חילוט כספי מזומן בעבירות מס

חילוט כספי מזומן בעבירות מס

בשנים האחרונות המשטרה והפרקליטות מפעילות את הליך החילוט כדבר שבשגרה בתיקי מס ובעבירות כלכליות. הליך החילוט הוא הליך בו נתפס רכוש, בין היתר, נדל״ן, כסף מזומן, רכבים, אומנות וכו׳, של חשודים ונאשמים בעבירות הלבנת בון, עבירות מס ועבירות כלכליות. 

באחרונה נידונה בבית המשפט העליון סוגיה בעניין קיומה או היעדרה של סמכות לתפיסת כספים שנמצאו בחזקת אדם החשוד בביצוע עבירה של העלמת מס בלבד, להבדיל מעבירת מס הנחשבת כ”עבירת מקור” לצורך חוק איסור הלבנת הון, בשלב החקירה המשטרתית, בטרם הוחלט על הגשת כתב אישום.

השאלה שעלתה היא האם כסף מזומן בהיקף משמעותי שנמצא בביתו של אדם, באופן המעורר חשד לביצוע עבירה של העלמת מס, מהווה “חפץ” בו נעברה עבירה, “שכר” בעד ביצועה או “אמצעי” לביצועה, כך שהמדינה קונה סמכות לתפוס כסף מזומן בביתו של חשוד עוד בשלב החקירה, בשלב מוקדם של ההליך הפלילי בטרם הוגש כתב אישום או האם כסף מזומן בהיקף משמעותי שנמצא בביתו של אדם, באופן המעורר חשד לביצוע עבירה של העלמת מס, מהווה “חפץ” בו נעברה עבירה, “שכר” בעד ביצועה או “אמצעי” לביצועה, כך שהמדינה קונה סמכות לתפסו כבר בשלב מוקדם זה של ההליך הפלילי.

לצורך מתן ייעוץ מקיף ללקוחות החשודים בעבירות מס ועבירות כלכליות המתנהלים הליכי חילוט של רכושם אל מול רשויות האכיפה בישראל, מחלקת הצווארון לבן בשילוב מחלקת המיסים במשרד רן – תירוש ושות׳ משלבות ידיים, על מנת ליתן ללקוחות המשרד ייצוג משפטי מקיף ותמונה רחבה על המצב המשפטי בפניו הם ניצבים, תוך בניית אסטרטגית הגנה משפטית כבר בתחילת ההליך והגנה מפני הליכי חילוט.

הליכי חילוט בעבירות הלבנת הון

עורכי הדין במשרד רן – תירוש ושות׳ מעניקים ייעוץ וליווי צמוד לכל אורך ההליך המשפטי, החל משלב הייעוץ לפני חקירה וכלה בהליכי חילוט המתבקשים כדבר שבשגרה בעבירות מס והלבנת הון.

חילוט זמני של רכוש בהליכי מס

הסעד הזמני מיועד לאפשר מימוש של מטרות החילוט. יחד עם זאת, על בית המשפט הדן בבקשה למתן סעדים זמניים – חילוט זמני עד הכרעה בהליך – לעשות כן בזהירות רבה, שכן קיים חשש מפגיעה שלא לצורך בקניינו של הנאשם, שמוחזק בשלב זה כחף מפשע. קיימת אפשרות של ממש שבסופו של ההליך, כנגד מי שהוצא לו צו לחילוט זמני של נכסיו, יצא זכאי או בסוף הליכים המשפטיםם יוחלט לא לחלט את רכושו ואז ניזוק נזק משמעותי שלא לצורך.

כפי שנפסק כבר בעבר, תפישת רכוש על מנת להבטיח את אפשרות החילוט בעתיד, בשלב בו ההליך הפלילי עודו מתנהל ולנאשם עומדת חזקת חפות, הינה צעד דרסטי השולל מבעל הרכוש את האפשרות לעשות שימוש בקניינו, לעיתים למשך תקופה ארוכה.

בעבירה של העלמת מס לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה. אשר לחלופה חפץ שנעברה בו עבירה, אין זה ברור כלל שסכום כסף מזומן שנמצא בביתו של אדם שלפי החשד מסר דיווח כוזב על הכנסותיו או לא דיווח עליהן כלל, מהווה “חפץ שנעברה בו עבירה” ביחס לעבירה של דיווח כוזב; אשר לחלופה שכר בעד ביצוע עבירה, סמכות התפיסה קיימת ביחס לחפץ שניתן כשכר עבירה. בנסיבות שבהן נמצא סכום כסף מזומן בביתו של אדם, באופן המעורר חשד לביצוע עבירה של העלמת מס, החשד הוא ככלל ביחס לעצם אי-הדיווח, ולא ביחס לכך שהכספים התקבלו בגין פעולה בלתי חוקית. זאת ועוד, קיים קושי לזהות את הכספים הקונקרטיים; אשר לחלופה אמצעי לביצוע עבירה, אין להסתפק בקשר עובדתי כלשהו בין סכום הכסף לבין ביצוע העבירה, אלא יש להראות כי סכום הכסף שימש בעצמו מכשיר לביצוע העבירה.

פסיקת בית המשפט העליון לענין חילוט כספים בעבירות מס

בית המשפט העליון קבע, כי סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי אינו כולל סמכות לתפיסת כספים בגין ביצוע עבירה של העלמת מס לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, ככל שהיא עומדת בפני עצמה ואינה מהווה “עבירת מקור”; אפילו היה נקבע אחרת, ולמעלה מן הצורך, הרי שיש קושי בצעדים שננקטו במקרה זה הן במישור ההליך המינהלי והן במישור של שיקול הדעת המינהלי. במישור שיקול הדעת, הכף נוטה לעבר הימנעות משימוש בכלי התפיסה הפלילי כאשר פתוחה בפני רשויות המס הדרך לעשות שימוש בכלים פוגעניים פחות, דוגמת סעיף 194 לפקודת מס הכנסה.

נדירים המקרים, בהם נתפסו כספים של חשודים בביצוע עבירת העלמת מס, בשלב שלפני הגשת כתב אישום. עובדה זו מצביעה על קושי רב בהתנהלות מצד היחידה החוקרת. כמו כן, עיקרון המידתיות צריך להוות עיקרון מנחה במסגרת השימוש בכלי התפיסה והחילוט של שווי הרכוש ששימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצועה, או שיועד לכך, כנהוג בעת תפיסת וחילוט רכוש שנעברה בו עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון.

דעת הרוב של בית המשפט העליון פסקה, כי סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי אינו מקנה ליחידה החוקרת סמכות לתפוס כסף מזומן שנמצא בחצרו של חשוד בעבירה של העלמת מס לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה (שאינו קשור בעבירת הלבנת הון לפי חוק איסור הלבנת הון), והמדינה לא הצביעה על מקור סמכות אחר על-פי דין לכך. לכן, בקשה להחזרת תפוס – כספי המזומן – תתקבל, משפעולת התפיסה בוצעה בחוסר סמכות;

דעת המיעוט (ד׳ מינץ) סברה, כי יש לראות בסכומי הכסף שנתפסו משום “חפץ שנעברה בו עבירה” לפי סעיף 32(א) לפקודה. דעת המיעוט סברה שסעיף 220 לפקודת מס הכנסה מניח בסיס לכך שהחובה לדווח על הכנסה הופכת כסף שנתפס ולכאורה לא נכלל בדיווחים ל”חפץ” שבוצעה בו עבירה. דעת הרוב סברה, כי פרשנות זו אינה מתיישבת עם לשון החוק, או עם תכליתו, ואף נודעות לה השלכות מרחיקות לכת על קניינו של הפרט.

עורך דין חילוטים מומחה עבירות מס ועבירות צווארון לבן

במשרד רן-תירוש ושות׳ שותפי המשרד ועורכי הדין במשרד יוצאי רשויות התביעה והפרקליטות, בעלי מומחיות וניסיון בייצוג בתיקי מס מורכבים, עבירות צווארון לבן, הלבנת הון ועבירות כלכליות, תיקים מורכבים ורחבי היקף בהם הליכי החילוט דרקוניים ונדרש טיפול מהיר בשחרור הנכסים בהליכים אל מול בתי המשפט וניהול משא ומתן אל מול רשויות החקירה. למשרדנו הצלחות רבות בניהול הליכי חילוט ושחרור תפוסים הנלווים להליכים העיקריים בתיקי מס והלבנת הון. לאור עוצמת הפגיעה הכלכלית שחווים לקוחותינו לאור הליכי החילוט שהמדינה נוקטת כנגדם, משרדנו נלחם למזער את היקף הפגיעה הכלכלית הטבועה בהליכי חילוט.

מנסיוננו, ניהול נכון של הליך חילוט כבר בתחילת ההליך ובניית אסטרטגיית הגנה באמצעות עורך דין מיסים ו- עורך דין צווארון לבן מומחה ומנוסה בהליכי חילוט, יפחיתו את עוצמת הפגיעה הכלכלית של החשוד או הנאשם ומשפחתו לאין שיעור ואף יסייעו בניהול נכון של ההליכים המשפטיים (המקבילים להליך החילוט) אל מול המדינה.

לקבלת ייעוץ מיידי וקביעת פגישה עם שותף במחלקת צווארון לבן, מומחה בהליכי חילוט, ניתן לפנות למשרדנו בכל עת, במספר 03-7773333.