חיפוש בטלפון במהלך חקירה

חיפוש בטלפון במהלך חקירה – רקע

במסגרת מאמר זה נסקור שתי שאלות משפטיות עקרוניות אשר עולות לא פעם במסגרת חקירות של חשודים והן, האם מוסמכות רשויות החקירה לערוך חיפוש במכשיר הטלפון הסלולארי, שתוכנו הוא חומר מחשב, רק על יסוד הסכמתו של הנחקר אשר מצוי בסיטואציה מפחידה, לא פעם לראשונה בחייו, תוך שמופעלים עליו לחצים ותרגילי חקירה על ידי החוקרים וזאת, מבלי להיזקק לצו שיפוטי. והשאלה השניה – אם אכן קיימת סמכות כזו לרשות החקירה, אילו נתונים יש להביא לידיעת הנחקר אשר מאשר את החיפוש כדי שהסכמתו תהווה “הסכמה מדעת” לשון הפסיקה, כדי להכשיר את החיפוש ואת הראיות שייאספו במסגרתו.

חיפוש במכשיר טלפון סלולרי של חשוד במהלך חקירה פלילית נעשה כדבר שבשגרה, גם רשויות החקירה מבינות כי מכשיר הטלפון הנייד של כל אדם טומן בו מידע רב ומקיף, מידע אשר יש בו כדי לסייע לאיסוף הראיות ואף להוכיח את אשמתו של אותו נחקר. לא פעם חוקרים מנצלים את חוסר יכולתו של החשוד להבין את המשמעות המשפטית זכויותיו, את אפשרותו של נחקר לסרב לחיפוש בטלפון בתנאים מסויימים.

ייצוג בעבירות צווארון לבן

משרד רן – תירוש ושות׳ מספק ייעוץ משפטי מקיף בהליכים פליליים ובתיקי צווארון לבן. עורך דין צווארון לבן הוא הכרח בהליך חקירה באזהרה או מסירת עדות ומספק ליווי וייעוץ לפני חקירה ללקוחות אשר חשודים בעבירות צווארון לבן, עבירות מס, עבירות ניירות ערך,עבירות תחרות והגבלים עסקיים, עבירות הלבנת הון וכן עבירות פליליות נוספות אשר אופיין פלילי – כלכלי.

לקריאה על משרדנו אשר דורג בשנים האחרונות כמשרד עורכי דין מוביל בייצוג בעבירות צווארון לבן ומיסים, על ידי מדריכי דירוג בינלאומיים דן אנד ברדסטריט וכן מדריך הדירוג בי.די.איי, וזכה להצלחה והכרה בייצוג בתיקים מורכבים בעלי תהודה תקשורתית – לחצו כאן.

חיפוש במכשיר טלפון סלולרי המבוצע במהלך חקירה

כידוע, היקף המידע הנשמר במכשיר הסלולרי הוא רב, המכשירים הסלולריים והשימושים בהם משתכללים בקצב מסחרר, וככל שחולף הזמן הם אוגרים מידע רב יותר, מאפשרים שימושים רבים יותר, ובוודאי שגם הפגיעה בפרטיות כתוצאה מחיפוש בהם הולכת וגדלה. היקפו ואופיו של המידע המצוי במכשירים סלולריים, המתפרש על כל תחומי החיים, כולל האישיים והאינטימיים ביותר, משליך באופן ישיר על היקפה ועוצמתה של הפגיעה הפוטנציאלית בפרטיות של נחקרים בחדירה למכשירם הסלולארי.

בעל המידע – הנחקר, רשאי לוותר על זכותו לפרטיות, ולהסכים לחשיפת המידע אשר קיים במכשיר הטלפון הסלולרי בפני הרשות החוקרת. בפסיקה נקבע, כי גישה זו מתיישבת עם סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות, אשר קובע איסור על פגיעה בפרטיות הזולת ללא הסכמתו, אולם משניתנה הסכמה זו באופן מפורש, יש להתיר את החיפוש וכי הוראת סעיף 23א לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) אינה מלמדת על כוונה מפורשת של המחוקק לשלול את האוטונומיה של הנחקר להסכים לחיפוש, בכל שלב, גם במהלך חקירתו.

פסיקת בית המשפט

לאור האמור, קבע בית המשפט בעבר, כי נלמד מתוך הלכת בן חיים, כי ניתן לבצע חיפוש בהסכמת אדם, בין היתר אדם אשר מתנהלת כנגדו חקירה פלילית, גם אם לא קיימת עילה חוקית אחרת לחיפוש, וזאת בהתבסס על סוגיית האוטונומייה של הפרט. וכי קבלת פרשנות לפיה סעיף 23א לפקודת סדר הדין הפלילי קובעת בכל מקרה כי אין בעל המידע או הנחקר יכול להסכים לחשיפת מידע שלו עצמו, היא זו שתביא לפגיעה בלתי מידתית באוטונומיה של הפרט. לכל אדם, גם אם הוא נחקר, יש אוטונומיה לקבוע ולקבל החלטות החלטות הנוגעות לו עצמו, גם אם יתברר לבסוף, כי היה בהן לסייע בביסוס הרשעתו בפלילים. אם אדם מחליט מרצונו החופשי ובהבינו את השפעות החלטתו לוותר על זכויותיו אשר, בין היתר, כוללת הסכמה לחיפוש בטלפון הנייד שלו, יש לכבד את החלטתו וזאת, כפי שיש לכבד את החלטתו של אדם להודות באשמה.

הזכות לפרטיות

על חשיבותה של הזכות לפרטיות עמד בית משפט העליון פעמים רבות, כב’ השופט ברק עמד על הזכות לפרטיות כבעלת מעמד חוקתי על-חוקי, כאשר קבע, כי כל אדם בישראל ‘זכאי לפרטיות’.

הזכות לפרטיות במכשיר סלולרי ובחיפוש בטלפון

1. כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
2. אין נכנסים לרשות היחיד שלא בהסכמתו של אדם.
3. אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.
4. אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו.

סעיף 7(ג) מתייחס מפורשות אל זכותו של הפרט, כחלק מן הזכות לפרטיות, שלא להיות נתון לחיפוש, מדובר בזכות בעלת מעמד חוקתי, שיעמוד בתנאי פסקת ההגבלה – בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.

סוגיית החיפוש בחומרי מחשב בכלל ובמכשירים סלולריים בפרט, עוסקת במקרה פרטי וייחודי, של פגיעה בזכות לפרטיות ובזכות שלא להיות נתון לחיפוש, כאמור בסעיף 7(ד) לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, המגן על סוד שיחו, כתביו ורשומותיו של הפרט, כאמור. ייחודיות זו נעוצה בכך שהמכשירים הסלולאריים מתאפיינים בשילוב של אגירת כמויות מידע אדירות ומסוגים שונים, אשר לרוב הם מצויים על גופו של האדם בכל עת. בית המשפט העליון התייחס למרכזיותו של מכשיר הטלפון הסלולארי בחיי האדם במספר פסקי דין.

צו שיפוטי לחיפוש בטלפון הסלולרי

דרך המלך לביצוע חיפוש היא באמצעות צו שיפוטי.

• החיפוש נחוץ כדי להבטיח הצגת חפץ לצורך כל חקירה, משפט או הליך אחר.
• יש לשופט יסוד להניח שהוא משמש להחסנתו או למכירתו של חפץ גנוב, או שנשמר בו או מוחסן בו חפץ שנעברה בו או לגביו עבירה, או ששימש, או מתכוונים להשתמש בו, למטרה לא-חוקית.
• יש לשופט יסוד להניח שנעברה עבירה או שמתכוונים לעבור עבירה נגד אדם הנמצא בו.

המחוקק קבע, כי חיפוש בחומר במחשב יוכל להתבצע רק באמצעות צו שיפוטי.

בסוגי חיפוש אחרים, אמנם ישנה עדיפות וקדימות לביצועם בצו, אך המחוקק מכיר בכך שלעתים קיים צורך לבצע חיפוש בסיטואציות שאינן “סטריליות” ואינן מאפשרות המתנה להוצאתו של צו חיפוש שיפוטי. לצורך זה, קבע המחוקק שתי סמכויות חיפוש מרכזיות בהיעדר צו חיפוש – חיפוש אגב מעצר וחיפוש על בסיס חשד סביר, על פי שיקול דעתו של השוטר.

מה קורה אם אין צו חיפוש ואני מסכים לחיפוש ?

במקרה של הסכמה, ניתנת לשוטר או לחוקר לבצע הסמכות לחיפוש, כאשר מדובר בחיפוש מבוסס הסכמה. הסכמתכם יוצרת את הסמכות לחיפוש, ובלעדיה החיפוש הופך לבלתי חוקי, בהיעדר צו שיפוטי. זהו סוג ההסכמה שבו עסק בית המשפט בפרשת בן חיים. עולה השאלה – האם במפגש שבין אזרח לשוטר, כאשר שוטר מבקש מאזרח לבצע חיפוש על גופו או בכליו, הסכמתו של הפרט יכולה או אינה יכולה להוות הסכמה אמיתית וחופשית. בשים לב לפערי הכוחות שבין השוטר לאזרח, פערי כוחות שגורמים לכך שעיתים קרובות בקשתו של השוטר לחיפוש נתפסת אצל האזרח או החשוד כדרישה ולא כבקשה שניתן לסרב לה, בדומה לבקשה להסכים לחיפוש (חיצוני) בגופו של אדם, בקשה שגם סירוב לה לא יביא בהכרח להימנעות מעריכת החיפוש.

מהי הסכמה מדעת אשר מהווה הסכמה לחיפוש ללא צו חיפוש ?

על מנת שהסכמת הנחקר תהא הסכמת אמת, עליו לזכור לא רק קיומו של מידע הקשור לחקירה הפלילית המתנהלת נגדו, אלא קיומו של כל מידע שעשוי להיות לו אינטרס שלא לחשוף בפני רשויות החקירה.

במכשיר הסלולארי נשמרות כל התכתובות שאדם או חשוד ניהל באמצעות המכשיר הסלולארי שלו, בשלל אמצעים כגון הודעות whatsApp ,Facebook ,דואר אלקטרוני ועוד וכן כולל, תמונות שאדם צילם, תמונות שנשלחו אליו מאנשים אחרים, אתרי האינטרנט בהם ביקר, המסמכים שקרא באמצעות המכשיר הסלולרי, מיקומיו בזמנים ספציפיים ועוד.

בהיעדר מודעות לתוכן המידע השמור במכשיר הסלולארי, הסכמתו של אדם לחיפוש במכשיר אינה יכולה להוות הסכמת אמת. נחקר עשוי לרצות שלא לחשוף בפני גורמי החקירה תמונות אינטימיות השמורות במכשיר הסלולארי, אודותיהן שכח משום שצולמו זמן רב לפני החקירה, גם אם אין בתמונות אלו שום דבר מפליל. הסכמה לחיפוש הסלולארי שיביא לחשיפת התמונות שאת קיומן הוא כלל אינו זוכר אינה יכולה להוות הסכמת אמת. ובמילים אחרות – עצם החיפוש במידע שהנחקר אינו מודע לקיומו פוגע ביכולת הנחקר ליתן הסכמת אמת, גם אם מדובר במידע אישי ואינטימי שאין בו כדי להפליל את הנחקר.

האם המשטרה זכאית להחזיק בידיה חומר שהוצא מהטלפון הנייד של חשוד גם לאחר שהוחלט לסגור את תיק החקירה ?

בשנת 2018 קבע בית המשפט העליון, כי המדינה זכאית להחזיק בכל קובץ שהוצא מכל מחשב או מכל טלפון סלולרי של חשוד, גם אם החקירה נגד החשוד נסגרה וגם מבלי להפריד בין חומר אשר רלבנטי לחקירה ולמשפט לבין חומר אישי של חשוד שהוצא מהמחשב או מהטלפון הנייד שלו, כשהורדו הקבצים הרלוונטים ונשמרו. המשמעות בפועל היא, כי גם התכתבויות אישיות בהודעות טקסט, וואטסאפ, תמונות אישיות וכן קבצים אישיים של החשוד, שהוצאו מהמכשיר הנייד במסגרת חקירה על ידי רשות החקירה, יישארו בידי המדינה, גם אם חומר זה אינו מהווה בהכרח חומר חקירה בתיק, אם יש בו רלוונטיות למעורבים אחרים לדוגמה.

ייעוץ משפטי מעורך דין בעניין חדירה למכשיר סלולארי

משרדנו מספק מענה וייעוץ משפטי מקיף בחקירות פליליות מורכבות בעבירות צווארון לבן ובעבירות כלכליות, אשר כוללות סוגיות פליליות כגון חדירה למכשירים סלולריים, מכשירי טלפון ניידים אשר החומר הטמון בהם רב ויכול להוות פגיעה של ממש בפרטיות הלקוחות כמו גם, חשיפה משפטית, פלילית ואזרחית, בתיקים מורכבים בעלי תקשורתית רבה, תיקים בהם הסיכון לענישה מחמירה וכן פגיעה פיננסית הוא רב.

למשרד יכולות מוכחות והצלחות בפסילת ראיות שהושגו שלא כדין על ידי רשויות החקירה, חיפוש במכשיר טלפון סלולרי מבלי שניתן כל צו חיפוש, בסוגיות משפטיות בעלי השלכות רוחביות. משרדנו הוביל להצלחות בתיקים פליליים ובעבירות צווארון לבן מורכבות, ייעוץ וליווי משפטי משלב החקירה שהוביל להצלחה בהליכי שימוע, בניהול הליכים משפטיים בבית המשפט שהסתיימו בזיכוי, בהסדרי טיעון להפחתת הענישה וכו׳, הליכים משפטיים שחסכו ללקוחותינו עוגמת נפש רבה וכן עלויות כספיות רבות. משרדנו מקפיד על דיסקרטיות וכל ייעוץ משפטי במשרדנו חוסה תחת חיסיון עורך דין-לקוח. משרד רן-תירוש ושות׳ מדורג במדריכי דירוג בינלאומיים כמשרד עורכי הדין מוביל בתחומים צווארון לבן ומיסוי בישראל. זומנתם לחקירה או הוגש כנגדכם כתב אישום. בחרו בקפידה עורך דין צווארון לבן בעל ניסיון ושימרו על זכויותיכם!

לצורך תיאום פגישה עם עו״ד, שותף מחלקת צווארון לבן ומשפט פלילי או לצורך קיום שיחת ייעוץ ראשונית עם עו״ד בעניינכם, ניתן ליצור קשר עם משרדנו במספר 03-7773333, במקרים דחופים 24/7.