משפט חוזר בישראל
תוכן העניינים
משפט חוזר בהליך הפלילי בישראל – הקדמה
הוראות סעיף 31 לחוק בתי המשפט, מפרטות את העילות שבהתקיים אחת מהן רשאי נשיא בית המשפט העליון להורות על קיומו של משפט חוזר. הוראות אלו משקפות את האיזון בין שני ערכים מרכזיים. האחד, גילוי ובירור האמת, והצורך לאפשר תיקון טעות שנפלה בהרשעתו של אדם; השני, סופיות הדיון והצורך בוודאות הפסיקה ויציבותה.
בית המשפט עמד על כך במגוון פסיקות, כי חברה נאורה מוכנה לשקול מחדש החלטותיה שמא שגתה, ושפיטה נאורה מוכנה לבדוק עצמה, שמא נפלה טעות בהרשעת אדם. שכן אין דבר הפוגע יותר באמון הציבור בשפיטה מאשר התחושה, כי השפיטה סגרה עצמה ונעלה הדלת מפני כל אפשרות לתקן הרשעה שלא כדין. כוחה של שפיטה ואיתנותה באים לידי ביטוי בפתיחות לבה ובנכונותה לבדוק עצמה ולהודות בטעותה.
נקודת המוצא הינה סופיות הדיון. עם זאת, כאשר קיימות ראיות או עובדות נוספות העשויות לשנות את תוצאות המשפט – אפילו אם אין הן ראיות חדשות, ואפילו ניתן היה להביאן במשפט – ניתן לפגוע בסופיות הדיון, ולאפשר משפט חוזר.
המלצות ועדת גולדברג – עילות למשפט חוזר
ביסוד הוראת חוק בתי המשפט כנוסחה כיום, עומדות המלצות ועדת גולדברג לענין הרשעה על סמך הודאה בלבד ולענין העילות למשפט חוזר, שבעקבותיהן הורחבו העילות על-פי דין לקיום משפט חוזר.
ועדת גולדברג עמדה על ההתנגשות בין הצורך לתקן עוותי משפט ובין כלל סופיות הדיון תוך שהיא קובעת כי נקודת המוצא היא סופיות הדיון.
כדבריה: “התנגשות זו בין הצורך לתקן עוותי משפט ובין כלל סופיות הדיון, מחייבת איזון ביניהם, אשר מביא בהכרח לכך כי העילות למשפט חוזר תהיינה במשורה”
במסגרת ההחלטה בעניין עזריה, עמד כב’ הנשיא ברק על הערכים המרכזיים הבאים לידי ביטוי ביסוד מוסד המשפט החוזר, בעקבות המלצות ועדת גולדברג: “הערך האחד הוא הצורך להבטיח מנגנון דיוני אשר יאפשר תיקון טעות שנפלה בהרשעתו של אדם. מעשה השפיטה הוא מעשה אנוש, וככל אנוש גם השופט עשוי לטעות. “מטבע הדברים לא קיימת, וטרם נוצרה, באיזו ארץ שהיא מערכת משפט העשויה לפעול בשלמות וללא תקלה ולעשות צדק מוחלט בכל מקרה ומקרה”.
יחד עם זאת, להתדיינות המשפטית לרבות ההתדיינות הפלילית צריך להיות סוף. אין זה ראוי לפתוח משפטים מחדש לאחר שנסתיימו. הפסיקה צריכה להיות יציבה ופתוחה לשרת את ענייניהם של נאשמים אחרים, הממתינים לבירור משפטם. פסק הדין הסופי צריך להתאפיין ביציבות כמעט מוחלטת; אחרת מעמידים בסכנה גמורה את כל יעילותו החינוכית והמרתיעה. פתיחת שערי בתי המשפט לתקיפה שאין לה – סוף של פסקי דין שעברו את מלוא ההליך הפלילי, סופה ערעור מוחלט של הביטחון והיציבות במשפט.
משפט חוזר – בחינת ראיות או עובדות נוספות
לעניין זה, אין צורך שהעובדות או הראיות הנוספות, כשלעצמן, עשויות היו לשנות את תוצאות המשפט. יש לשלב את העובדות או הראיות הנוספות במכלול הראיות, ובמסגרת זו לבחון אם יש בהן כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת המבקש. עם זאת, לא די בכך שנמצאו עובדות או ראיות נוספות שלא היו בפני בית- המשפט שהרשיע את המבקש. ראיות או עובדות נוספות אלה צריכות להיות בעלות אותו משקל סגולי – אם כשלעצמן ואם בהצטרפותן לראיות שעל-פיהן הורשע המבקש – אשר יש בו כדי להביא לשינוי תוצאות המשפט, אם בדרך של קביעה שהמבקש לא ביצע עבירה – או לא ביצע את העבירה שהורשע בה, אם כי ביצע עבירה קלה ממנה – אם בהעלאת ספק באשמתו ואם בדרך של הפחתת עונשו.
חשוב להבין, העובדות או הראיות הנוספות אינן חייבות לבסס ודאות של שינוי תוצאות המשפט. די בכך שהן “עשויות” לשנות את התוצאות. אכן, אותן עובדות או ראיות חדשות צריכות להיות “אמינות לכאורה במידה הנדרשת כדי להצדיק הליך לפי סעיף 31 לחוק בתי המשפט.
משפט חוזר – סעיף 31 לחוק בתי המשפט
העילות המעוגנות בסעיף 31 לחוק בתי המשפט לא נועדו לפתוח פתח דרכו יוכלו נאשמים שאינם משלימים עם הרשעתם להעלות מחדש טענות שמקומן היה במהלך הדיון בתיק עצמו. משפט חוזר לא נועד לאפשר ניתוח מחודש של חומר הראיות בתיק. נקודת המוצא היא שפסק הדין המרשיע בדין יסודו, ורק במקרים חריגים ונדירים בהם קיים חשש של ממש כי הורשע מי שלא חטא, תהיה הצדקה להתערב בו.
בעקבות פרסום הדוח של ועדת גולדברג הוגשה לכנסת הצעה לתיקון חוק בתי המשפט, שאימצה את מסקנות הוועדה וחזרה על נימוקיה במלואם. החוק, שעבר בכנסת בשנת 1996, תיקן את סעיף 31(א) לנוסחו הנוכחי: ״31.(א) נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא רשאי להורות כי בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי שיקבע לכך, יקיים משפט חוזר בענין פלילי שנפסק בו סופית, אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:
- בית משפט פסק כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;
- הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;
- אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה העבירה, ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה;
- נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין.
משפט חוזר – חלוף הזמן
ככל שחולף הזמן, האפשרות לגלות את האמת כמו גם לקבל מענה לשאלות ובעיות, הולכת ופוחתת. בנוסף, עצם חלוף הזמן מביא לכך ששאלות אשר ניתן היה לתת להן תשובה ברורה במהלך המשפט עצמו, עשויות להישאר ללא מענה. זאת, לאור מגבלות הזיכרון האנושי; פרישת מייצגים משני הצדדים ; פטירת מעורבים בחקירה או בניהול התיק. ואולם, חלוף הזמן, ההתקדמות והקידמה הטכנולוגית, יש בהם לספק מענה לשאלות או ראיות אשר לא נבחנו או נבדקו וכיום, לאחר שנים רבות, עם התקדמות הטכנולוגיה ניתן לקבל עליהן מענה אשר יכול להוביל להוכחה כי אשם הוא זכאי!
רן תירוש ושות׳ – משפט חוזר וייצוג משפטי
משרד רן-תירוש ושות׳ מדורג בשנים האחרונות כמשרד פלילי, מיסים וצווארון לבן מהמובילים בישראל, על פי מדריכי דירוג בינלאומיים כגון Dun & Bradstreet וכן B.D.I המדרגים משרדי עורכי הדין המובילים בישראל – לחצו לקריאה אודות משרדנו.
במשרדנו, עורכי דין יוצאי הפרקליטות והתביעה, עורכי דין בעלי שנות ניסיון רבות בהתנהלות משפטית מול רשויות החקירה והתביעה בישראל, אשר מכירים היטב את הוראות החוק ויפעלו להגן על זכויותיכם, תוך מתן מענה וייעוץ משפטי לשאלות הנוגעות בנושאים אלה.
ניתן לפנות למשרדנו להתייעצות ראשונית עם שותף ותיאום פגישה 24/7, במספר 03-7773333. ייעוץ משפטי במשרדנו דיסקרטי וחוסה תחת חיסיון עורך דין – לקוח! ניתן להשאיר פניה באתר ועורך דין במשרדנו ישוב אליכם, בהקדם האפשרי.
זקוק לייעוץ משפטי? השאירו פרטים