שיבוש חקירה | שיבוש הליכי משפט
17 פברואר 2022
תוכן העניינים
שיבוש הליכי חקירה ומשפט – הקדמה
עבירת שיבוש הליכי חקירה ומשפט היא עבירה אשר נתפסת במערכת החוק והמשפט בישראל כעבירה אשר יש בה לגרום לפגיעה משמעותית בתקינות הליכי החקירה וההליך המשפטי, בטוהר ההליך השיפוטי וביסודות הבסיסיים ביותר שעליהם הוא מושתת, בתי המשפט מחמירים עם מי שהורשע בביצוע עבירת שיבוש שכן מבצע העבירה פועל לפגיעה בחקר האמת ולהוביל לעיוות דין.
עבירת שיבוש מהלכי משפט מוגדרת בסעיף 244 לחוק העונשין – פרק ט’: פגיעות בסדרי השלטון והמשפט, העונש בצידה עד 3 שנות מאסר בפועל. לצד עבירה זו, ניתן למצוא עבירות נוספות כגון: עדות שקר, בידוי ראיות, שבועת שקר, עדויות סותרות, השמדת ראיה, ידיעות כוזבות, וכן עבירות נוספות.
אין המדובר בעבירה תוצאתית אלא בעבירה התנהגותית – אין זה משנה אם פעולת השיבוש הביאה לידי הכשלתו של ההליך השיפוטי או חלק ממנו – ניתן לבצע את העבירה במעשה או במחדל.
במאמר זה נביא בהרחבה על יסודות עבירת השיבוש ומרכיביהף עבירות דומות נוספות בחוק העונשין וכן דגשים שמא יואשמו בעבירת השיבוש.
עבירת שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין
לשון סעיף 244 לחוק העונשין קובעת כך –
העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לעיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לענין זה, “הליך שיפוטי” – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט.
המלומד קדמי בספרו קובע לעניין עבירת השיבוש כך – ״בעשייתו של כל דבר מכל סוג שהוא ובכל דרך שהיא בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת.״
יש לזכור כי עבירות שיבוש הליכי החקירה והמשפט הינן עבירות התנהגותיות. ככאלה, אין דרישה תוצאתית של הצלחת העבירה, או שיבוש אפקטיבי של החקירה או ההליך השיפוטי, בכדי להקים את יסודותיה. עבירות שיבוש הליכי חקירה ומשפט טומנות בחובן גם את הניסיון לביצוען, תוך שימת דגש על המחשבה והכוונה – היסוד הנפשי – לשבש את החקירה או המשפט.
היסוד הנפשי של עבירת שיבוש הליכי משפט
העבירה של שיבוש מהלכי משפט (ובדומה לה, חלק מן העבירות האחרות) היא עבירת מטרה, אשר כוללת את השאיפה להשגת אחת מהחלופות המנויות בה.
סעיף 244 דן ב- “כוונה למנוע או להכשיל…”. הסעיף עצמו משתמש בביטוי כוונה אך מכיוון שמדובר בעבירה התנהגותית הרי שאין צורך, כי יתקיים מעשה שיביא בסופו של דבר לתוצאה של שיבוש ההליך. בעבירות התנהגותיות בהן מופיעה המילה “כוונה” ניתן ללמוד מסעיף 90א’ לחוק העונשין :
” 90א. פרשנות הדין בדבר היסוד הנפשי שבעבירה [תיקון: תשנ”ה]
בכל מקום בחיקוק שנחקק לפני תחילתו של חוק העונשין (תיקון מס’ 39) (חלק מקדמי וחלק כללי), התשנ”ד – 1994…, ושבו היסוד הנפשי שבעבירה בא לידי ביטוי במונח “בכוונה” – מקום שהמונח אינו מתייחס לתוצאת המעשה הנימנית עם פרטי העבירה, יתפרש המונח כמניע שמתוכו נעשה המעשה או כמטרה להשיג יעד כפי שנקבע בעבירה, לפי ההקשר; בעבירות התנהגות, כאשר מופיע המונח “כוונה”, ניתן ליישם את הלכת ה”ידיעה” לעניינה של אותה כוונה, המשקפת את מטרת ההתנהגות, דהיינו ידיעה ברמה גבוהה של הסתברות כמוה בכוונה.
לפיכך, די בהוכחת ידיעה ברמת וודאות גבוהה כי המעשה ישבש הליכי משפט, כדי להביא להרשעת נאשם.
פסיקת בית המשפט בעבירת שיבוש הליכי משפט
בית המשפט העליון קבע במפורש, כי אין צורך שיתקיים הליך חקירתי גלוי או הליך משפטי קיים, די בכך כי אותו אדם צפה כאפשרות והאמין כי הוא עתיד להידרש להליך חקירה ו/או הליך שיפוטי כדי שפעולותיו יחשבו כאלה אשר שיבשו הליכי משפט.
בית המשפט העליון קבע בפסיקתו, כי: “עצם הטרדה אשר כזאת, ללא שום כוונה ‘להכשיל את עדותו או לפגום במהימנותו של העד’, אלא למשל, לשם התנקמות או הפגנת זעם, דייה להביא מורך ופחד בליבם של עדים – לאו דווקא ולא רק בליבו של העד המוטרד כי אם גם בליבם של רבים אחרים, עדים בכוח, הרואים ושומעים את ההטרדות יורדות על ראש העד ואין פוצה פה. אשר על כן יש גם בעצם ההטרדה הזאת משום מכשול של ממש בדרכי השפיטה של בתי המשפט – לא פחות מסוכן מאשר ניסיונות להדיח עדים לעדות שקר או להימנע ממתן עדות.”
בפסיקה נקבע, כי ניתן להחליף כוונה זו בצפיות בהסתברות קרובה לוודאי לכך שהמעשה יוביל לשיבוש. זאת ועוד, גם כאשר המניע למעשה המשבש לא היה פלילי, נקבע כי אין בכך כדי להשליך על הצפיות בדבר האפשרות שהמעשה יוביל לשיבוש; כלומר, אף במניע תמים אין כדי לשלול את הפליליות שבמעשה.
העלמת ראיות ושיבוש מהלכי חקירה ומשפט היא מנת חלקם של חשודים ונאשמים רבים והיא מהווה בעיקר דפוס פעולה של עבריינים וארגוני פשיעה, חלק בלתי נפרד מהשיבוש הינו העלמת ראיות, הדחת עדים או איומים עליהם באמצעות צדדים שלישיים במטרה ליצור אצלם פחד כדי שאלו יסרבו לא ישתפו פעולה בחקירה או יעידו במשפט.
מטרתו העיקרית של החוק היא להגן על ראיות, בהם עדים שנועדו להעיד כנגד חשודים הן במהלך חקירה והן בהליכים משפטיים, בבית המשפט.
ההנחה הרווחת היא כי מי שמשבש הליכי חקירה או מנסה לפגוע בתקינותו של ההליך המשפטי המתנהל, תוך שהוא לדוגמא משמיד ראיות או משפיע על עדים, ודאי מנסה לעשות כן בכדי להטות את תוצאות ההליך בדרך שאינה חוקית, ויש בכך בוודאי בכדי להטות את הדעת כנגד מהימנותו וחמור מכך, אשמתו של אותו חשוד או נאשם לא רק לגבי עבירת השיבוש אלא גם לגבי עבירות נוספות אשר לרוב נחשד או נאשם בהן.
עבירות פליליות נוספות הפוגעות בסדרי השלטון והמשפט :
הנחיות אשר הוצאו במרוצת השנים ואשר דנות בעבירות שיבוש הליכי משפט ועבירות נלוות, כגון: עבירות של בידוי ראיות, השמדת ראיה, הדחה בחקירה או בעדות, וכן הטרדת עד הוגדרו הוכרו לא אחת בפסיקה כעבירות חמורות, עבירות העלולות לשבש את מערכת עשיית הצדק ומחייבות הטלת ענישה הולמת. לפיכך, נקבע כי רשויות התביעה יעתרו, ככלל, בעבירות מסוג זה לעונש מאסר לריצוי בפועל, אשר במקרים חמורים במיוחד, משכם ייאמד במספר חודשי מאסר ואף בכליאה ממשית.
עדות שקר – סעיף 237 לחוק העונשין
סעיף זה קובע, כי מי אדם המעיד בהליך שיפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך, הרי זו עדות שקר, ודינו – מאסר שבע שנים; ואם העיד עדות שקר תוך שהוא מקבל טובת הנאה תמורת כך, דינו – מאסר תשע שנים.
האיסור על עדות שקר חל גם על עדים שמסרו עדות בכתב, בתצהיר.
הדחה בחקירה – סעיף 245 לחוק העונשין
סעיף 245 לחוק העונשין עוסק בעבירה הפלילית ״הדחה בחקירה״ –
נקבע בחוק, כי אדם המנסה להניע או מניע אדם כדי שבחקירתו אותו אדם לא ימסור הודעה או ימסור הודעת שקר או יחזור בו מהודעה שמסר בעבר, דינו – מאסר חמש שנים.
אם אותו אדם עושה זאת בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו – מאסר שבע שנים.
השמדת ראיה – סעיף 242 לחוק העונשין
סעיף 242 לחוק העונשין, קובע, כי אדם אשר יודע, כי תעודה או ספר או דבר כלשהו דרושים או יש אפשרות כי יהיו דרושים כראיה בהליך שיפוטי, והוא, בכוונה ובמזיד, משמיד אותם או הופך אותם בלתי ניתנים לקריאה, פענוח או זיהוי, בכוונה למנוע את השימוש בהם כראיה, דינו – מאסר חמש שנים.
עבירה זו אוסרת על השמדה או פגיעה או שינוי של ראיה או ראיות על ידי חשודים או נאשמים, ראיות אשר עלולות לשמש כנגדם בהליכי חקירה או משפט.
הדחה בעדות – סעיף 246 לחוק העונשין
סעיף 246 לחוק העונשין אשר עוסק בעבירת הדחה בעדות, קובע כך –
מי שמניע אדם, או מנסה להניע אדם כך שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר, דינו – מאסר שבע שנים. המניע או מנסה להניע אדם כאמור, בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו – מאסר תשע שנים.
הטרדת עד – סעיף 249 לחוק העונשין
עבירה זו מעוגנת בסעיף 249 לחוק העונשין, לשון החוק קובעת כך – “המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו – מאסר שלוש שנים.”
מי שמטריד אדם בנוגע להודעה שכבר מסר או עתיד ללמסור – בחקירה או משפט – דינו עד שלוש שנות מאסר. החוק אוסר פנייה לנחקרים או לעדים בכל דרך שהיא בקשר לעדות אותה מסרו או שהם צפויים למסור, גם אם אין בהטרדה זו כל כוונה להביאם לשנות את גרסתם בחקירה או במשפט – העונש הצפוי למטריד עד הוא עד 3 שנות מאסר.
ידיעות כוזבות – סעיף 243 לחוק העונשין
עבירה זו מעוגנת בסעיף 243 לחוק העונשין, לשון החוק קובעת כך – ״המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם העבירה היא פשע – מאסר חמש שנים; ואין נפקא מינה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה ואם לאו.״
אדם המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה תוך שהוא יודע כי מדובר בידיעה כוזבת דינו – עד 3 שנות מאסר. במידה והידיעה הכוזבת נמסרה כשבעניין עבירה מסוג פשע, דינו – עד 5 שנות מאסר. בעניין זה, אין משנה אם הוגש כתב אישום פלילי עקב הידיעה או לא.
חשודים או נאשמים בעבירת שיבוש הליכי משפט
מחלקת המשפט הפלילי והצווארון לבן במשרד רן – תירוש ושות’ ידועה כמובילה בתחומה. לאורך השנים, רכש משרדנו ניסיון משפטי רב במתן ייעוץ וייצוג בתיקים פליליים מורכבים ובהגנה על חשודים ונאשמים בתיקים אשר זכו לתהודה תקשורתית. משרדנו ליווה לקוחות מול גופי החקירה השונים במדינת ישראל. במשרד עורכי דין פליליים מנוסים, יוצאי הפרקליטות והתביעה המשטרתית בעלי שנות ניסיון רבות בתחומי המשפט הפלילי והצווארון הלבן. משרדנו זכה בפסיקות תקדימיות והצלחות אשר מנעו הגשת כתבי אישום כנגד לקוחות המשרד, הטלת ענישה מופחתת מהענישה הנהוגה, וכן להצלחות בתיקים מורכבים ובפרשיות מסועפות שהסתיימו לבסוף בסיום ההליך הפלילי בצורה מיטבית עבור לקוחות המשרד.
משרדנו מדורג כמשרד עורכי דין מוביל בישראל בחברות דירוג מובילות כגון BDI וכן Dun&Bradstreet.
משרדנו מספק מענה באופן שוטף בעניין הליכי שימוע פלילי וכן מעניק ייעוץ משפטי מקצועי ומקיף 24/7 בתחומי המשפט הפלילי השונים, הכל תוך הקפדה ושמירה על דיסקרטיות מלאה. כל ייעוץ משפטי שמעניק משרדנו חל חיסיון עורך דין – לקוח!
משרדנו מקפיד על זמינות גבוהה, ניתן ליצור קשר עם משרדנו 24 שעות ביממה. לצורך שיחת ייעוץ ראשונית או תיאום פגישה עם עורך דין שותף במחלקת המשפט הפלילי והצווארון הלבן או לצורך שיחה מקדימה בעניינכם, ניתן להתקשר למספר 03-7773333 או להשאיר פניה באתר ועורך דין פלילי במשרדנו ישוב אליכם, בהקדם האפשרי.
זקוק לייעוץ משפטי? השאירו פרטים
מאמרים מומלצים עבורך:
21 ספטמבר 2020
זימון לחקירה כחשוד או כעד
13 אוגוסט 2020
שימוע פלילי | שימוע פלילי לפני כתב אישום.
8 יוני 2020
עורך דין הגבלים עסקיים ותחרות
19 מאי 2020
