7 לפקודת המסים (גביה)

כאשר המיטלטלין נמצאים בידי צד שלישי, קובע סעיף 7 לפקודת המסים (גביה): 

נכס הנמצא בידי צד שלישי – רשאי פקיד השומה לעקל רק את חלקו של הסרבן בנכס. אם רשום הנכס רק על שם הצד השלישי, על פקיד השומה הנטל להוכיח, כי לסרבן חלק בנכס. אף אז, אם עסקינן בנכס המוחזק על ידי קרוב – כהגדרתו לעיל, הרי שעל פקיד השומה להמציא צו עיקול לידי הקרוב, ובמשך 21 ימים חל איסור לבצע הליכי עיקול.

מיטלטלין שאין לעקל

קיימים נכסים שאין לעקלם – בין אם מסיבות הומניטאריות, בין אם מסיבות של שמירת הפרטיות ושמירה על כבוד האדם. אף פקודת המסים (גביה) מתייחסת בסעיף 11 למטלטלין שאין תפיסה חלה.

מאחר שתוקפו של החוק העותומני במדינת ישראל בוטל, נראה כי ככל שהדבר נוגע  למיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול – יחולו הוראות חוק ההוצל"פ, זאת, הן לאור סעיף 23 לחוק הפרשנות, התשמ"א- 1981 העוסק בתוקפן של הוראות הבאות במקום חיקוק, הן לאור חוק ייסוד כבוד האדם וחירותו והאמור עולה גם מהוראת ביצוע מס הכנסה 15/91. בעניין זה, קובעות הוראות חוק ההוצאה לפועל והתקנות מכוחן הגבלות נוספות על עיקול מיטלטלין ספציפיים.

סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל

קובע רשימת מיטלטלין שאין לעקל לרבות: צרכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, לתקופה של שלושים יום; מערכות בגדים, מיטות, כלי מיטה, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים שהם צרכים חיוניים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו; תשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו; כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, וכן בעלי חיים, שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ואולם – קיימות הגבלות לגבי סכומם של אלו, ותנאים לקיומה של הגנה זו – אשר למעשה מרוקנים כמעט לחלוטין מתוכן הגנת המחוקק על מיטלטלין אלו; וכן חל איסור לעקל כלים, מכשירים, מכונות, מיטלטלין אחרים ובעלי חיים, השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו; 

עיקול מחשב לפי חוק ותקנות הוצאה לפועל ופקודת המסים

מעבר להגבלות על עיקול מיטלטלין הנדרשים לחייב מבחינה הומאניטארית, בתקנות מכוח חוק ההוצאה לפועל קיימות הוראות המגבילות ומסדירות עיקולם של נכסים ספציפיים. כך לדוגמה, לעניין עיקול מחשב, נקבע בתקנה 41א לתקנות ההוצאה לפועל, כי תינתן למחזיק במחשב הודעה כי עליו למחוק, תוך 10 ימים, כל מידע המצוי במחשב, ורק כעבור 10 ימים רשאי המוציא לפועל להוציא את המחשב מידי המחזיק במחשב. האמור איננו חל על מחשב שהינו חלק ממלאי עיסקי.

לעניין זה חשוב לציין, כי פקודת המיסים (גבייה) לא מפנה במפורש לחוק ההוצאה לפועל בהיבטים אלו וניתן לסבור שמלשון ההן לגבי מכירת מיטלטלין ולגבי מיטלטלין שאין לעקל, יש להסיק לאו לגבי עיקול מחשב ו/או מכשירים אחרים, באופן שההגבלות לעניין זה בחוק ההוצאה לפועל לא יחולו בהליכי עיקול לפי פקודת המיסים (גבייה). כמו כן, למותר לציין, כי לשלטונות המס סמכויות תפיסה של מסמכים ושל חומר ממוחשב לשם מניעת עבירות מס.

יחד עם זאת, נראה כי במקרה זה, מאחר שנראה שפקודת המסים (גביה) אמנם מאמצת את ההגבלות לעניין עיקול מיטלטלין, ומאחר שהוראות התקנות המתייחסות לעיקול מחשב הוצאו ברוח חוקי הייסוד, נראה שלגבי נקיטת הליכי גבייה ועיקול בניגוד להוראות אלו – ניתן לטעון לאי חוקיותם, משהביע המחוקק את דעתו כיצד יש לבצען ולעניין זה – אין זה משנה אם מדובר בהוצל"פ על פי חוק ההוצאה לפועל או על פי פקודת המיסים (גבייה), שכן עסקינן בעיקול מחשבים לשם מכירתם ולא בלקיחתם לשם קבלת מידע, על פי פקודת מס הכנסה.

מהן סמכויות הגבייה מבן זוגו של החייב ?

רשויות המס נוקטים לא אחת פעולות גבייה כנגד נכסים המחייבים רישום ואשר רשומים על שם בן הזוג של החייב. עולה השאלה – אימתי רשאיות רשויות המס לנקוט הליכי גבייה כאמור. על פי סעיף 64ב'(ב) לפקודת מס הכנסה (התשכ"א) 1961 רשאים בני זוג, בתנאים הקבועים בסעיף, להודיע לפקיד השומה מיהו בן הזוג הרשום. בתנאים אלו, מתווספת הכנסת בן הזוג שאינו רשום להכנסת בן הזוג הרשום.

סעיף 66א׳ לפקודת מס הכנסה

סעיף 66א' לפקודה מעניק זכויות שוות לבן הזוג שאינו בן הזוג הרשום להשיג ולערער לגבי חלקו בהכנסה. כמו כן, קובע הסעיף, כי הוראות הפקודה לעניין גבייה ועונשין יחולו גם על בן הזוג שאינו בן הזוג הרשום לגבי חלקו בהכנסה. 

כלומר, לכאורה, קיימות סמכויות גבייה מבן זוג. יחד עם זאת, סמכויות גבייה אלו מוגבלות – הן על פי פקודת המיסים (גבייה), כפי שפורט לעיל, הן נוכח הוראות הפקודה והן בהתאם לדין ולהלכה הנוהגת כיום, כפי שיפורט להלן. הליכי גבייה ועיקול מתבצעים כדרך השיגרה על ידי שלטונות מס הכנסה.

בביצוע הליכי גבייה כנגד חייב, כפוף פקיד השומה להוראות פקודת המסים (גבייה) על פיהן עליו להקפיד על מסירת הודעה בדבר החוב – בטרם הליכי עיקול קאשר קיימת אבחנה בין עיקול מחצריו או מגופו של החייב לבין עיקול מחצריו של אחר או מצד שלישי.  בן / בת זוג לעניין זה, הינם צד שלישי, ולמרות קיומו של רישום מאוחד – אין פקיד השומה יכול לנקוט הליכי גבייה כנגד בן /בת הזוג שאינם רשומים, אלא עד כדי גובה הכנסותיהם בפועל.

למרות האמור, מתבצעים הליכי עיקול כנגד נכסים הרשומים על שם בן /בת הזוג בהתאם להנחה הקיימת בדבר השיתוף בין בני זוג. ההלכה היא, כי אין לפגוע ברכוש בן /בת הזוג שאינם החייב, אלא אם הוכח כי החוב משותף, או כי הנכס הרשום על שם בן/ בת הזוג הינו למעשה בבעלות החייב.

לאור האמור נראה, שככל שרישום הבעלות משקף את המצב בפועל – קרי – הנוהג ברכב הינו בן / בת הזוג וככל שניתן לראות הפרדה ברכוש ובהכנסות נשוא החוב – ובפרט ככל שקיים הסכם ממון בין בני הזוג, ביצוע עיקול כנגד נכס הרשום על שם בן / בת הזוג שאינם החייב – הינו פסול. 

פירמת עורכי דין מיסים

בפירמת עורכי הדין רן – תירוש ושות', מחלקת מיסים מהמובילות בישראל ומדורגות במדריכי דירוג עורכי הדין בישראל. עורך דין אלעד רן, שותף מייסד ברן-תירוש ושות׳, מנהל מחלקת המיסים במשרד ובעל ניסיון רב בייצוג נישומים בסוגיות מיסוי ישראלי ובינלאומי, יוצא פירמת רואי החשבון הבינלאומית קסלמן וקסלמן PWC – מחלקת המיסים, מרצה לארגונים ומתרגל בפקולטות למשפטים, חבר ועדת מיסוי בלשכת עורכי הדין.

סוגיות המס הינן סוגיות מורכבות אשר דורשות בחינה מעמיקה וליווי הלקוח בכל שלבי ההליך. מומלץ לפנות לעורך דין מיסים מומחה אשר בקיא בחוקי המס בישראל ובחינת הוראות המס הבינלאומיות תוך הבנת הסוגיה הספציפית. לייעוץ ראשוני  מעורך דין חייגו 03-7773333 או השאירו פניה ונשוב אליכם בהקדם.