ענישה פלילית של תאגידים וחברות בישראל
19 מרץ 2022
תוכן העניינים
ענישה פלילית של חברות ותאגידים
בדין הישראלי חיקוקים והנחיות המטילים חובות על חברות ותאגידים. חיקוקים אלו מקנים לרשויות סמכויות אכיפה וסמכויות לנקוט כנגד חברות ותאגידים במכלול פעולות, לרבות העמדת התאגיד לדין פלילי, הטלת ענישה פלילית ומנהלית בגין הפרת חובות אלה.
הדין מכיר בכך שקיימת חשיבות מיוחדת להתייחסות לתאגיד כאל ישות עצמאית שניתן להאשימה בפלילים, וזאת בעיקר מהסיבות הבאות: הטלת אחריות פלילית על תאגידים מרתיעה ויוצרת תמריצים לתאגיד לפעול לאיתור ומניעה של עבירות המבוצעות במסגרתו ובחלק ניכר מן המקרים התאגיד הוא הנהנה העיקרי מפירות העבירה שמבוצעת במסגרתו.
תורת האורגנים
בישראל מוטלת אחריות על תאגיד מכח תורת האורגנים. תורת האורגנים רואה במעשיו ובמחשבותיו של האורגן את מעשי ומחשבות התאגיד, ומטילה אחריות פלילית על התאגיד בהתאם לכך. אורגן הוא נושא משרה בכיר של התאגיד או מי שהפונקציה המבוצעת על ידו ומצדיקה לראות את מעשיו כמעשי התאגיד, ללא תלות במעמדו ההירארכי. הדין יראה את מעשי האורגן כמעשי התאגיד אם בוצעו במסגרת תפקידו של האורגן ואינם מנוגדים לאינטרס התאגיד או פועלים לרעתו. בפסיקה נקבע, כי על מנת להרשיע תאגיד אין צורך בזיהוי פרסונאלי של האורגן בתאגיד שביצע את העבירה כל עוד מוכח כי בעל תפקיד העונה להגדרת אורגן ביצע את העבירה. בנוסף, ניתן להטיל אחריות פלילית על תאגיד במישרין מקום שעבירה נעברה במחדל, כאשר חובת העשייה מוטלת באופן ישיר על התאגיד, אף אם לא ניתן ליחס אותה לבעל תפקיד ספציפי בתאגיד.
חקיקה ומסגרת נורמטיבית
סעיף 4 לחוק הפרשנות, התשמ”א-1981 קובע: מקום שמדובר באדם – אף חבר-בני-אדם במשתמע, בין שהוא תאגיד ובין שאינו תאגיד. קרי, הוראת החוק אינה מקיימת הבחנה בין יחיד ותאגיד, וקביעה זו תקפה גם לעניין האפשרות להטיל אחריות פלילית על תאגידים.
סעיף 23 לחוק העונשין, תשל”ז-1977 קובע : כי תאגיד יישא באחריות פלילית לפי סעיף 22, כשהעבירה נעברה על-ידי אדם במהלך מילוי תפקידו בתאגיד; לעבירה המצריכה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות, אם, בנסיבות הענין ולאור תפקידו של האדם, סמכותו ואחריותו בניהול עניני התאגיד, יש לראות במעשה שבו עבר את העבירה, ובמחשבתו הפלילית או ברשלנותו, את מעשהו, ומחשבתו או רשלנותו, של התאגיד. בעבירה שנעברה במחדל, כאשר חובת העשיה מוטלת במישרין על התאגיד, אין נפקה מינה אם ניתן לייחס את העבירה גם לבעל תפקיד פלוני בתאגיד, אם לאו.
העמדה לדין של אורגן (בעל תפקיד) בתאגיד
העמדתו לדין של תאגיד אינה תחליפית להעמדתם לדין של האורגנים שמעשיהם מבססים את אחריות התאגיד לעבירות. בתי המשפט ביקרו מקרים בהם לא הועמדו האורגנים לדין ללא הצדקה, כאשר רק התאגיד עמד לדין. בעניין נמלי ישראל מתח בית המשפט ביקורת על הסדרי טיעון הפוטרים את נושאי המשרה מאחריות פלילית. בעניין זה נקבע, כי ראוי להימנע מלתת “פטור” לנושאי משרה ואין לנקוט בצעדים פליליים כנגד התאגיד בלבד. הטלת אחריות על נושאי משרה במקרים מתאימים תורמת למימוש תכליות ההרתעה והכוונת ההתנהגות בהתאם לעקרונות המשפט הפלילי. לפיכך, ככלל, יפעלו גופי התביעה לוודא, כי לא יתאפשר לאורגן שביצע את העבירה לחמוק מאחריות עקב העמדתו לדין של התאגיד בלבד.
מדיניות התביעה בהעמדה לדין פלילי וענישה של תאגיד
ביום 2 באוקטובר 2019 פורסמה הנחית פרקליט המדינה – הנחיה מספר 1.14 : ״מדיניות התביעה בהעמדה לדין פלילי וענישה של תאגיד״ אשר מטרתה להתוות את מדיניות התביעה בשיקולי העמדה לדין של תאגיד. ההנחיה אף קובעת שכחלק משיקולי ההעמדה לדין יש לבחון אם התאגיד מקדם תרבות ציות לחוק. עבירה המבוצעת במסגרת תאגיד עשויה בנסיבות מסוימות לנבוע מכשל נקודתי במנגנוני הפיקוח התאגידיים, ובנסיבות חמורות יותר היא עשויה ללמד על כשל נרחב בתרבות הציות וכיבוד הוראות הדין בתאגיד. ככל שהנסיבות מלמדות על כשל נרחב, מתעצם משקלו של האינטרס הציבורי בהעמדת התאגיד לדין.
נקודת המוצא היא, שככל שקיימת תשתית משפטית וראייתית להעמדת תאגיד לדין, וקיים אינטרס ציבורי בהעמדה לדין את התאגיד, יש להעמידו לדין, אלא אם מכלול נסיבות העניין אינו מצדיק את העמדתו לדין.
במסגרת בחינת שאלת העניין לציבור בהעמדה לדין של תאגיד, על עורכי הדין המייצגים תאגיד לבחון, בין היתר, את השיקולים המנויים להלן:
א. חומרת העבירה ונסיבותיה – ככל שהעבירות חמורות יותר, גובר האינטרס הציבורי בהעמדה לדין.
ב. מאפייניו של התאגיד החשוד – יש לבחון אם מדובר בתאגיד המספק שירות ציבורי או שירות לציבור; מרכזיות התאגיד במשק הישראלי; היקף פעילות התאגיד ועסקיו; הצורך בשירותים המסופקים על ידי התאגיד וכדומה. ככל שיותר פרמטרים מתקיימים, אם בכלל, כך יגבר האינטרס הציבורי שבהעמדה לדין.
ג. מידת הכשל בתרבות הציות לחוק בתאגיד – ככל שהנסיבות מלמדות על כשל רב יותר בתרבות הציות וכיבוד הוראות הדין של התאגיד, מתעצם האינטרס הציבורי בהעמדת התאגיד לדין.
ד. מידת המעורבות של נושאי משרה בכירים בתאגיד בביצוע העבירה – האם מעורבים נושאי משרה בכירים או זוטרים בביצוע עבירות, בין אם באופן אקטיבי ובין אם בידיעה בלבד.
ה. מידת שיתוף הפעולה של התאגיד עם החקירה ומידת תרומתו לחקירה – גילוי מרצון ושיתוף פעולה עם פעולות החקירה אינם מקנים חסינות מהעמדה לדין של התאגיד. יחד עם זאת, ניתן משקל משמעותי לנסיבות הנוגעות למידת שיתוף הפעולה של התאגיד עם החקירה על כל שלביה, וכן למידת התרומה שהייתה לשיתוף הפעולה של התאגיד עם החקירה.
ו. הפגיעה שתיווצר כתוצאה מהעמדתו לדין של התאגיד – במקרים ובנסיבות חריגות, ישקלו שיקולים של פגיעה בגורמים קשורים לתאגיד שאינם מעורבים בעבירה, כתוצאה מביצוע הליכים פליליים כנגד התאגיד, יובאו בחשבון בשלב ההחלטה אם להעמיד לדין את התאגיד.
ז. אמצעי אכיפה חלופיים – קיומם של אמצעי אכיפה חלופיים במקום העמדה לדין פלילי, הליכים חלופיים שנקיטתם כנגד התאגיד יכולה לקיים את האינטרס הציבורי ותהווה שיקול לאי העמדה לדין של התאגיד.
ח. חילופי שליטה בתאגיד או שינוי מהותי באופי פעילותו של התאגיד – חילופי שליטה בתאגיד יכולים להוות שיקול בהעמדתו לדין של התאגיד.
ט. עברו הפלילי של התאגיד – עברו הפלילי של התאגיד יילקח בחשבון – רצידיביזם, וכן הליכי אכיפה אחרים או נוספים שהתנהלו כנגדו.
י. חברה בפירוק – ישנם מקרים שבהם תאגיד שביצע את העבירות נמצא בהליך של פירוק ונעדר כל נכסים. נסיבות אלה יש בהם להשפיע על מידת האינטרס הציבורי בהעמדה לדין וניהול הליך פלילי נגד התאגיד.
האם ניתן להימנע מהרשעת תאגיד ?
ההנחיה מבהירה, כי במקרים מסומים ניתן יהיה להימנע מהרשעת התאגיד ולהסתפק בהתחייבותו להימנע מביצוע עבירה, אם כאשר לצד התחייבות זו יציג התאגיד תכנית מפורטת שבנה, הכוללת קיומו של ממשל תאגידי תקין המחיל תכנית אכיפה פנימית ושינויים ארגוניים מתאימים,אשר ימנעו אפשרות לביצוען של עבירות דומות בעתיד. ככלל, עצם קיומה של תכנית אכיפה פנימית אינו מקנה כשלעצמו לתאגיד פטור מאחריות פלילית. קיומה של תכנית אכיפה פנימית יישקל כשיקול מקל עם התאגיד, רק כאשר יהיו קיימות ראיות לכך שתוכנית האכיפה היא אפקטיבית, ונלווית לה בפועל תרבות ארגונית המעודדת התנהלות עסקית אתית ומחויבות לציות לדין.
נבהיר כי קיומה של תכנית אכיפה פנימית בתאגיד אינה בעלת צורה או תוכן אחידים. על כן,על כל תאגיד להתאימה למאפייניו, ובכלל זאת לגודלו, היקף פעילותו ומגזרי הפעילות שלו.
מאפיינים וקריטריונים של תכנית אכיפה אפקטיבית:
1. הערכת התאגיד לגבי גורמי הסיכון העיקריים של התאגיד להפרות דין.
2. עקרונות פעולה ונהלים למניעה ואיתור של עבירות פליליות בתחומים שזוהו כנקודות תורפה.
3. הדרגים הבכירים בתאגיד מקיימים תכנית אכיפה ופועלים ליישומה בהתאם לתפקידם.
4. גורם בכיר בתאגיד מונה לאחראי על קיום תכנית האכיפה.
5. קיימים מנגנוני הדרכה ועדכון ביחס לעקרונותיה ונהליה של תכנית האכיפה.
6. התאגיד נוקט אמצעי פיקוח ובקרה להבטיח את יישומה של תכנית האכיפה.
7. הערכות תקופתיות של יעילות של תכנית האכיפה, הערכת סיכונים מחודשת לחשיפתו לאחריות פלילית.
8. קיימים מנגנונים המאפשרים דיווח של עובדים וגורמים אחרים על הפרות חוק בתאגיד, ובכלל זאת מנגנוני דיווח אנונימיים.
9. תכנית אכיפה פנימית נאכפת בתאגיד תוך הטלת סנקציות כנגד גורמים מפרי חוק בתאגיד או גורמים הכושלים בפיקוח.
משרד רן-תירוש ושות׳ לייצוג תאגידים וחברות
משרד רן-תירוש ושות׳ מדורג בשנים האחרונות כמשרד עורכי דין מיסים, וצווארון לבן מהמובילים בישראל על פי מדריכי דירוג בינלאומיים כגון Dun & Bradstreet וכן B.D.I המדרגים משרדי עורכי הדין המובילים בישראל – לדירוג דן אנד ברדסטריט לחץ כאן.
משרדנו מספק ליווי וייעוץ משפטי בחקירות מס מורכבות ובסוגיות מס מורכבות – אזרחיות, פליליות בישראל ובסוגיות מס בינלאומיות. במשרד רן-תירוש ושות׳, עורכי דין יוצאי רשות המסים, יוצאי הפרקליטות והתביעה, בעלי למעלה מ 25 שנות ניסיון, אשר מכירים היטב את פועלן של רשויות האכיפה בישראל בחקירות מס ובחקירות כלכליות מורכבות.
משרדנו שם לו למטרה להגן ולהילחם על זכויות לקוחותינו, בכל שלבי ההליך המשפטי!
ייעוץ משפטי במשרדנו דיסקרטי וחוסה תחת חיסיון עורך דין – לקוח! לחצו כאן להשארת פניה באתר ועורך דין במשרדנו ישוב בהקדם האפשרי לפנייתכם. ליצירת קשר טלפוני עם משרדנו, לשיחת ייעוץ ראשונית עם עורך דין או תיאום פגישה ניתן להתקשר בכל שעות היממה, במספר 03-7773333. בחרו בקפידה עורך דין מסים ושמרו על זכויותיכם עוד היום!
זקוק לייעוץ משפטי? השאירו פרטים
מאמרים מומלצים עבורך:
16 אוגוסט 2020
עורך דין מע״מ
19 מאי 2020
חשבוניות פיקטיביות
15 מרץ 2020
עורך דין מיסים
28 פברואר 2020
